לבושי שרד/אורח חיים/מב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים מב

ש"ע סעיף א'. שרובו של שדי בשל ראש שי"ן דלת ובש"י ליכא רק יוד פירש"י ז"ל:

מג"א סק"ה אם עשה ר"ל דמ"ש המחבר סודר דאזמני' כו' דמשמע דאף שהיה כיס עשוי לשם חול ואח"כ אזמניה בדיבור לבד או במחשבה ג"כ אסור לשנותו לחול אי צר ביה. היינו דוקא כשצר ביה תפילין סתמא אבל אם אמר בפי' אדעת' לפנותו שרי. משא"כ כשעשה הכיס לשם תפילין אף אי צר ביה אדעתא לפנותו אסור. ומ"ש ואי צר ביה חדא זימנא כו'. ר"ל משום דבה"ג הוי אזמניה וצר ביה. ומיירי אפילו בלא עשה בו וגם לא אזמניה:

ש"ע ס"ג ברמ"א לגוף הקדושה. אף דבסעיף א' בבתים שהם גוף הקדושה הזמנה לאו מילתא כמ"ש המג"א סק"ג היינו לענין לשנות לקדושה קלה וכאן מיירי לדברי חול ועיין צמח צדק סימן פ"א:

מג"א סק"ו כפירש"י דמ"ד הזמנה. בסנהדרין דף מ"ח אפלוגתא דהזמנה אביי אמר מלתא היא ורבא אמר לאו מלתא היא אמר כתנאי דתניא עבדן שלא לשמה כשר ורשב"ג פוסל. פירש"י רבא כת"ק דהזמנ' אינו מועלת כלל משום הכי א"צ עיבוד לשמה כיון דאין בהזמנ' זו שום תועלת. וסובר הנ"י דפלוגת' דת"ק ורשב"ג ברצועות שאינם רק תשמישי קדושה מש"ה הזמנה לאו מילתא הוא וא"צ עיבוד לשמה אבל גוף הקדושה כגון קלף של הפרשיות והבתים צריך עיבוד לשמה דמודה רבא בגוף קדושה דהזמנה מלתא היא והוכחת הנ"י בזה הוא מדקי"ל הזמנה לאו מלתא ואפ"ה מבואר בש"ס דקלף של הפרשיות בעי עיבוד לשמה אע"כ דבגוף הקדושה מודה רבא דהזמנה מלתא ולא אמר לאו מלתא אלא במשמשי' וממילא דבתים נמי הזמנה מלתא ובעי נמי עיבוד לשמה דבתים נמי הוי גוף קדושה ולא מיקרי משמשין אלא רצועות כל זה הוא דעת הנ"י ואמנם קושיא זו שהקשה להנ"י הקשו שם התוס' על פירש"י דאנן קי"ל דהזמנ' לאו מלתא ואפ"ה קי"ל דקלף שכותבין עליו בעי עיבוד לשמה ודוחק לחלק בין עור שכותבין עליו ובין עור הבתים הרי ס"ל להתוס' דאפילו בגוף הקדושה אמר רבא הל"מ מש"ה הקשו קושייתם ודחו פירש"י ופרשו להיפוך דכיון דהל"מ מש"ה צריך עיבוד לשמה דכל מה דמצי למיעבד יותר הזמנה עדיף טפי אף דלא מהני ע"ש ממילא לתרוצם כיון דקי"ל דקלף בעי עיבוד לשמה ש"מ דהל"מ אף בגוף הקדושה דאל"כ לא היה צריך הקלף עיבוד לשמה ולכן הקשה המג"א על רמ"א שהביא דינו של הנ"י הבנוי על פי שטת רש"י והא אנן קי"ל כפירוש התוספות אך קשה מה שכתב המ"א דאנן דקיימא לן כפירוש התוספות הא אדרבה אנן כרש"י קי"ל וכמה שכתב המג"א עצמו בסימן ל"ב סקנ"א דמש"ה קי"ל כרמב"ם דבתים א"צ עיבוד לשמה בדיעבד משום דקי"ל כרש"י דכיון דהל"מ א"צ עיבוד לשמה ואפ"ה הקלף שכותבין עליו צריך עיבוד לשמה משום דחמיר טפי מבתים וכהדוחק של התו' והא דהרצועות בעי עיבוד לשמה התם טעמא אחרינא יש כמ"ש המ"א בסימן ל"ג סק"ד ע"ש הרי דאנן כפרש"י קי"ל ולא כפי' התוס' ואיך כתב המג"א כאן דאנן קיימ' לן כפי' התוספות וצ"ל דמ"ש כאן דקי"ל כהתוספות אין ר"ל דלא כפירש"י אלא ר"ל דקי"ל כדוחק של תוס' ולא כנ"י דמחלק בין גוף הקדושה למשמשין ולאפוקי מפי' הנ"י הוא דכתב המג"א דאנן קי"ל כפי' התוס' ורצונו כאותו הדוחק שכתבו התוס' ועכ"פ מוכח דגם אגוף הקדושה הל"מ דלא כהנ"י וקלף שאני דחמיר מש"ה בעי עיבוד לשמה אף דהל"מ וגם ברצועות בעי עיבוד לשמה מטעם שכתב המג"א בסי' ל"ג אבל עכ"פ לשנותן מותר גם בהקלף כיון דהל"מ וע"ז מביא המג"א שכ"כ גם הרמב"ן דאף דבעי עיבוד לשמה מ"מ מותר לשנותן:

(שם) ממשמשין גמרינן. בסנהדרין שם מפרש טעמא דאביי דיליף מעגלה ערופה דמתסר בהזמנ' דירידת' לנחל איתן אוסרתה אף שלא נערפ' עדיין דהיינו הזמנ' ורבא יליף ממשמשי עכו"ם דקי"ל דלא מיתסר בהזמנה אא"כ נשתמש בהם לעכו"ם ולא רצה למילף מע"ע משום דמשמשין ממשמשין גמיר משא"כ ע"ע דהוא גוף הקדושה ע"ש משמע דבגוף הקדושה כגון קלף מודה רבא וע"ז כתב רמב"ן דקלף נמי כל זמן שלא כתב עליו דמי למשמשין ולא לע"ע והסכים המג"א מכל הני טעמי דא"צ להחמיר כהנ"י וע"ז כ' ודע כו' ר"ל אפילו אם נחמיר כהנ"י ורמ"א מ"מ במצוה מודה דבהזמנ' ל"מ אף בגוף המצוה וכ"כ המג"א בתרל"ח סק"ג עוד כתב המג"א דע"י תנאי גם הנ"י מודה כיון דחזינן דהתוס' ורמב"ן מתירין אף בלי תנאי לא נשוי פלוגתא רחוקה וכ"ת למה הוצרך המג"א להביא ראיה ע"ז הא בלא"ה אפילו באזמני' וצר ביה כתב רמ"א דמהני תנאי כ"ש בהזמנה לחוד ז"א די"ל דוקא במשמשין מהאי תנאי אפי' אזמני' וצר ביה אבל גוף הקדושה לא מהני ביה תנאי אף בהזמנה לחוד להנ"י דכי היכא דחמיר לדידיה גוף הקדושה ממשמשין לענין דמיתסר בהזמנ' לחוד ה"נ חמיר לענין דלא מהני תנאי לכן הוצרך המג"א לומר דאפ"ה מהני תנאי כיון דלרמב"ן ותו' שרי בלי תנאי ומש"ה כתב המג"א אחר כך דאם כבר התחיל לכתוב לא מהני תנאי כיון דבה"ג הרמב"ן ותוס' מודים דאסור י"ל דבגוף הקדושה לא מהני תנאי ודוקא בסודר דאזמני' וצר ביה מועיל תנאי משום שהוא משמשין וההוא דסעיף ב' דמהני תנאי אף דבתים הוי' גוף הקדושה היינו להורידן לקדושה קלה והכא מיירי לדברי חול ונתבאר כל המשך דברי המג"א:

(שם) וגט לא מיקרי. ואסור לכתוב גט על קלף המעובד לס"ת אא"כ התנה כ"כ הב"ח:

שם . מה שהוצרך להביא ראיה משם ולא מהכא דסודר דאזמני' וצר ביה מהני תנאי משום דכאן י"ל דהתנאי היינו בטלו מקדושתו שלא יהיה מיוחד עוד לתפילין כלל ושם מבואר דאף בעת שמיוחד לקדושתו משתמשין בו על ידי תנאי:

סק"ז לפי שעה. דאל"כ הוי כאזמני' וצר ביה כמ"ש המג"א סק"ה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.