כתב יד פריס 1408/דף 47א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

כתב יד פריס 1408 TriangleArrow-Left.png דף 47א

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה
טור 1


כתיב מבני יששכר יודעי בינה לעיתים. אמ[רו] חכמי[ם]

מהו לעיתים שיודעים לעבר שנים ולקבוע

חדשים. וכת[וב] אחד אומ[ר] ויאמר המלך לחכמי[ם] יודעי

העיתים. שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים.

ויש לתמוה מפני מה נאמ[ר] ביששכר יודעי בינ[ה] לעתים

יותר משאר חכמ[ים]. וי"ל מפני שמצאו מולדות הלבנה

והתקופות. כי בני יששכר מצאו תהלוכות החמה

והלבנה מדיקדוקם ומבינתם שידעו לעשות כלים

ובחן ? ולמצא בהם תהלוכתם כשם שעשו חכמי הגוים

ולכך נאמ[ר] בהם בינה. אבל חכמ[ים] שהיו בימי אחשוורוש

לא היו יודעים תהלוכתם אך היה בידם אותו הסוד

שמצאו בני יששכר והם מצאו בכח בינתם מהלך

הלבנה במזלה מעת (--) מולדה עד שעת חידושה

כי כ"ט יום וחצי ותשצ"ו ? חלקים שהם ב' ידות שעה

וע"ג חלקים סובבת כל גלגל י"ב מז(ל)לות וגם הולכת

הארץ י"ג עד שהיא מגעת לחמה, לפי שאין הלבנה

מתחדשת עד שהיא עובר מרכז גלגלה תחת החמה

והם חלקו את השעה לתתר"ח? חלקים ...

אמ[ר] רשב"ג כך מקובלני מבית אבי אבא

שאין חודשה של לבנה פחותה מכ"ט יום וחצי ושתי

ידות שעה וע"ג חלקים. ור"ג היה מבית דוד המלך ובית

דוד היו יודעים סוד חמה ולבנה שהיה מסורת בידם

מדוד אביהם לפי שאותו הזמן שהבינו בני יששכר

סוד חמה ולבנה בימי דוד היה יודע בהם שמבינים היו

והוא הזקיקם לכך למצוא תהלוכות חמה ולבנה בדיקדוק

ולפי שחדש הלבנה מכ"ט יום וחצי ותשצ"ו ? חלקי[ם]

עולה שנתה שנ"ד ימים וח' שעות ותתע"ו חלקי[ם] הרי

מאמר ? צורינו עינינו יתברך שמו ו' ז' שאין חדשה של

לבנה פחות מכ"ט י"ב תשצ"ו חלקי[ם], לכן יש לנו לתת לב

למצוא כל מולד חדש וחדש של שנתינו כי היא

חכמתינו ובינתינו לעיני העמים. ועתה דע והבן אילו

לא היה משך תהלוך הלבנה מעת מולדה עד שעת

חיסורה מן הרקיע לגמר ?, ואם היא מתחדשת פעם

אחרת כי אם כ"ח יום בצימצום לא היינו צריכים

לשום חשבון כי כל מולד של כל חודש היה כמולד

הראשון שהיה לבהר"ד כאשר נפרש בעז"ה, שהרי ז'

ימים שביעיות הן וכ"ח ימים הוא ד' פעמי[ם] ז' וך היה

לעולם חוזר חלילה לאותה שעה של בריאת עולם, אבל

עכשיו שהוא כ"ט י"ב תשצ"ו ? נמצא מולד שֵׁני של

בריאת עולם עבר את הראשון א' יום ומחצה ותשצ"ו ?

חלקי[ם], וכן ג' לשיני, וכן רביעי לשלישי וכן לעולם. וזה

לך האות שהיטילו בו קדמונינו ז"ל...

אי"ב תשצ"ג, לכל חודש הוצג פי' א' יום

וי"ב שעות ותשצ"ו ? חלקי[ם]. עכשיו פירשתי לך המעברות של כל

מולד כמו המולד עובר את שלפניו.. ועתה אם תרצה

לידע מולדות של חדשי השנה שאתה עומד בה דע

והבן כי לא תוכל למצוא אם לא שת(ש)חשוב כל המולדות[ת]

של ? כל מולד ומולד אי"ב תשצ"ג וצרפם יחד ולעולם

כשתצרף עד ז' ימים השליכם והמותר קח בידך



טור 2
·
מעבר לתחילת הדף