לבושי שרד/אורח חיים/תקפב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקפב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


הגה ס"א ע"ל ססי' קי"ז. לענין רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו דמ"ש שם ה"ה הכא:

שם וע"ל סימן קי"ח. דאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט א"צ לחזור ולא אמרו לחזור אלא במקומות שאומרים בכל השנה האל אוהב צדקה ומשפט שאין מזכירין תיבת מלך כלל:

מג"א סק"א וגדולה מזו כתב ב"י דאפילו בהך דהתם שיאמר צ' פעמים אתה גבור עד מוריד הטל נמי לא מהני כיון שבשעת התפלה אומר אתה גבור אחר ברכת מגן אברהם ובזה עדיין לא הורגל ע"ש ואם כן אף דאנן לא קיי"ל התם כך מכל מקום הכא דאיכא שינוי בשעת התפלה באותה ברכה עצמה כ"ע מודו דלא הורגל:

שם בה ב' מלכיות. דכבר אמר זכרנו מלך חפץ בחיים:

ט"ז סק"ב כמ"ש סימן קי"ג. ע"ש בט"ז סק"א:

שם כמ"ש סימן קי"ג. ע"ש בט"ז סק"ב:

שם סי' קי"ג כתבתי ע"ש בט"ז סק"ג:

שם כדלעיל סימן קפ"ז. דמהר"ם היה אומר בבהמ"ז נודך ולא נודה לך דמשמע נודה לך את פלוני והטור השיג עליו דהא כת' קרא נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך:

מג"א סק"ד וע' סימן ק"ו וכו'. באיזה אופן מותר להתפלל בתורת נדבה:

ט"ז סק"ג ויש ראיה לזה לעיל. היינו מה שאומרים וכל הרשעה כולה כעשן תכלה:

סק"ה דקרי זכרון: דכתיב וביום שמתתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וכו' והיו לכם לזכרון וכו':

סק"ז בקידוש בלילה. בקידוש ובתפלת ערבית אף על גב דלילה לאו זמן תקיעת שופר הוא ומה"ט ס"ל לתה"ד לומר זכרון תרועה והב"י חולק משום דהאי יומא למחר הוא יום תרועה:

שם אבל בשאר מקומות. נראה דר"ל דבמוסף שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות אין מזכירין רצה במנוחתנו רק בברכת דסוף מלכיות גבי קדשנו במצותיך אבל בזכרונות ושופרות אינו מזכיר כן נ"ל ובפמ"ג מגיה בכאן ע"ש:

סק"ז בין בהפטרה. יותר טוב היה להגיה בהפטרה וכן בקידוש כיון דהרמ"א לא מיירי בהו אלא בתפלה.

ט"ז סק"ד לפעמים וכו'. כגון כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה שהיו נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש יום שני עיקר ופ"כ הטור סימן ת"ר ולכן יוכל לאומרו גם ביום אחר התפלה כי מבקש שחבירו יכתב לחיים למחר וכן בלילה יש לאומרו:

מ"א אחר חצות. ולא עד בכלל דאין אומרים רק עד חצות ממש ועז"כ עמ"ש רסי' תקפ"ד שכ' שם רמ"א דאמרינן לכל הפחות עד חצות אם כן אחר התפלה כבר עבר חצות ואם כן נכונים דברי הלבוש כי כבר עבר ונגמר זמן הכתיבה:

שם בהגמ"נ. נמשך כמ"ש תחלה דמש"ה אמרינן ממקומו הוא יפן משום דקי"ל בשניות יושב ודן ולא כתירוץ התוס' דנוסח התפלה כך הוא אם כן תיקשי איך אנו אומרים ביה"כ ממקומו בכל התפלות אף שהם אחר חצות לזה הביא הטעם שכת' ע"ז הגמ"נ:

שם ע' ססי' תקצ"א. ע"ש במ"א שהביא בשם ספר חסידים:

שם ובספר עשרה מאמרות ח"ב מתה"מ פ"י כ' כצ"ל. וזהו ענין בפ"ע ונמשך לריש הס"ק שכ' לומר תחתם להחזיקו לצדיק וע"ז כ' בשם הע"מ שאפילו הצדיק נחתם ביוה"כ ולכן אין לומר רק תכתב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.