כף החיים/אורח חיים/תרס

כף החיים ‏ אורח חיים תרס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] נוהגין להעלות ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו'. בטור כתוב על התיבה וכ"ה בלבוש. וטעם מנהגם מפני שסוברים דתיבה זו שהש"צ יורד לפניה להתפלל שם תפלות צבור שהם במקום קרבנות היא מכפרת עלינו דוגמת המזבח שמקריבין עליו קרבן. ומה שמעלין הס"ת על התיבה נראה ג"כ מפני ששנינו ר"א אומר שהיו אומרים ליה אני מודים וכו' והס"ת היא כולה שמותיו של הקב"ה ע"כ מקיפין אותה לומר אנו ליה ועינינו ליה. ב"ח:

ב

ב) שם. נוהגין להעלות ס"ת וכו'. מיהו הרמב"ם פ"ז מה' לולב ה' כ"ג לא הזכיר זה המנהג להעלות ס"ת על התיבה רק להניח תיבה יעו"ש. וכן בשער הכוונות דף ק"ה ע"ג לא הזכיר שצריך להעלות ס"ת על התיבה ולהקיף שכתב וז"ל ואח"כ מקיפין את המזבח או את התיבה פעם א' בכל יום עם הלילב ומיניו והכוונה היא להמשיך החסדים הנז' מבחי' אור מקיף אל המלכות הנקראת מזבח או תיבה וכו' יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' האזינו אות ט"ו דהקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבהכ"נ אף על פי שאין עליה ס"ת דאין הנחת ס"ת על התיבה מעכבת בדבר ההקפות כי העיקר לפי הסיד בזה הוא התיבה. מיהו אותם בני אדם שאין הולכין לבהכ"נ מחמת אונס ומניחין כסא א' מן הבית ומקיפין אותו אין זה כלום דאין זה נחשב לתיבה ועכ"ז נ"ל מי שהוא חולה וא"א לו להקיף תיבה בבהכ"נ יניח כסא בביתו ויניח עליו ס' תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה וכו' עכ"ל ומשמע אבל אם מניח שלחן שפיר דמי לתיבה ומאיזה סיבה יכול להקיף השלחן כגון שמתפללין בבית מאיזה סיבה או כדי לעשות ההקפות בסוכה וכדומה אבל בלתי סיבה אין לבטל המנהג שנהגו להניח ס"ת על התיבה ולהקיף:

ג

ג) שם. ולהקיפה פעם א' בכל יום וכו'. והיינו שעל ידי הנענוע של לולב ומיניו נמשך אור פנימי ועל ידי ההקפה של התיבה עם לולב ומיניו נמשך אור מקיף כמ"ש בשער הכוו' שם ובדברינו לעיל סי' תרנ"א אות נ"א יעו"ש:

ד

ד) שם. ולהקיפה פעם א' בכל יום וכו'. ורב סעדיה כתב שמקיפין מיד אחר קריאת ההפטרה בעוד הספר על התיבה ומנהג טוב הוא כדי שלא להוציא הספר שלא לצורך כיון שאין קורין בו אלא שאין ניהגין כן. טור. ומ"ש שאין נוהגין כן ר"ל אלא שמחזיר הש"צ תפלת מוסף ואומר קדיש ואח"כ אומר הושענות ומקיפין וכמ"ש הטור ססי' תרנ"ח ורסי' זה יעו"ש וכ"כ הב"ח. אמנם בשער הכוו' שם כתב דאחר נטילת לולב ונענועיו בברכה ובהלל אז עושין ההקפות. וכ"כ בפע"ח שער כ"ט פ"ג ועי"ש בהגהת הצמח הטעם בס"ד יעו"ש. וכ"כ מהר"ם גלאנטי בס' קרבן חגיגה סי' פ"ו דבירושלים עה"ק ת"ו נוהגין לעשות ההקפות אחר הלל יעו"ש והב"ד י"א בהגה"ט. וכ"כ החיד"א בס' מו"ב סי' ט' או' רצ"ג דטוב לעשות ההושענות תיכף כמנהג א"י ת"ו כמ"ש הרב המג"ן עכ"ל וכ"כ בספרו לד"א סי' ד' אות י"ג. וכ"ה מנהג חסידי בית אל יכב"ץ אשר בעיר קדשינו ירושת"ו ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל. ומשמע משער הכוו' דף ק"ח ע"א דאין אומרים קדיש תתקבל אחר הלל אלא אחר ההקפות יעו"ש. וכ"מ בפע"ח שער כ"ט פ"ו יעו"ש. וכ"ה מנהג חסידי בית אל יכב"ץ:

ה

ה) שם. ולהקיפה פעם אחד וכו'. ומי שיש לו לולב ואינו מקיף התיבה לא טוב הוא עושה. שכנה"ג בהגב"י אות א' א"ר אות ח':

ו

ו) שם. ולהקיפה פעם אחד וכו'. ועומד שם איש ואוחז ס"ת בידו. מש"ז אות א' והקונה ספר הושענות ועומד עמו על התיבה כדי שיקיפו הצבור טוב שיתן הס"ת לאיש א' להחזיק בתיבה עד שהוא יקיף ויזכה בשניהם ואי לא אפשר לא יחוש אם הוא אינו מקיף דגדול המעשה. לד"א שם אות י"ד. ולא ידענא מאי גדול המעשה שיש בכאן דהא עיקר הס"ת שמניחין על התיבה אינו אלא מנהג בעלמא ולפי דברי האר"י ז"ל א"צ ולמה יבטל התיקון הנעשה ע"י ההקפה בשביל זה אלא אדרבא נראה דלא יחוש ע"ז ויעשה ההקפה:

ז

ז) שם. ובשביעי מקיפים אותה ז"פ זכר למקדש. דתנן (סוכה מ"ה ע"א) בכל יום מקיפין המזבח פעם א' וביום השביעי ז"פ ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא. אני והו הם שני שמות של ע"ב ומה שמזכירין אלו השנים על שם עמו אנכי בצרה וכתיב ואני בתוך הגולה והוא אסור בזיקים כביכול. וגם אני והו בגי' אנא ה' ובירושלמי איתא זכר ליריחו. טור. לבוש. ט"ז סק"א. והיא מדברי רש"י ותו' שם בגמ' ומ"ש שהם שני שמות של ע"ב כתב רש"י שם שהם משבעים ושתים שמות הנקובים בג' מקראות הסמוכין בפ' בשלח ויסע ויבא ויט ושלשתם בני שבעים ושתים אותיות ומהם שם המפורש אות ראשונה של פסוק ראשון ואחרונה של אמצעי וראשונה של אחרון וכן בזה הסדר כולן והשם הראשון והו וי"ו של ויסע ה"א דכל הלילה וי"ו דויט ושם השלושים ושבע הוא אני אל"ף דמאחריהם ונו"ן ראשון דהענן בחשבון של מפרע ויו"ד דרוח קדים עכ"ל וכ"כ הלבוש. והם כתובים בזוהר סדר שמות אחר פ פקודי קחנו משם. אלא דמ"ש הלבוש אל"ף דישראל נראה שהוא ט"ס כאשר יראה הרואה בסדר הפסוקים:

ח

ח) שם. וההקפות לצד ימין. מזרח צפון מערב דרום משום דכל פינות שאתה פונה וכו' לבוש. מ"ב אות ג' ולא דמי דלעיל סי' תרנ"א סעי' יו"ד שכתב בש"ע מזרח דרום וכו' דשם הנענוע כנגד רוחות העולם וכשהולך דרך ימין יהיה מזרח דרום וכו' אבל הכא שמקיף לתיבה כיון כשפניו נגד התיבה והולך דרך ימין יהיה הסדר מזרח צפין וכו' כך צריך להקיף. ועיין מ"א סק"א. והחזן שעומד נגד ההיכל ואין מן הנכון שיהפוך פניו מתחלה שיהיה אחוריו להיכל מ"מ צריך להקיף ג"כ לצפון עם הצבור אף שאצלו הוא דרך שמאל. מ"ב שם. ועיין עוד לקמן סי' תרע"ו סעי' ה':

ט

ט) שם. וההקפות לצד ימין. והאיטר יקיף דרך ימין דעלמא ולא דרך ימין דידיה כמ"ש לעיל סימן תרנ"א או' ק"א יעויין שם:

י

י) שם הגה. ובשבת אין מקיפין. דכמו שאין עושין זכר למקדש בלולב שהרי אין נוטלין הלולב בשבת כך אין עושין זכר למזבח בהקפה בשבת. לבוש. והמ"א סק"א כתב הטעם משום שגם במקדש לא היו נוטלין ערבה בשבת עכ"ל והוא ממ"ש ר"פ לולב וערבה יעו"ש:

יא

יא) שם בהגה. ואין מוציאין ס"ת וכו'. מאחר שאין מקיפין. ד"מ אות ב':

יב

יב) ונראה להטות בשעת הקפה הלולב קצת נגדו והוי מנענע לכל רוחות ולמעלה מנענע כדרכו. א"ר אות א' א"א אות ג' אמנם בשער הכוו' דף ק"ה ע"ג כתב ולהיות אור המקיף בגלוי לכן אין מנענעין את הלולב בזמן ההקפות עכ"ל. וכ"מ מסתמיות דברי הרמב"ם והטור והש"ע ושאר פו' דא"צ נענוע בעת ההקפות:

יג

יג) [סעיף ב'] נוהגין להקיף אף מי שאין לו לולב. הגה. וי"א שמי שאין לו לולב אינו מקיף וכו'. והעיקר הוא דמי שאין לו לולב לא יקיף כי על דרך האמת ההקפה היא דוקא בלילב. ברכ"י או' א' עיקרי הד"ט סי' ל"ג או' יו"ד. רו"ח או' ג' ובספרו מל"ח סי' כ"ג או' קי"ט. ובנו היפ"ל ח"ב או' ה' בשם כמה פו' וכתב שם היפ"ל דאפי' שהחזן ושאר אנשי הקהל מקיפין בלולב מ"מ כל מי שאין לולב בידו לא יקיף כיון שההקפה היא צריכה בלולב דוקא יעו"ש:

יד

יד) שם הגה. וי"א שמי שאין לו לולב וכו'. ורש"ל כתב דביום ז' אף מי שאין לו לולב יקיף בערבה אלא דמיחזי כיוהרא ומ"מ אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה. ב"ח. מ"א סק"ג. וכ"כ א"ר סי' תרס"ד או' י"א בשם כמה פו' דביום הז' מקיפין בערבה מי שאין לו לולב וכ"כ הער"ה שם או' ב' אלא שכתב שם הער"ה אבל על דרך האמת אין להקיף אלא בלולב יעו"ש. וכ"כ הברכ"י בסי' זה או' ב' דעל דרך האמת אין מקום להקיף בערבה כלל. ועיין לקמן סי' תרס"ד או' ל"ב:

טו

טו) שם בהגה. וביום השביעי נוטלין הערבה עם הלולב להקיף. מיהו בשער הכוונות דף ק"ח ע"א בסופו כתב וז"ל דאחר שאמרו קדיש תתקבל של אחר סדר ז' ההקפות קח ה' בדים של ערבה כשרות כמו אותם שבלולב ולא תקחם קודם עם הלולב כמנהג קצת עמי הארץ כי אין ראוי לעורר הגבורות והדינים בזמן כניסת החסדים עכ"ל. דכ"כ בפע"ח שער כ"ט פ"ו וז"ל והזהר שלא תחברם כלל עם הלולב ולא תטלם כלל בידך רק אחר שיאמרו תתקבל יעו"ש. והב"ד מ"א לקמן סי' תרס"ד סק"ח וכתב וכן יש לנהוג. וכ"כ הברכ"י בסי' זה או' ב' ועיין עוד לקמן סימן תרס"ד או' ל"ב:

טז

טז) שם בהגה. מי שאירע לו אבל בחג אינו מקיף. דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים והוא בשעת הקפה. ביאורי הגר"א. מ"ב או' ט'.

יז

טוב) שם בהגה. מי שאירע לו אבל בחג וכו'. כ"כ הכלבו שמנהג נרבונא שאם בא לו אבל בחג הסוכות אינו מקיף בהושענא לא הוא ולא היושבים עמו. אלא שכתב עליו ב"י דדברי תימא הם דלמה יפסידו ההקפה וכן נהגו להקיף אפי' האבל עצמו עכ"ל וכ"כ השו"ג או' ז' דנהגו במלכותו להקיף גם האבל כדברי ב"י ומ"ש הרב בהגה וכן נהגו שלא להקיף במלכותו קאמר יעו"ש. וכ"מ לפי דברי האר"י ז"ל שכתב דבנענוע ממשיך אור פנימי ובהקפה אור מקיף וא"כ ההקפה היא תשלום מצות הנענוע וכמו שחייב בנענוע ה"ה בהקפה:

יח

חי) שם בהגה. אינו מקיף. ובי"ט ובהו"ר נראה פשוט שאומרים לו הקף ולא יראה שום סי' אבילות בפרהסיא אף כי בביטול מצוה וגם בחו"ה י"ל שהפסיד אם נמנע ומ"מ הכל לפי המנהג. סידור רב יעב"ץ:

יט

יט) שם בהגה. וכן אבל כל י"ב חודש על אביו ואמו. וכל ל' על שאר המתים. לבוש מש"ז אות ב' מיהו בדג"מ כתב דבשאר קרובים אפי' תוך ל' מותר יעו"ש:

כ

ך) שם בהגה. וכן אבל כל י"ב חדש וכו'. אבל לאחר י"ב חודש לאביו או אמו במעוברת כבר פסק האבילות לגמרי אף קודם יא"צ ומקיף. מש"ז שם. ועיין ביו"ד סימן שצ"א סעיף ב':

כא

כא) שם בהגה. וכן אבל כל י"ב חודש וכו'. וטוב ליתן לולבו לאחר להקיף. א"ר או' ח' מש"ז שם. שע"ת אות א'.

כב

כב) [סעיף ג'] יש מי שאומר שאין אומרים הושענא בשבת וכו'. טעמם מפני התינוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב. וטעם דלא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין. טור. ט"ז סק"ג:

כג

כג) שם. ולא נהגו כן. והאידנא בעיר עז לנו ציון קרית מועדינו אין אומרים סדר הושענות בשבת וכן עיקר. ברכ"י אות ג'. ומיהו בדברי האר"י ז"ל לא יש הכרע לזה וע"כ כל אחד יחזיק במנהגו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---