כף החיים/אורח חיים/תקעט

כף החיים ‏ אורח חיים תקעט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מוציאין את התיבה וכו'. את הארון שס"ת מונחת בה. רש"י על הרי"ף ריש פ"ב דתענית וכ"כ הרא"ש שם מוציאין ס"ת עם התיבה לרחובה של עיר. ואין להניחה לבדה בלי שומר שיהיה יושב ומשמר. ירושלמי ריש פ"ב דתענית:

ב

ב) שם. מוציאין את התיבה וכו' ואם הצבור בצרה לא יוציאו ס"ת לביה"ק כמ"ש לעיל סי' קל"ה או' ע"ז יעו"ש. ועיין לקמן או' י"ט:

ג

ג) שם. לרחובה של עיר. כדי להתבזות בפרהסיא. א"נ משום גלות. גמ' וא"כ במקום שאין יכולין להתפלל ברחוב מפני העכו"ם יתפללו בבית אחר כטעם השני ואע"ג דאיתא בגמ' דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא לאו דוקא אלא דה"ה בית אחר דלא גרע מרחוב אלא דקרא ליה בי כנישתא שבאותה שעה נעשה בהכ"נ. מ"א סק"א. א"ר או' א' מ"ב או' ב':

ד

ד) שם. ומתכסים בשקים. לומר הרי אנחנו חשובים לפניך כבהמה. תענית ט"ז ע"א. ופירש"י שם שקים הם משער בהמה מנוצה של עזים עכ"ל ונראה דלא בא אלא לפרש דסתם שק ה"פ כמ"ש התו' בשבת דף כ"ז אבל באמת יכולין להתכסות אף בשאר שקים דמ"מ נמשל כבהמות נדמו שדרך לכסות בהמה בשק ולכן נ"ל דיכסה אותו למעלה על הבגדים. מ"א סק"ב. א"ר או' ב' מ"ב או' ג' מיהו דעת הנה"ש או' א' צ"ל השק דוקא משער בהמה. וכ"ה דעת הא"א או' ב' יעו"ש. ובספר האשכול איתא ושק על התיבה ועל הספרים. פת"ע או' ג':

ה

ה) שם. ונותנים אפר מקלה. פירש"י (על המשנה דף ט"ו) אפר מקלה אפר ממש וגנאי הוא מעפר סתם. והתו' (דט"ז ע"א) כתבו שהוא מדבר הנשרף מעצמות אדם כדי לזכור עקידת יצחק יעו"ש. והב"ד ב"י ומ"א סק"ג יעו"ש. ומיהו עיין בס' ברכות מים בסי' זה מ"ש לפרש בדברי התו' הנז' היפך ב"י ומ"א אלא שגם דעת התו' הוא אפר מדבר הנשרף יהיה מה שיהיה וא"צ של עצמות אדם והמ"ם של עצמות קרי ביה וא"ו שורק ולא חולם יעו"ש. ומ"מ דעת מור"ם ז"ל כאן בהגה סובר כדעת רש"י דסגי באיזה אפר שיהיה וכ"מ מסתמיות דברי הש"ע. וכ"ה דעת המ"א שם. וכ"נ דעת האחרונים.

ו

ו) שם. ע"ג התיבה. משום עמו אנכי בצרה א"נ בכל צרתם לו צר. גמ' שם:

ז

ז) שם. ואחד מן העם נוטל את האפר וכו' והא דשקיל איניש אחרינא ומנח להו משום דאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים דאיכא עגמת נפש טפי ומשום חשיבותם הם מתביישים מאחרים אבל שאר בני אדם דלא חשיבי לא מתביישי בנתינת אחרים וסגי להו בנתינת עצמן. גמ' ופירש"י שם:

ח

ח) שם. ונותן בראש הנשיא וכו' ואע"ג דבקללה מתחילין מן הקטן הא חשיבותא הוא לדידהו דאמרינן אתם חשיבי למבעי עלן רחמי. גמ' שם ט"ו ע"ב. מ"א סק"ה:

ט

ט) שם. וכל אחד ואחד נוטל וכו' קודם תפלת שחרית. ספר האשכול. מ"ב או' ו':

י

י) שם. מעמידין אדם של צורה. בעל קומה שישמעו ויקבלו דבריו להמריך את הלב. רש"י ותו' דף ט"ז ע"א. והרא"ש פי' ת"ח ולא גמיר כחכם א"נ שראוי למנותו פרנס על הצבור יעו"ש. ולי נראה כי אדם של צורה היינו מי שנתמלא זקנו מפני כבוד צבור וכמ"ש לעיל בסי' ג"ן סעי' ו' יעו"ש. יפ"ל ח"ב או' ג' ועוד י"ל בעל קימה היינו הדור שיש לו אימה ודבריו נשמעין:

יא

יא) שם. ואחר שגומר וכו' וה"ה בער"ח במקום שאומרים דברי כבושים יאמרו קודם התפלה. מ"א סק"ו. ובכל מקום ראוי לדרוש קודם התפלה כדי שיתפללו בלב נשבר אח"כ. א"א או' ו':

יב

יב) שם. שהוא רגיל בתפלה. כדי שלא יטעה. מ"א סק"ז. וצריך להסדיר בתפלה שאין רגילה מזמן לזמן ובת"צ צריך ליזהר יותר ש"צ שטעה וכו' א"א או' ז':

יג

יג) שם. ומטופל ואין לו. מטופל בבנים קטנים ואין לו שמתוך כך יתפלל בלב שלם. מ"א סק"ח:

יד

יד) שם. ומרוצה לעם. שיסכימו לתפלה. מ"א סק"ט. דבכ"מ אין להתפלל בחזקה וכאן נוח לבריות בכל עניניו בעינן אעפ"י שמרוצה כעת. א"א או' ט':

טו

טו) שם. ויש לו נעימה וכו' שמושך הלב. מ"א סק"י. ור"ל כדי שיתפללו בכוונה ובלב נשבר:

טז

טז) [סעיף ב'] סדר התפלה וכו'. בכל התעניות של צבור מתפללין תפלת נעילה ואפי' בראשונות חוץ מט"ב. ריא"ז הב"ד השה"ג על הרי"ף פ"ד דתענית וכ"כ הר"ן שם אלא שכתב שם הר"ן דעכשיו לא נהגו להתפלל נעילה בתעניות שגוזרין על הצרות ועל הגשמים יעו"ש:

יז

טוב) שם. סדר התפלה וכו' מבואר יפה בטור וכו' לא כתבנו ע"ז משום דכתבנו לעיל סי' תקע"ה או' א' דבזה"ז לא נהגו לעשות על הגשמים הסדר הכתוב במשנה ובטור ובש"ע אפי' בא"י יעו"ש:

יח

חי) ואלו המזמורים שאומרים בתענית של גשמים י"ז כ"ה ל"ב נ"א ס"ה פ"ה פ"ו ק"ג קי"ג ק"ך קכ"א קכ"ד קכ"ה ק"ל קל"ו. א"ר או' ד' א"א או' י"א. וכתב הלבוש דאומרים אלו המזמורים בין יוצר למנחה. ונוהגים לומר אלו המזמורים קודם שיר מזמור לאסף. ודוקא כשיש עצירת גשמים מאד מאד ח"ו אבל בתחלה אין אומרים רק מזמור ס"ה ופ"ה. א"ר שם:

יט

יט) [סעיף ג'] יוצאים כל העם לביה"ק וכו'. ובוכין ומתריעין שם אבל לא שיוציאו את התיבה וש"ת לביה"ק ויתפללו שם וכ"ש בקברי עכו"ם ח"ו. הר"ן על הרי"ף פ"ב דתענית. נה"ש או' ג' מ"ב או' י"ג. ונראה דאפי' תרועה בפה קאמר ולא אסר אלא להתפלל התפלה הקבועה. נה"ש שם. ועיין לעיל או' ב':

כ

ך) שם הגה. ולפ"ז אם אין קברי ישראל וכו' משמע אעפ"י שמתחננים שם מ"מ כיון שאין הטעם אלא לומר הרי אנו חשובים כמתים מותר לילך על קברי עכו"ם אבל יש עוד טעם בגמ' כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו ולפ"ז צריך דוקא קברי ישראל ולפי נוסחא שלנו שאנו אומרים בער"ה ועיוה"כ צריך דוקא קברי ישראל. מ"א ס"ק י"א. ומלבד כ"ז במקומות שמעמידין גילולים על קבריהם בודאי אין נכון להתפלל שם. מ"ב או' י"ד. ועוד עיין לעיל סי' תקנ"ט או' פ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---