כף החיים/אורח חיים/תרנט

כף החיים ‏ אורח חיים תרנט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מוציאין ב' ספרים וכו'. והא דמוציאין שני ספרים בכל יו"ט ובשני קורין קרבן היום, לא נמצא כתוב לא במשנה ולא בגמ', אלא רבנן סבוראי תקוני זה וסמכו על הא דאמרינן שילהי דמגילה דף ל"א ע"ב אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא בני חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכו' א"ל כבר תקנתי להם סדר הקרבנות כל זמן שקורין בהן כאילו מקריבין לפני קרבן יעו"ש. שי"ג או' א' ועיין לעיל סי' תפ"ח או' כ"ט:

ב

ב) שם. באחד קורין שור וכו'. משנה שם דף ל' ע"ב ביו"ט הראשון של חג קורין בפ' מועדות שבתורת כהנים ופירש"י שור או כשב או עז. שו"ג אות ב':

ג

ג) שם. באחד קורין שור וכו'. וכן ביום שני בחו"ל באחד קורין שור וכו' ובשני קורא המפטיר ובט"ו לחדש השביעי כמ"ש לקמן סי' תרס"ב סעיף ג' אבל בא"י ביום השני קורין וביום השני כמ"ש לקמן סי' תרס"ג סעיף א' יעויין שם:

ד

ד) שם. באחד קורין שור וכו'. אם חל בחול קורין חמשה ואם חל בשבת קורין שבעה כנודע. ובמנחת שבת קורין ג' בפ' וזאת הברכה. לבוש סי' תרס"א שערי אפרים שער ח' אות מ"ו. מ"ב אות א':

ה

ה) ואם לא קרא בראשון רק פ' אחרונה של חג הסוכות שיש בה י"ב פסוקים לד' עולים והמפטיר השלים החמישי בדיעבד יצאו. ש"ץ בש"ח דף ער"ה ע"ג וע"ד ודף רצ"ב אות ב' שע"א שם או' ט"ל. ועיין לעיל סי' רפ"ב סעי' ו':

ו

ו) ואם העולה החמישי לא קרא פ' חג הסוכות כלל רק קרא עד תשבתו שבתכם ופסק ובירך ברכה אחרונה אף שגלל הס"ת ואמר קדיש צריך לחזור ולקרות פ' סוכות ויברך לפניה ולאחריה ויאמר קדוש. ואם לא נזכרו עד שעלה המפטיר וקרא בספר שני פ' המוספין אם לא בירך המפטיר עדיין ברכה אחרונה יגלול הספר שני לפרשת חג הסוכות וקוראה ואח"כ יברך. ואם נזכר אחר שבירך המפטיר ברכה אחרונה אז א"צ לחזור ועלתה להם הקריאה בפרשת מוספין לחיוב קריאת חובת היום. ש"ץ דף רע"ו ע"א וע"ב. ודף רצ"ב אות ג' ואו' ד' לד"א בתוה"ש סי' י"ד אות א':

ז

ז) אם לא קרא המשלים רק ג' פסוקים בפ' חג הסוכות ופסק ובירך ברכה אחרונה אם עדיין לא אמר קדיש נכון שיעלה עולה אחר ויקרא שאר הפרשה דמוסיפין ביו"ט. ואם כבר אמר קדיש ונזכר אחר כך א"צ לחזור ולקרות. ש"ץ שם או' ד' לד"א שם או' ב' שע"א שם או' מ':

ח

ח) אם טעה וגמר הפרשה עם עולה הרביעי לא יאמר קדיש אלא יעלה המפטיר בספר שני והוא משלים המנין. וכה יעשה אפי' אם אמר קדיש. וכן אם חל בשבת ושכח וגמר עם החמישי כמו שחל בחול יעלו שנים בספר שני. ש"ץ שם או' ה' לד"א שם או' ג' שע"א שם או' מ"א:

ט

ט) אם במקום שור או כשב טעה וקרא פ' כל הבכור או פסל לך או אם כסף כל שנזכר קודם שבירך המשלים באחרונה גולל וקורא פ' שור או כשב כולה ואם לא נזכר עד שבירך המשלים עלתה להם הקריאה. ש"ץ שם אות ז' לד"א שם אות ד' שע"א שם או' מ"ב. מיהו מ"ש שם השע"א דיחזור לברך המשלים ברכה ראשונה קודם קריאת פ' שור או כשב כיון שלא היה דעתו לפ' זו עיין לעיל בש"ע ססי' ק"מ דאיכא פלוגתא בזה וכתבנו שם אות ט"ו דאין לברך משום דק"ל סב"ל יעו"ש וע"כ כתבו ג"כ הכא הש"ץ והלד"א דגולל וקורא פ' שור וכו' דמשמע דאינו חוזר לברך ברכה ראשונה משום סב"ל:

י

י) בספר שני אם דילג פסוק בחמשה עשר יום לבד אינו חוזר. ש"ץ שם אות ח' לד"א שם אות ה' שע"א שם אות מ"ג. מ"ב או' ד':

יא

יא) ביו"ט ב' אינו קורא בספר ב' ספיקא דיומא ואם התחיל לקרות ג"כ ביום השני גוערין בו ופוסק אפי' באמצע פסוק. ש"ץ שם אות ט' לד"א שם או' ו' שע"א שם או' מ"ד. מ"ב שם. ועיין לקמן סי תרס"ג או' ה':

יב

יב) אם קרא ביו"ט ב' וביום השני לבד צריך לחזור ולקרות ובט"ו יום ומברך לפניה ולאחריה. ש"ץ שם אות יו"ד. לד"א שם אות ז' שע"א שם אות מ"ה:

יג

יג) שם. ובשני קורא המפטיר וכו'. ואחר שגמר המשלים לקרות בס"ת הראשונה מניחין ס"ת השנייה אצלה על השלחן ואומרים קדיש כדי שיהיה אמירת הקדיש על שניהם וזהו למנהג בני אשכנז אבל מנהג בני ספרד אומרים קדיש אחר קריאת ס"ת הראשונה וחוזרים לומר קדיש אחר קריאת ס"ת השנייה כמ"ש לעיל סימן קמ"ז אות ע"ד ואות מ"ה יעו"ש:

יד

יד) שם. ומפטיר בזכריה הנה יום בא וכו'. כ"ה בגמ' מגילה ל"א ע"א ומפטירין הנה יום בא וכו' ופירש"י דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות. וכ"כ המנהיג בסי' מ"ו דאמרינן פ"ק דע"ז (דף ג' ע"א) דלעת"ל יאמר הקב"ה לאו"ם ז' מצות בני נח היכן קיימתם וכו' ואפ"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו' וז"ש אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות עכ"ד. שו"ג אות ד':

טו

טו) שם. ומפטיר בזכריה הנה יום בא וכו'. וביום השני מפטירין ויקהלו אל המלך שלמה כדאיתא שם בגמ' ולקמן סי' תרס"ב סעי' ג' ופירש"י שם על שם שחניכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---