לחם משנה/סנהדרין/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

עד אימתי יושבין וכו'. פ"ק דשבת (דף י') עד אימתי יושבין בדין אמר רב ששת עד זמן סעודה ושם פירשו ששעה ששית היא זמן סעודת ת"ח. ומ"ש סוף שעה ששית לא ידעתי מאין לו זה ולא היה לו לומר אלא תחלת שעה ששית וכבר תמה על זה הרב מהר"י קארו נר"ו בסימן ה' והניח הדבר בצ"ע:

אבל ב"ד הגדול וכו'. פ' אלו הן הנחנקין (דף פ"א:) תניא אמר ר' יוסי וכו' ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית ששם יושבים מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות ובימים טובים יושבים בחיל ע"כ ופירוש חיל הוא מקום אחר כדאמרינן בפ"ק דכלים הר הבית מקודש ממנו וכו' החיל מקודש ממנו וכו' עזרת נשים מקודש ממנו כו' כלומר דשלשה מקומות היו אחד חיל ואחד הר הבית ואחד עזרת נשים וכמפורש בערוך בערך חיל והשתא קשה בדברי רבינו איך כתב שהיו יושבין בבית המדרש של הר הבית. ונראה דכתב כן מפני מה שכתוב בתוס' דסנהדרין פ"ז בשבתות וימים טובים לא היו נכנסים אלא לבית המקדש של הר הבית ע"כ. והכי איתא בירושלמי סוף פ"ק דסנהדרין וא"ת אם דעת רבינו לסמוך על התוספתא וירושלמי היה לו לכתוב שאחד מבתי דינין של כ"ג היו יושבין בחיל ואחד בהר הבית שכן כתוב שם בתוספתא ובירושלמי ודלא כגמ' דידן שכתב שאחד בהר הבית ואחד בעזרה ואמאי פסק רבינו כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וי"ל דראה לסמוך על גמ' דידן בהא דאחד מבתי דינין היה יושב בפתח העזרה מפני דאיתא הכי במתניתין פרק אלו הן הנחנקין (דף פ"ז) אבל בהא דיושבין בבית המדרש סמך אגמרא ותוספות דהוו תרי לגבי גמרא דידן:

ב[עריכה]

אין ב"ד של ע"א וכו'. פ' אחד דיני ממונות (דף ל"ז) ויליף לה מאל יחסר המזג:

ג[עריכה]

אין מתחילין את הדינים כו'. דברי רבינו מתמיהין דבפרק אחד דיני ממונות (דף ל"ד) משמע דמאן דאית ליה היקשא דריבים ונגעים סבירא ליה דאפי' גמר דין אין גומרין בלילה דאמרינן התם מתניתין דלא כר' מאיר וכו' כלומר דר"מ סבירא ליה היקשא וכיון דכן אפי' גמר דין אין גומרין בלילה ורבנן דאית להו דגומרין בלילה לית להו היקשא ולא נפקא להו אלא מקראי דושפטו וביום הנחילו וכן משמע בהדיא בפ' בא סימן (דף נ'.) דהובאה סוגיא זו וכמבואר שם בדברי רש"י ותוספות ז"ל ואם כן איך פסק רבינו כאן דגומרין בלילה ואית ליה היקשא הא משמע דהם שני הפכים וי"ל דסובר רבינו דכ"ע אית להו היקשא אלא דלרבנן משום דלא נימא אין היקש למחצה ומקשינן ריבים לנגעים אפילו לגמר דין דפסול משום הכי איצטריך קרא דושפטו לומר דגומרין בלילה וא"ת א"כ לישתוק קרא מביום הנחילו י"ל דאיצטריך משום דה"א דמקרא דושפטו אימעיט לן דלא גמרינן מהיקשא אפי' תחלת דין דפסול אלא בין תחלת דין בין גמר דין כשר והיקשא אתא לומר מה ריבים שלא בקרובים וכו' ולהכי אתא קרא דביום הנחילו לומר דתחילת דין פסול ותחילת דין נמי גמרינן מהיקשא דהוא פסול וזהו שהביא רבינו היקשא לתחלת דין ואע"ג דבלאו היקשא גמרינן ליה דפסול מהנהו תרי קראי מ"מ הוציאו רבינו מן ההיקש משום דכיון דסוף סוף היקשא איצטריך למילי אחריני ילפינן הא נמי מהיקשא אע"ג דלא איצטריך להכי והשתא דרבנן אית להו היקשא אתי שפיר דמאי דפסק רבינו לעיל הסומא בשתי עיניו פסול דאי לית להו היקשא אמאי פסול כדכתבו התוס' בפ' בא סימן אבל השתא דאמרינן דאית להו היקשא וילפינן ליה מהיקשא ומיהו סומא באחת מעיניו לא ילפינן דפסול משום דהוי כגמר דין כדכתב הרי"ף ז"ל וכיון דדרש גמר דין מקרא דושפטו ה"ה סומא באחת מעיניו ומה שאמרו בגמרא דמתני' דלא כר"מ לאו משום דר"מ אית ליה היקשא דרבנן נמי אית להו היקשא כדכתיבנא אלא מלישנא דאמר אף ריבים ביום בסתם משמע בין תחלת דין בין גמר דין פסול וכן מדקאמר סומא בסתם משמע אפילו סומא באחת מעיניו וקצת ראיה לזה דרבנן נמי אית להו היקשא משום דחזינא דבספרי פרשת שופטים נאמר היקש זה בסתם ולא הוזכר בשם רבי מאיר משמע דאתו אליבא דכ"ע זה היה נ"ל בדעתו ז"ל אבל מ"מ קשה לי טובא דבפ' מצות חליצה (דף ק"ד.) על מתני' דחלצה בלילה חליצתה כשרה אמרינן לימא מתני' בהא קא מפלגי דמר סבר מקשינן ריבים לנגעים ומר סבר לא מקשינן ריבים לנגעים לא דכ"ע לא מקשינן ריבים לנגעים דאי מקשינן אפילו גמר דין בלילה נמי לא ע"כ פירוש לא מצית אמרת דכ"ע אית להו דחליצה כתחלת דין ובהא קא מפלגי דמר סבר מקשינן ומפני כן אפי' גמר דין פסול ומר סבר לא מקשינן ומפני כן אפי' תחילת דין כשר דאי אמרת כן מתניתין דגומרין בלילה לא מתוקמא כחד מינייהו דמאן דלא מקיש אפי' תחלת דין אית ליה דכשר ומאן דמקיש אפי' גמר דין פסול ואנן תנן גומרין בלילה ואין מתחילין אלא דכ"ע לא מקשינן ריבים לנגעים ומ"מ בתחלת דין כ"ע מודו מקרא דושפטו כדמפרש בסנהדרין והכא בהא קא מיפלגי וכו' והשתא קשה לדעת רבינו דהיכי קאמר דמאן דמקיש אפי' גמר דין נמי לא הא אפי' לפי מה שפירשתי בדבריו מאן דמקיש אית ליה דגמר דין כשר מקרא דושפטו ועוד כיון דסוגיא דגמ' מסיק דכ"ע לית להו היקשא איך רבינו פסק דלא כסוגיין וסוגיא זו קשה לדעת רבינו וצ"ע:

ה[עריכה]

הנחלות כדינין וכו'. אע"ג דבגמרא (סנהדרין דף ל"ד:) נאמר דבר זה לר' מאיר דאייתר ליה קרא להכי מ"מ משמע ליה לרבינו דבין לרבנן בין לר' מאיר אתא קרא דחוקת משפט לומר דהוא דין ובעינן ג' וקרא דביום הנחילו אתא לומר דביום עושים דין ולא בלילה אלא דלרבנן ילפינן בעלמא דתחלת דין פסול מהפלת נחלות דכיון דהפלת נחלות ביום אין ובלילה לא כ"ש תחלת דין בעלמא דטפי אית לן למימר בהפלת נחלות דבלילה סגי מבשאר דין משום דהפלת נחלות סד"א דהוי כחלוקה כדכתבו התוס' בפרק יש נוחלין (דף קי"ג:) ומפני כן ילפינן מיניה תחלת דין בעלמא אבל ודאי פשטיה דקרא להפלת נחלות הוא דאתא וכן כל זה מבואר בדברי רשב"ם בפרק יש נוחלין:

ו[עריכה]

שנים שנכנסו כו'. זהו פירוש אין מפילין נחלות שאמר קודם וזהו פשוט ומוכרח מן הגמרא:

ז[עריכה]

כל בית דין של ישראל כו'. בפ"ק דסנהדרין (דף ז'.) ויראה הדיין כאלו חרב מונחת:

ח[עריכה]

כל סנהדרין או מלך או ראש גולה. כן כתב סמ"ג בלאוין קצ"ד בשם מכילתא. ומ"ש שאינו הגון פירש מהר"י קולון בשרש קי"ז דאינו כמו שאינו הגון שכתב בסוף פ"ד דאותו שאינו הגון הוא מפני שהוא רשע והך דהכא אינו כן כדמוכח מדבריו שכתב שכולו מחמדים אלא מפני שאינו בקי וא"כ אינו הגון ואינו חכם כולה חדא מילתא היא וזהו שבסמוך לא הזכיר ואינו חכם אלא כתב כל המעמיד דיין שאינו הגון וכו' משום דהכל אחד אלא דכאן כפל הענין לפרש הדבר יותר:

ועוד אמרו כו'. בפ"ק דסנהדרין ואע"ג דבגמ' לא מפיק ליה מקרא דלא תקים לך מצבה כבר תירץ זה מהר"י קולון בתשובותיו בסימן הנזכר:

ט[עריכה]

כל דיין וכו'. ירושלמי סוף בכורים:

י[עריכה]

כך היה דרך חכמים וכו'. שם בירושלמי מפרש חכמים שלא רצו להתמנות אלא אחר שהפצירו בהם ובגמ' דידן פ"ק דסנהדרין (דף י"ז:) ר' יהודה הוה מיטמר לסמוכי ע"כ:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף