לבושי שרד/אורח חיים/קמג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים קמג

ש"ע סעיף ב' חומש לבדו. עיין תשובת ב"ח החדשות סי' מ"ב:

מג"א סק"א עם המפטיר פי' דהמפטיר יהיו ממנין הז' דק"ל בסי' רפ"ב סעיף ו' דמפטיר עולה למנין ז' משום הכי באין שם י' ימעט בעולין:

ש"ע סעיף ג' אין מברכין רמ"א בסעיף שאח"ז מביא בזה ב' דעות ומכריע ע"ש וקצת תימה על שלא נכתבה אותה הגה"ה בסעיף זה דמיירי לענין להוציא לכתחלה ולקרות בה ולא בסעיף שאח"ז דמיירי כשהוציא' ואח"כ נמצא בה טעות:

סעיף ד' בס"ת בשעת קריאה. פי' שגמרו קריאת מקצת העולין וכבר בירך אחריה אח"כ נמצא הטעות דזה הוי דיעבד גמור וסמכינן אהמתירין לקרות בס"ת פסולה ולכן אותן שכבר קראו עולין למנין ז' והשאר קורין בס"ת כשר אבל אם עדיין לא בירך אחריה אפי' גמרו הפרשה של אותו העולה זה הוי בכלל הסיפא בשנמצא טעות באמצע קריאת התורה. דהרי הש"ע ס"ל אפי' קראו ג' פסוקים יוציא ס"ת אחרת כמו שפי' הט"ז סק"א ובודאי אין לחלק בין קרא ג' פסוקים ובין הרבה פסוקים ובין אם גמר הפרשה כל שלא בירך אחרי' והטעם כל שלא בירך הוי כלכתחלה שהרי יכול לקרות ג' פסוקים בספר כשר ולברך. והמרדכי שהביא רמ"א ס"ל דכל שקרא ג' פסוקים ואפשר להפסיק הוי דיעבד וסמכינן אהמתירין אבל אם עדיין לא קרא ג"פ ס"ל לרמ"א ג"כ דמוציאין אחרת דהוי לכתחלה ומשמע דה"ה קרא ג"פ וא"א להפסיק כגון ב' פסוקים לפני הפרשה ס"ל ג"כ לרמ"א דמוציאין אחרת לקרות השני פסוקים דהרי לא פליג רמ"א באפשר להפסיק וק"ל. והכרעת הט"ז בסק"א בא"א להפסיק חולק אהרמ"א וק"ל:

מג"א סק"ד ע"פ המרדכי שאם עדיין פי' אפילו עדיין לא קרא ג"פ דאז צריך לו' הטעות בע"פ ולקרות בספר הפסול עד כלות ג"פ אפ"ה אין מוציאים אחרת משום דיפול בספק אם יברך לפניה. ומכ"ש אם כבר קרא ג"פ ואפשר להפסיק דבהא גם רמ"א פוסק דמברך אחרי' וק"ל:

(שם) ובמ"ס פי"א הלכה ב' משמע דאסור לקרות ע"פ ובמקום שא"א מותר לקרות ע"פ לכן יקראו כו' כצ"ל וכלל דברי המג"א הוא דכיון דמשמע במס' יומא הובא במג"א ס"ס רט"ו דכשמוציא ספר אחר צריך לברך וכ"מ ס"ס ק"מ ע"ש במג"א סק"ד. שלא מצאו שם טעם לפטור מברכ' אלא משום שהוציאו שניהם יחד ודעתו אתרוייהו ע"ש משמע דבה"ג שלא הוציא רק ס"ת א' יצטרך לברך כשיוצי' אחרת א"כ יפול בס' ברכ' או יגרום ברכה שאינ' צריכ' הו"ל כא"א בענין אחר ושרי לקרות הטעות בע"פ כמ"ש המג"א בסי' קמ"ד סק"ז דהיכי דא"א קורא בע"פ ע"ש ומיקרי נמי דיעבד לענין דסמכינן אהמתירין ולקרות בס"ת פסול:

(שם) ובמקום שיש מנהג ר"ל שנהגו כרמ"א דאם לא קרא ג"פ ישלים בס"ת כשר ונהגו כך ודוקא אם לא התחיל כלל פסוק ג' אבל אם התחיל כו'.

(שם) וא"כ פשוט דיש לסמוך על הגדולים. משמע לי כוונתו דכשנמצא הטעות במפטיר כגון שלא הרגישו בטעו' בקריאת השביעי והרגישו באמצע קריאת המפטיר יסיימו באותו ס"ת ויברך אחריו וכדברי הגדולים שבש"ע ואע"ג דהרשב"ץ כתב דהמפטיר יקרא בלא ברכה היינו משום דמיירי שנקרע תיכף אחר קריאת הז' לכן צוה שלא יקראו כלל למפטיר אלא יקרא בלא ברכה אבל בזה שכבר קראו למפטיר ובירך לפני הקריאה לכן יברך גם לאחר הקריאה וכן משמע מה שסיים המג"א בסוף הס"ק וז"ל ופשוט דמברך אחריה ועמ"ש ס"ס זה עכ"ל דאין ביאור כלל לדברים אלו ונלע"ד כוונתו כמ"ש דאע"ג דבנמצא הטעות במפטיר קורא הטעות בע"פ מ"מ מברך אחריה ורימז לסוף הסי' מה שהביא בשם מהר"ם לובלין דחובת היום התיר אפי' לכתחלה לקרות ולכן אף דלא קי"ל כמהר"ם מ"מ בזה שכבר קראוהו לעלות למפטיר ובירך לפניה והמפטיר הוי חובת היום יברך אחריה וכדברי הב"ח כן נלע"ד ביאור דברי המג"א:

(שם) מדברי הרשב"ץ כו' אין להוציא אחרת. פי' ולא יקרא יותר כלל מאחר שכבר יש שבעה עולין:

(שם) ופשוט דמברך אחריה. עיין מ"ש באות ט':

(ברמ"א) חסרות ויתרות. עיין ח"צ סי' נ"ד ועיין כנסת יחזקאל (סימן מ') אם רוב התיבה חוץ לשטה אם מוציאין אחרת:

ט"ז סק"ב ופעם אחת הייתי בדרך. טוב להגיה כאן ולעשות מזה ס"ק אחר כי קאי אמ"ש רמ"א ובשעת הדחק כו':

מג"א סק"ז מגרשיהן שו"ת האחרוני' חולקי' ע"ז:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.