כף החיים/אורח חיים/תצ

כף החיים ‏ אורח חיים תצ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ביום שני וכו'. ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן. של"ה. מ"א ריש הסי' ח"י או' א' וסי' וישבות המן ממחרת הפסח. א"א. ומ"ש שביום ההוא נתלה המן כ"ה בפי' רש"י למגילה דף ט"ו וט"ז ע"א יעו"ש וכ"ה בפרקי דר"א פ"ג ובמדרש אסתר אלא דמ"ש רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ע"ז מבואר שם בפדר"א ומד"ר דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפ"ז ויהי ביום השלישי יבא כפשוטו שלישי לתענית וא"צ לדחוק ולפרש ג' למשלוח הרצים כמ"ש רש"י שם יעו"ש ודוק.

ב

ב) שם. ביום שני קורין וכו'. ומתפללין סדר שהתפללו ביום הראשון. טור ולבוש. ועיין לעיל סי' תפ"ז הסדר. וזהו לבני חו"ל שעושין יו"ט ב' אבל לבני א"י שעושין יום א' יום שני הסדר כמ"ש בסעי' שאח"ז.

ג

ג) שם. עד סוף הענין. דהיינו עד וידבר משה את מועדי ה' ח"י או' א' ר"ז או' ב'.

ד

ד) שם. ומפטיר קורא וכו'. עיין לעיל סי' קפ"ח סעי' ג' ובא"י מתחיל והקרבתם כמ"ש לקמן סעי' ו'.

ה

ה) מה טוב לעסוק בפ' העומר בט"ז בניסן והוא בפ' אמור וידבר וכו' דבר אל בני ישראל וכו' עד ולחם וכו' ובפ' ויקרא ואם תקריב מנחת בכורים עד אשה לה' ויאמר אח"כ רבון וכו' כאלו נקרב העומר בזמנו. הגהות י"נ. פת"ע או' א' וי"ל עוד קודם רבון העולמים וכו' פ"י דמנחות ר' ישמעאל אומר העומר וכו' ועיין לעיל סי' תכ"ט או' ו'.

ו

ו) [סעיף ב'] ואם לא אמרו מחזירין אותו. ואפי' בתפלת ערבית ולא דמי לערבית דר"ח דשאני התם דאין מקדשין את החדש בלילה. רוקח סי' ר"ל. וכ"כ ה"ר יונה בפ' תה"ש. שכנה"ג בהגה"ט או' א' עו"ש או' א' פר"ח. ער"ה או' א' מש"ז או' א' ר"ז או' ג'.

ז

ז) שם. ואם לא אמרו וכו'. ואם הוא מסופק אם אמרו עיין לעיל סי' תכ"ב או' ח"י. וכן כל דיני יעלה ויבא יעו"ש בסעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

ח

ח) שם. ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. דדוקא בתפלה לא סגי דלא יתפלל וכיון שלא התפלל כראוי יחזור אבל בבהמ"ז בחו"ה אי בעי לא אכיל דבר המחייב לבהמ"ז שיאכל בשר ופירות וע"כ אין מחזירין אותו. ט"ז סק"א. ועיין לעיל סי' קפ"ח סעי' ו' וסעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד.

ט

ט) ובענין מזמור לתודה עיין לעיל ססי' נ"א בהגה ובדברינו לשם בס"ד. ובענין הנחת תפילין בחו"ה עיין לעיל סי' ל"א סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד. ובענין חליצתן להנוהגין להניח תפילין בחו"ה עיין לעיל ססי' כ"ה בהגה וכתב ח"י או' ב' דכן נפשט המנהג ע"פ דברי מור"ם ז"ל לחלצם רק קודם תפלת מוסף ואין לשנות יעו"ש. וכ"כ חק יוסף או' ז' אעפי' דבחו"ה של סוכות נוהגין לחלוץ התפילין קודם הלל בפסח נוהגין כפסק רמ"א בסי' כ"ה לחולצם קודם תפלת מוסף ושאני סוכות משום נטילת אתרוג ולולב שלא יהא התפילין הפסק עכ"ל. מיהו המש"ז או' א' כתב דהעולם נוהגין להסיר בין בפסח בין בסוכות קודם הלל יעו"ש. וכ"כ ישו"ע או' ב' אלא שכתב דמנהגו להמתין ביום א' דחו"ה של פסח עד אחר קריאת פ' קדש שנזכר בה ושמרת את החוקה הזאת וכו' יעו"ש.

י

י) שם. ובמוסף מתפלל וכו'. והא דאין אומרים את מוספי ביום שני של פסח מפני שהיו מקריבין קרבן מוסף עם עומר התנופה יותר על מוסף היום וכן ביום השבועות שמוסיפין להקריב עם שתי הלחם. כתב השכנה"ג בהגה"ט או' ג' דלא אמרינן את מוספי אלא במוסף שנוסף משום עצומו של יום כגון ר"ח ויו"ט וחו"ה דבשביל עצומו של יום ניתוספו בהם קרבן מוסף יתר על התמיד אבל ביום שני של פסח וביום הבכורים שלא ניתוספו בהם קרבנות אלו אלא בשביל סבה אחרת ביום שני של פסח מפני העומר וביום הבכורים מפני שתי הלחם ולא בשביל עצמו של יום יעו"ש. וכ"כ העו"ש או' א' א"ר או' ט"ו. וכה"ג כתב הלק"ט ח"ב סי' רכ"ב והב"ד הברכ"י או' א' יעו"ש.

יא

יא) מי שאמר ביום שני של פסח במוסף ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן את מוסף יום חג המצות הזה ואת קרבן העומר נעשה ונקריב וכו' אין מחזירין אותו. ברכ"י שם.

יב

יב) שם בהגה. אומר והקרבתם עולה וכו'. ואינו מתחיל ובחדש הראשון וכו' לבוש. ר"ז או' ה'.

יג

יג) שם בהגה. אומר והקרבתם וכו'. וכ"כ לעיל ססי' תפ"ח דנוהגין לומר בכל יו"ט בתפלת מוסף פסוקי מוסף היום וכו' יעו"ש. ובדברינו לשם בס"ד. וכבר כתבנו שם דבני ספרד אין נוהגין כן יעו"ש.

יד

יד) [סעיף ג'] ובחולו ש"מ אומר וכו'. ש"מ דחו"ה לא מיקרי יו"ט ואין לומר בחו"ה בבהמ"ז הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב. מ"א סק"א. ח"י או' ד' א"ר או' ד' חק יוסף או' ג' ר"ז סי' תפ"ז אר' ו' והריטב"א בחודושי סוכה דף ל"ח כתב משם רבו דחו"ה יו"ט מקרי ומה שאין אומרים בו בתפלה יו"ט מקרא קודש לפי שעושין בו מלאכה בדבר האבד שלא לזלזל ביו"ט ממש שיהיו סבורין ששוים בקדושה מכיון ששוין בשמותם. ברכ"י או' ב' וכ"כ הרדב"ז ח"א סי' ע"ג וסי' קי"א בשם הרשב"א דחו"ה נמי מיקרי יו"ט יעו"ש והב"ד ער"ה סי' קפ"ח או' ב' וכתב כיון דהרשב"א והריטב"א והרדב"ז ס"ל דחו"ה מקרי יו"ט סמכינן עלייהו לומר בחו"ה הרחמן ינחילנו יום שכולו טוב דלא הוי שקרן כ"כ יעו"ש ובסי' זה או' ב' כתב דאפי' אומר בתפלה יו"ט מקרא קודש הזה לא הוי שקרן יעו"ש. ור"ה נמי מקרי יו"ט כמ"ש הטור בסי' תקפ"ב בשם מ"ס שמזכירין בו בתפלה ובכוס את יו"ט מקרא קודש הזה וכן נוהגין בספרד אלא שבאשכנז לא נהגו כן יעו"ש. והרב פרסומי ניסא דף קל"ז ע"א כתב דביו"ט יאמר הרחמן הוא יניענו למועדים הבאים לקראתנו לשלום יעו"ש. ועיין לקמן אות ט"ז.

טו

טו) ושמעתי שביו"ט שחל להיות בשבת שי"א הרחמן ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחיי עולם. ח"י או' ד' ואין נוהגין כן אלא אומרים כל א' בפני עצמו וכמו רצה ויעלה ויבא. א"ר או' ד' ובסוכות יאמר כשחל בשבת הרחמן ינחילנו ליום שכולו שבת הרחמן ינחילנו ליום שכולו טוב הרחמן יקים סוכת דוד וכו' כי תדיר קודם א"א או' א'.

טז

טז) שם הגה. ואנו אין נוהגין לומר מקרא קודש וכו'. אבל אנו עכשיו בני אשכנז מנהגינו לומר מקרא קודש באתה בחרתנו בין ביו"ט ובין בחש"מ אבל ביעלה ויבא בעבודה אין אומרים מקרא קודש. וכ"כ רש"ל ומנהגינו לומר מקרא קודש. ב"ח. פרישה או' א' ט"ז סק"ב. שכנה"ג בהגה"ט או' ד' מ"א סק"ב. ח"י או' ה' פר"ח. א"ר או' ה' חק יוסף או' ד' והר"ז או' ה' כתב שמקצת מדינות אין אומרים מקרא קודש בחש"מ. אמנם המש"ז או' ב' כתב ומנהגינו לומר חג פלוני זמן וכו' מקרא קודש ומדלגין יו"ט בין ביו"ט שחרית ומוסף וחו"ה במוסף אבל ביעלה ויבא שבאתה בחרתנו או בעבודה א"א רק חג פלוני זכרנו וכו' ומדלגין מקרא קודש עכ"ל ועיין לעיל סי' תפ"ז או' ד'.

יז

טוב) [סעיף ד'] קורין ההלל בדילוג וכו'. והטעם דבסוכות גומרין ההלל כל ימי החג ובפסח מדלגין לפי שימי חג הסוכות חלוקין בקרבנותיהן ובפסח אין חלוקין בקרבנותיהן. ערכין יו"ד סוף ע"א. ועוד הטעם בשם מדרש לפי שנטבעו המצריים בז' של פסח וכתיב בנפול אויבך אל תשמח. וכו' אמר הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה וכיון שביום ז' שהוא יו"ט לא יגמרו ההלל לכך אין גומרין אותו כל ימי חו"ה שלא יאמרו ימי חו"ה עדיפי מיום הז' שהוא יו"ט ויבואו לזלזל בו. ב"י ולבוש. ט"ז סק"ג. ח"י או' ו' ובכלבו סי' נ"ב כתב עוד טעם אחר לפי שאין חיוב מצה אלא בלילות ראשונות משא"כ סוכה כל ז' הימים יעו"ש. ובשער הכוו' דף פ"א ע"ב כתב הטעם לפי שכל האורות שנכנסו בליל פסח הם מתקיימים כל הלילה וכל יום א' של פסח ולכן אומרים הלל גמור ביום א' של פסח ואח"כ מסתלקים לגמרי וחוזרים ליכנס בסדר המדרגות מדריגה אחר מדריגה ע"י ספירת העומר עד חג השבועות ולכן אין אומרם בשאר ימי הפסח הלל גמור אלא בדילוג יעו"ש. ועיד עיין לעיל סי' תפ"ח או' ז'.

יח

חי) שם. קורין ההלל בדילוג וכו'. ולענין הפסקה דינו כר"ח. מש"ז או' ג' וכ"כ הר"ז או' ז' דדין ההלל בימים האלו הוא כדינו בר"ח לכל דבר עכ"ל ועיין לעיל סי' תכ"ב ובדברינו לשם בס"ד.

יט

יט) שם. קורין ההלל בדילוג וכו'. ואחר ההלל אומרים קדיש שלם תתקבל על תפלת י"ח וכן בכל יום שיש בו מוסף אומרים קדיש שלם קודם הוצאת ס"ת על תפלת יוצר. לבוש ועיין לעיל סי' נ"ה או' ב' וסי' תכ"ג או' א' ואו' ב'.

כ

ך) [סעיף ה'] משך תורא וכו'. סימני פרשיות הן. ביום הראשון משכו. ביום שני שור או כשב. ביום ג' קדש לי כל בכור. ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך. בששי במדבר סיני. בז' ויהי בשלח פרעה. בח' כל הבכור. וטעם סדר פרשיות הללו משום דבשני אית לן למיקרי שור או כשב משום דכתיב ביה וספרתם לכם ובשני מתחילין לספור את העומר. ובשביעי אית לן למיקרי ויהי בשלח שבשביעי אמרו ישראל שירה על הים והשאר כולן נקראות כסדר כתיבתן בתורה וכתוב בהן מענינו של פסח. הר"ן פ' בני העיר. מ"א סק"ג. ח"י או' ז' ר"ז או' ח' ואו' ט'.

כא

כא) שם. משך תורא וכו'. משך הוא משכו בפ' בא והוא ענינו של יום. תורא שור או כשב בפ' אמור שהוא כולל כל המועדות. וד' פרשיות חו"ה כולם יש בהם יציאת מצרים וקורין כסדר שכתובים בתורה. קדש לי כל בכור בפ' בא. כספא אם כסף תלוה בפ' ואלה המשפטים פסל לך בפ' כי תשא. במדברא וידבר ה' אל משה במדבר סיני פ' בהעלותך. בז' בשלח מענינו של יום שנקרע בו הים. בח' כל הבכור פ' ראה שנזכר בה יציאת מצרים חק יוסף או' ח' ועיין בלבוש ששם כתוב ג"כ סיום הפרשיות ולא הוצרכנו לכתבם מפני שכבר הם כתובים בסידורים.

כא) ורמז לסי' זה משך תורא ר"ל כשמשכו ישראל לעשות להם את תבנית השור לע"ז שמשכוהו להם מתחת כסא הכבוד שהוא א' מד' פנים שבמרכבה. קדש בכספא ר"ל אז קדשוהו ועשאוהו בכסף ע"ש הכתוב וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל. ואח"כ מפרש ואיזהו פסל במדברא כלומר אותו הפסל שעשו ישראל במדבר. ומה נעשה להם ע"י כך שלח בוכרא כלומר ששלח הבכורות מעל עבודתו ובחר בשבט לוי שלא חטאו בעגל. ומפני שע"י הגאולה הזאת נבחרו הבכורות רמזו אותו ברגל זה לזכור מה שנאבד מהם וכל אחד יתן אל לבו. לבוש סעי' ט'.

כב

כב) שם. משך. אם במקום משכו קרא קדש וגמר הפ' ובירך המשלים ברכה אחרונה יצאו י"ח. ויום ג' יקרא משכו וטוב שיקרא נס פ' קדש ואם נזכר מהטעות בין שנזכר בעולה ראשון אחר שבירך ראשונה וכ"ש קודם שבירך בין שנזכר בעודו קורא לאיזה עולה או בין גברא לגברא ואפי' אם גמר הפ' כל עוד שלא בירך המשלים ברכה אחרונה יגלול ויקרא פ' משכו כולה והעולים שעלו מצטרפין לתשלום המנין. ואם חל פסח בשבת אף שעלה ה' וגמר הפרשה ובירך יעלו ב' עולים ויקראו שניהם פ' משכו. ש"ץ דף רפ"ו או' י"ג. לד"א בתוה"ש סי' משך או' י"א.

כג

כג) וכן הדין ג"כ שאם במקום משכו קרא בכספא או פסל או בשלח אם כבר בירך המשלים ברכה אחרונה עלתה להם וביום הג' יקרא משכו וקדש ופ' בכספא או פסל או בשלח יחזור לקרות שנית ביום המיוחד שקבעו חז"ל ואם נזכר קודם צריך לגלול הס"ת ולקרות פ' משכו כמ"ש בסמוך. ש"ץ שם או' י"ד. לד"א שם או' י"ב ועיין לעיל סי' תפ"ח או' כ"ח.

כד

כד) שם. תורא. אם דילג פסוק א' או יותר וקרא להלן אפי' היה הדילוג בפ' העומר א"צ לחזור ולקרות ונ"ל שאם דילג פסוק ובקצרכם וכו' נכון שיחזור ויקרא אותו הש"ץ בלא ברכה כיון שיש בזה מצות מתנות עניים. ש"ץ שם או' ב' לד"א שם בסי' תורא או' א'.

כה

כה) אפי' לא קרא רק ה' עולים בצמצום ודלג פ' העומר וכל שאר פרשיות וכבר בירך החמישי ברכה אחרונה ואמר קדיש על הקריאה יצא מיהו נכון שיקרא הש"ץ בקול רם כל מה שדילג בלא ברכה כלל. ואם נזכר קודם אמירת קדיש אפי' שכבר בירך המשלים ברכה אחרונה שפיר יכול לעלות עולה אחר ולברך לדידן דנהגינן להוסיף על עולים בשבת ויו"ט. ש"ץ שם או' ג' לד"א שם או' ב'.

כו

כו) אם טעה ש"ץ וסיים הפרשה עה הרביעי לא יאמר קדיש ויעלה ה' ויקרא בסדר אמור ויאמר קדיש ואף אם אמר קדיש העולה בס' שני משלים הענין. ואם סיים הפ' עם הג' יעלו שנים בספר שני. וגם בא"י שלדידהו הוי חו"ה אם קרה מקרה וסיים הפ' עם השני יעלו שנים בספר ב' ויחלק פ' המוספין לשני חלקים. ש"ץ שם או' ה' לד"א שם או' ג'.

כז

כז) שם. קדש בכספא וכו'. ואם טעה ושינה והקדים המאוחרת בסדר ד' ימים של חו"ה קורא ביום של אחריו פ' שדילג ואעפ"י שלא קראן כסדר הכתוב בתורה יצא. מהריק"ש בהגהו' פר"ח. חק יוסף או' ח' י"א בהגה"ט. שו"ג או' ט' ברכ"י או' ג' וכתב שכן הסכימו מהר"א אזולאי והרב בני חיי והכי נקטינן ודלא כמהר"י קוב"ו ומהר"ש יצחקי שהורו למי שקרא בכספא במקום קדש שאף למחר יקרא בכספא יעו"ש. וכ"כ בספרו לד"א סי' ט' או' ח' ש"ץ דף רס"ח ע"ב כס"א. או' ב' א"א או' ג' ר"ז או' ט' ועיין באו' שאח"ז.

כח

כח) ואם טעה ש"ץ וקרא בכספא במקום קדש וכשסיים עולה א' ברכה אחרונה הרגישו שהם טועים כתב המט"י דיגללו ס"ת ויקראו קדש ועולה ב' יקראו עמו שיעור תרי גברי ועולה א' יצטרף עם העולים לחובת היום וכתב דאע"ג דכתב הפר"ח בשם מהריק"ש שאם טעה ושינה בסדר ד' ימים של חו"ה יצא התם שכבר סיים הקריאה אבל כאן שעדיין ס"ת לפניו ונזכר בעולה א' לא יסיים כ"א בסדר היום יעו"ש. וכ"כ שע"א שער ח' או' י"ז. אמנם המחב"ר או' ב' כתב כיון שקרא העולה א' פ' אם כסף ובירך ברכה אחרונה יגמרו קריאתם בפ' אם כסף ולמחר יקראו פ' קדש כיון דכולהו שייכי ואין קפידא ולא יגללו הס"ת והכי עדיף ממ"ש הרב ז"ל דיגללו הס"ת ומנין העולים יהיו משני פרשיות יעו"ש. וכ"כ בספרו לד"א שם. וכתב הש"ץ דף רפ"ח או' ב' דאפי' נזכר מהטעות בעולה ראשון קודם שבירך ברכה אחרונה לא יגלול הס"ת לפ' קדש אלא יגמור כל הקריאה בפ' אם כסף ולמחר יקרא פ' קדש במקום בכספא. וכ"כ הלד"א בתוה"ש סי' קדש או' א' מיהו נראה דזהו דוקא בקהל הקבוע בבהכ"נ דאלו שהתפללו היום בבהכ"נ זו יתפללו גם למחר אבל אם מתחלפים כולם או מקצתם כל זמן שלא גמרו הקריאה של אם כסף יש לגלול הס"ת ולקרות פ' קדש דהא א"א להניח קדש למחר כיון שבאים אחרים שלא קראו אם כסף ואלו של היום אם לא יקראו קדש הרי חסרו פ' א' דהא למחר יקראו ג"כ אם כסף עם קהל אחר ועוד י"ל דה"מ דוקא במקום שאין בו אלא בהכ"נ א' אבל אם יש בהכ"נ הרבה יש לחוש משום איסור לא תתגודדו אם אלו קורין קדש ואלו קורין אם כסף ועוד י"ל אפשר דיש סוד בדבר לקרות דוקא דבר יום ביומו וע"כ יש לעשות כמו שכתבנו. ועיין ב"ד סי' ס' ויפ"ל ח"ג או' ב' ודוק. ועוד עיין לקמן או' ל"א.

כט

כט) ואם לא התחיל לקרות בפ' אם כסף אפי' הראהו הש"ץ לעולה בפ' אם כסף וע"ד כן בירך העולה ותיכף נזכר הש"ץ צריך לגלול הס"ת לפ' קדש ואם צריך העולה לחזור ולברך הוי ספק וק"ל סב"ל ובאתרא דנהיגי לפסוק כמרן ז"ל בכל מילי צריך לחזור ולברך. ש"ץ שם או' ג' אבל הלד"א שם או' ב' כתב בסתם שלא לברך. ועיין לעיל סי' ק"מ סעי' ג' ובדברינו' לשם או' ט"ו ודוק.

ל

ל) ואם הראהו הש"ץ לעולה למעלה מפ' קדש שהיא בפ' משכו וע"ז בירך העולה יקרא משם במקום שהראהו עד פ' קדש ועד בכלל ויברך כדי לצאת לכ"ע. ש"ץ שם או' ד' לד"א שם או' ג' שע"א שם.

לא

לא) חוץ מפ' אם כסף אם טעה שבמקום קדש קרא באחת משאר פרשיות המועד כל עוד שלא בירך העולה הג' ברכה אחרונה צריך לגלול הס"ת ולקרות פ' קדש ואם כבר גמר הג' הפ' ובירך עלתה הקריאה ופ' קדש שדילג אין לה תשלומין ביום אחר כלל. ש"ץ שם או' ה' אמנם בס' או' אמת או' ע"ט כתב להשיג ע"ז שכתבו לחלק בין אם כסף לשאר פרשיות דהא מדברי מהריק"ש שכתבנו לעיל או' כ"ז משמע דאין חילוק וע"כ כתב דאפי' אם טעה וקרא אחת משאר פרשיות במקום קדש שיקרא קדש ביום שהיתה ראויה לקרות אותה פ' שקרא במקום קדש וכן הדין בכל א' מד' ימים של חו"ה אם טעה והחליף זה בזה בכל גוונא יעשה כמשפט הזה ועו"ש. ועיין לעיל או' כ"ח שכתבנו דה"מ במקום שאין להם אלא בהכ"נ א' דכ"ע ידעי שקורין היום מה שדלגו אתמול אבל אם יש בכהנ"ג הרבה אף אם טעו וקראו אם כסף במקום קדש אם לא גמרו עדיין הקריאה יקראו קדש ואם גמרו שכבר בירך הג' ברכה אחרונה עלתה להם הקריאה ופ' קדש שדילג אין לה תשלומין ליום מחר.

לב

לב) יום חו"ה דפסח מי שקרא בפ' המועדות תלתא גברי ואחר שבירך הג' הזכירוהו לש"ץ דלא סיים הפ' ההיא ועלה הד' וספר שני לפניו. העלה הרב פרי הארץ בח"ב א"ח סי' ו' דאם הג' עדיין בתיבה אף שכבר בירך ברכה אחרונה יגמור הש"ץ כל הפ' עמו עד גמירא ולא יברך אחריה והרביעי יקרא בספר ב' ואם הג' כבר ירד מהתיבה והזכירוהו לש"ץ דחיסר גמר הפ' בספר הראשון אם הרביעי עדיין לא בירך יקרא במוסף היום בספר שני ושארית פ' המועדות של היום לא יקראנה כלל. ואם הרביעי הראו לו בפ' היום ובירך לקרוא בס' ראשון ואחר זה הזכירוהו לש"ץ אז יקרא הרביעי תשלום הפ' ויעלה חמישי ויקרא במוסף היום ע"ד שפסק מרן סי' תרפ"ד. ברכ"י או' ד' וכ"פ בספרו לד"א סי' ט' או' ח' ועיין ש"ץ דף רנ"ה ע"ג ואות אמת או' ע"א מ"ש ע"ז ומ"מ נקטינן כדברי הברכ"י כיון שכ"פ בספרו לד"א.

לג

לג) שם בכספא. אם במקום אם כסף טעה והתחיל לקרות פ' פסל לך אם למחר הוא יום שבת כל עוד שלא סיים הפ' עם הג' ובירך ג"כ צריך לגלול הס"ת לפ' אם כסף לקרותה אבל אם למחר לא הוי שבת אזי לא יגלול הס"ת אלא יסיים כל הקריאה היום בפ' פסל כיון שהתחיל בה ולמחר יקרא פ' פסל. ש"ץ דף רפ"ח או' ד' לד"א בתוה"ש סי' בכספא או' א' ועיין לעיל או' ל"א שכתבנו שזהו במקום שאין להם רק בהכ"נ א' יעו"ש. וא"צ לכפול הדברים בכל המקומות.

לד

לד) וכן אם טעם שבמקום אם כסף התחיל לקרות בפ' במדברא אם חל פסח ביום ה' יסיים קריאתו היום בפ' במדברא ולמחר יקרא אם כסף. ש"ץ שם או' ה' לד"א שם או' ב' וגם בזה כבר כתבנו לעיל או' ל"א דזהו דוקא במקום שאין מתחלפים או שאין להם בהכ"נ אחר אבל אם הם מתחלפים או שיש בהכ"נ אחר כל זמן שלא גמר הג' ובירך ברכה אחרונה יש לגלול ס"ת ולקרות פ' אותו היום יעו"ש וא"צ לכפול הדברים בכל המקומות.

לה

לה) ואם הטעות היה שבמקום אם כסף קרא אחת משאר הפרשיות אז לעולם צריך לגלול הס"ת לקרות אם כסף אלא שאם כבר גמר הג' ובירך ברכה אחרונה עלתה להם הקריאה ופ' אם כסף אין לה תשלומין. ש"ץ שם או' ו' לד"א שם או' ג'.

לו

לו) שם. פסל. ואם הראהו למעלה בפ' ראה אתה וכו'. כיון שבשבת שחל בחו"ה מתחילין מפ' ראה אתה אעפ"י שבחול אין מתחילין משם לכ"ע לא מיקרי כי הא כמי שהראהו בפ' אחרת אלא כיון שבירך ע"ז העולה יתחיל הקריאה משם ואילך. ש"ץ שם או' ב' לד"א שם בסי' פסל או' א' שע"א שער ח' או' י"ט.

לז

לז) ואם במקום פסל טעה והתחיל פ' במדברא יגמור כל הפ' ולמחר יקרא פסל אבל אם טעה וקרא אחת משאר פרשיות כל שנזכר קודם שגמר הפ' הג' ובירך יגלול הס"ת ויקרא פסל ואם כבר גמר ובירך עלתה להם הקריאה ופ' פסל אין לה תשלומין. ש"ץ שם או' ג' לד"א שם או' ב' ג'.

לח

לח) שם במדברא. אם טעה ודילג פ' ראשונה והתחיל מפ' שנייה איש איש ועלו בה ב' עולים והג' קרא פ' ראשונה למפרע או שחלקו פ' המוספין לשנים יצאו. ש"ץ שם או' ב' לד"א שם בסי' במדברא או' א'.

לט

טל) שם. שלח. אם הראה הש"ץ לעולה פ' קדש נכון שיקרא משם עד קצת מפ' בשלח ויברך. ש"ץ דף רפ"ט או' ג' לד"א סי' שלח או' א'

מ

מ) אם במקום בשלח קרא בא' משאר פרשיות כל עוד שלא בירך המשלים ברכה אחרונה יגלול ויקרא בשלח. ואם בירך עלתה להם הקריאה. ואם הטעות היה שקרא פ' קדש יעלה עולה אחר ויקרא בשלח. ולענין תשלומי פ' בשלח נראה דלמחר שעושין יו"ט שני מספק יום א' במקום כל הבכור יקרא בשלח נפרסם נס קריעת י"ס. ש"ץ שם או' ד' לד"א שם או' ב' שע"א שם או' כ"ו.

מא

מא) שם בוכרא. וכשחל בשבת מתחילין מעשר תעשר כדי שיעלו בה ז' עולין. לבוש. וגם יש שייכות לקריאה זו בפסח דהוא תחלת הקציר משום מצות הצדקה ומתנות לעניים האמורים בפ' זו ע"ד שכתבו רש"י והר"ן גבי ש"ע. ש"ץ שם או' ב' שע"א שם או' כ"ח.

מב

מב) שם. בוכרא. ואם התחיל הקריאה מפסוק שמור וכו'. וקראו ע"ס סדרא ד' עולים ונזכר מהטעות ועלה ה' וקרא למפטיר פ' כל הבכור שדילג יצא י"ח ויוכל לומר קדיש אחריו שכבר נשלם מנין העולים אעפ"י שקרא למפרע. גם אם לא עלה חמישי בספר א' המפטיר שקרא בספר ב' השלים המנין דק"ל מפטיר עולה למנין. ש"ץ דף ר"ץ או' ו'.

מג

מג) וכן כשחל בשבת אם טעו והתחילו הקריאה מכל הבכור ואילך ה' עולים והשנים הנשארים קראו למפרע בעשר תעשר או שקרא שנים בספר שני יצאו י"ח מנין העולים. ש"ץ שם.

מד

מד) אם טעה כשחל בשבת וקרא ז' עולים מעשר תעשר עד שמור ודילג משמור עד סוף סידרא ובירך ברכה אחרונה ואמר קדיש יעלה עילה א' ויקרא מה שדילג ויאמר קדיש פעם אחרת. ונכון שיעלה עוד עולה אחר כיון שמותר להוסיף. ש"ץ שם או' ז' לד"א שם סי' בוכרא או' א' שע"א שם.

מה

מה) אם במקום כל הבכור קרא א' משאר פרשיות אם נזכר קודם שבירך המשלים יגלול ויקרא כל הבכור ואם בירך יצאו י"ח. ש"ץ שם או' ח' לד"א שם או' ב'

מו

מו) שם. כ"א כשחל פסח ביום ה' וכו'. כי כשחל ביום ז' או ביום א' אין שבת בחו"ה וכשיבא ביום ג' בא שבת ביום ה' שסימנו פסל. טור. וביום ב' ד' ו' לא יחיל פסח משום דלא בד"ו פסח כמ"ש לעיל סי' תכ"ח סעי' א' יעו"ש.

מז

מז) שם. קורא ראה אתה וכו'. וטעמא משום שיש שם באותה פ' מצות שבת ורגלים וחו"ה דכתיב את חג המצות תשמור שממנו למדנו איסור מלאכת חו"ה במס' חגיגה. רש"י מגילה ל"א ע"א. ולפי שצריכים לקרות ז' מתחילין לקרות מראה אתה וכו' לבוש.

מח

מח) ואם לא קרא רק פ' פסל כיון שקרא ז' עולים יצא ואפי' דילג ג"כ מפ' פסל פסוק א' א"צ לחזור   ולקרות. ש"ץ דף רפ"ט או' ב' לד"א בתוה"ש סי' ח' או' א' שע"א שער ח' או' כ"א.

מט

מט) ואם לא התחיל לקרות אלא שטעה הש"ץ והראהו לעולה בפ' פסל וע"ז בירך העולה ונזכר תיכף יתחיל לקרות מפ' ראה וא"צ לחזור ולברך לכ"ע. ש"ץ שם או' ג' לד"א שם או' ב'.

נ

נ) אם במקום פ' ראה אתה טעה וקרא באחת משאר פרשיות המועד כל עוד שלא בירך המשלים ברכה אחרונה יגלול הס"ת ויקרא פ' ראה ואם כבר בירך יצא י"ח חוץ מפ' במדברא דכיון שאין בה לקרות רק ד' עולים אפי' גמר הפ' הד' אכתי צריך לגלול לפ' ראה בשביל הג' עולים. ש"ץ שם או' ה' לד"א שם או' ג' שע"א שם.

נא

נא) וכשגמר הפ' בטעות ובירך דיצאו י"ח לענין תשלומי פ' ראה יש חילוק שאם היה הטעות שקרא עשר תעשר בחו"ל איכא תשלומין ביום ח' שיקרא פ' ראה שדילג במקום כל הבכור אבל בא"י דליכא קריאה ביום ח' הרי זה לא יוכל לתקון ביום אחר. ש"ץ שם או' ו' לד"א שם או' ד'.

נב

בנ) ואם היה שטעה וקרא פ' אם כסף אם היה בשבת שחל ביום ג' של פסח אז יש לה תשלומין לפ' פסל שלמחר יקרא קדש ולמחרתו במקום בכספא יקרא פסל שדילג ואם היה זה בשבת שחל ביום ה' ה"ז מעוות ל"י לתקון. ש"ץ שם או' ז' לד"א שם או' ה'.

נג

גנ) ואם הטעות בשאר הפרשיות לעולם אין לה תשלומין לפ' ראה שדילג. ש"ץ שם או' ח'.

נד

דנ) [סעיף ו'] קורין הרביעי. קאי אחו"ה. ח"י או' ח' חק יוסף או' ט' ור"ל אבל בשני יו"ט אחרונים קורא המפטיר בספר שני.

נה

הנ) שם. קורין הרביעי וכו'. וא"א קדיש עד אחר שקרא הרביעי שנשלם מנין הקרואים. ב"י בשם רי"ו. מ"א סק"ד. חק יוסף שם. ר"ז או' י"א. משא"כ שבת ויו"ט נשלם המנין ז' וה' ויוה"כ ו' אומרים קדיש קודם המפטיר א"א או' ד'.

נו

ונ) שם. ומתחיל והקרבתם וכו'. עיין לעיל סי' תפ"ח סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד.

נז

זנ) [סעיף ז'] בליל יו"ט האחרון וכו'. פי' בליל ז' טור. מ"א סק"ה. ר"ל דבב' הלילות של יו"ט האחרון מקדשין על היין ואין אומרין זמן לפי שאינו רגל בפני עצמו כמ"ש לקמן אר נ"ט.

נח

חנ) שם. בליל יו"ט האחרון מקדשין על היין. וכן ביום חייב לקבוע סעודתו על היין כמ"ש לקמן סי' תקכ"ט סעי' א' יעו"ש.

נט

טנ) שם. ואין אומרים זמן. כדאיתא בסוכה מ"ז ע"א א"ר יוחנן אומרין זמן בשמיני של חג ואין אומרין זמן בז' של פסח ומפרש התם טעמא בגמ' לפי דשמיני של הסוכות רגל בפ"ע משא"כ ז' של פסח יעו"ש.

ס

ס) שם הגה. ואומרים בתפלה ובקידוש זמן חרותינו וכו'. דלא כי"א שכתבו די"ל זמן שמחתינו לפי שהיו שמחים שטבעו המצריים בים. ד"מ או' א' מיהו הח"י או' ט' כתב דהנוהגין לומר כן אין למחות בידם יעו"ש. וכ"כ הישי"ע או' ב' אמנם חק יוסף או' י"א כתב דמ"מ כדי לצאת אליבא דכ"ע י"ל זמן חרותינו יעו"ש.

סא

סא) אור ז' של פסח יש חיוב בזיווג. כ"כ בשער הכוו' דף פ"ו ע"ב יעו"ש. וכ"כ מו"ב או' רי"ח. ועיין לעיל סי' ר"מ או' ה'.

סב

סב) ליל ז' דפסח טוב לקום קודם אשמורת הבוקר ולקרות סוד קריעת ים סוף בזוהר. פע"ח שער כ"א פ"ח. ואח"כ נוהגין לומר פ' בשלח עד כי אני ה' רפאיך בהתלהבות כאילו עומד על הים וראה הנס ואומר שירה. ועיין לעיל סי' תכ"ט או' ו'.

סג

סג) [סעיף ח'] מפטירין ביום ז' וידבר דוד. שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וכו' וישלח חיציו ויפיצם וכו' רש"י מגילה ל"א ע"א.

סד

סד) שם. ובים השמיני עוד היום וכו'. לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה. רש"י שם. ומה שהניחו אותם ליום שמיני כדי לסמוך אותה למפלת פרעה שהיתה ביום ז'.

סה

סה) הגר"א ביו"ט אחרון אכל סעודה ג' ואף שלא אכל בשאר יו"ט מפני חיבוב מצות אכילת מצה שזמנו הולך לי. מעשה רב הלכות פסח או' קפ"א. פת"ע או' ט"ו.

סו

סו) [סעיף ט'] מתפלל כדרכו של שבת וכו'. ואם שכח לומר בתפלת שחרית ישמח משה ואמר אתה בחרתנו והזכיר גם של שבת א"צ לחזור ולהתפלל. מט"מ סי' תרע"ט בשם שה"ל. שכנה"ג בהגה"ט או' ו' פר"ח. חק יוסף או' י"ב ש"ץ דף רמ"א ע"ד. ובשה"ל גופיה ותניא מבואר דה"ה בערבית ומנחה דשבת וחו"ה. א"ר או' ח' וכ"כ השו"ג או' י"ט מסברא דנפשיה. וכ"כ לעיל סי' רס"ח או' ח"י יעו"ש.

סז

סז) ואם חתם בשחרית שבת וחו"ה מקדש השבת וישראל והזמנים א"צ לחזור. הרב מהר"י פאראג"י מהמה בתשו' כ"י סי' קי"א. ברכ"י או' ו' כס"א אר ד' ער"ה או' ה' וכתב שם הער"ה וברור הוא דהכא לכ"ע א"צ לחזור יעו"ש.

סח

סח) ואם חתם מקדש ישראל והזמנים ולא הזכיר שבת לא יצא. ואם תוך כדי דיבור חזר ואמר מקדש השבת יצא. הרב הנז' שם סי' קי"ב. ברכ"י או' ז' כס"א שם. ער"ה שם. וכתב שם הער"ה דאף למ"ש סי' תפ"ז דא"צ לחזור התם לא הוי שינוי מטבע אלא ששכח של שבת אבל הכא דלא הו"ל למימר מקדש ישראל והזמנים הוי משנה מטבע חכמים יעו"ש. ועיין לעיל סי' תפ"ז או' ך' ואו' י"ד.

סט

סט) שם. ואומר יעלה ויבא בעבודה. ואין מזכיר בה שבת כמ"ש לעיל סי' תכ"ה סעי' א' לגבי ר"ח וכ"כ לעיל סי' תפ"ז או' ל"ב יעו"ש.

ע

ע) שם. ובמוסף אומר סדר מוסף יום חו"ה אלא שמזכיר של שבת וכו'. ואם מתפלל מוסף שבת לחוד לא יצא וצריך לחזור. כ"נ פשוט וכ"כ הרב החסיד מהר"ר דוד מלמד הב"ד בשו"ת מים רבים סי' מ"ב אם בשבת ור"ח התפלל מוסף של שבת דלא יצא וכ"כ שם סי' מ"א. ברכ"י או' ח' ועיין לעיל סי' תכ"ה או' כ"ו.

עא

עא) ואם בשבת חו"ה התפלל תפלת מוסף של חו"ה ולא זכר שבת כלל רק בחתימה זכר וחתם מקדש השבת וישראל והזמנים נ"ל דלא יצא וצריך לחזור וכן בשבת וחו"ה אם התפלל מוסף של שבת לבד ואמר יעלה ויבא בעבודה צריך לחזור ולהתפלל מוסף שבת וחו"ה כיון שלא זכר שם מוסף דחו"ה. ברכ"י או' ט' מיהו במחב"ר סי' רס"ח סוף או' ה' חזר וכתב דבשני הדינים הנז' בין כשהתפלל מוסף דחו"ה והחתימה כתקנה בין אם התפלל מוסף שבת ואמר יעלה ויבא בעבודה יצא ואינו חוזר ומה גם דסב"ל יעו"ש. וכ"כ במחב"ר בסי' זה או' ה' והב"ד החק"ל סי' ד"ן וכתב דעיקר כמשנה ראשונה אמנם בס' יוסף אומץ החזיק דבריו שבמחב"ר נגד האק"ל יעו"ש. וכ"כ בספרו קש"ג סי' כ"ד או' ז' וכ"פ הש"ץ דף רמ"א ע"ד. ועיין לעיל סי' תכ"ה או' כ"ה וסי' רס"ח או' כ"ב.

עב

עב) שם. את יום המנוח הזה. ומנהגינו לומר את יום השבת הזה כמ"ש לעיל סי' תפ"ז או' ח"י יעו"ש.

עג

עג) שם. וכן אומר את מוספי וכו'. ואם אמר את מוסף וכן ביום שצ"ל את מוסף אמר את מוספי אינו חוזר כמ"ש לעיל סי' תכ"ג או' טו"ב יעו"ש.

עד

עד) שם. ומפטירין היתה עלי. כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן ונצחת גוג ומגוג בתשרי ומשו"ה בניסן מפטירין העצמות היבשות ובתשרי ביום בא גוג. טור בשם רב האי גאון. לבוש. ט"ז סק"ד. ולפי תרגום ירושלמי בשלח משמע שמתי יחזקאל היו משבט אפרים שיצאו ממצרים קודם הקץ ונכשלו ודומה קצת שהוא מעין המאורע. שה"ל. א"ר או' י"ב. ומיהו מ"ש ולפי תרגום ירושלמי בשלח משמע וכו' כ"ה בהדיא במס' סנהדרין צ"ב ע"ב יעו"ש.

עה

עה) כתב הטור שבת שחל להיות ביו"ט קורא במנחה בסדר אותה שבוע עכ"ל והש"ע לא כתבו משום דכבר כתבו לעיל סי' רצ"ב סעי' א' יעו"ש. ואומרים ואני תפלתי. לבוש. א"א או' ט' ועיין לעיל סי' רצ"ב סעי' א' מ"ש בזה. ובענין צדקתך שם בסעי' ב'.

עו

עו) כתב בשכנה"ג או' ה' מנהגינו בשבת שקודם שלש רגלים מתנדבים שלש פעמים זכר לשלש פעמים בשנה איש כמתנת ידו ומזה הטעם קורין פ' כל הבכור בכל יום שני של שלש רגלים ויש מקומות עושין השלש פעמים ביו"ט עצמו יש עושין ביו"ט א' ויש עושין אותו ביו"ט שני יעו"ש ונראה דהיותר נכון לעשותו קודם הרגל וג"כ לחלקו קודם לרגל כי כ"כ בזוה"ק פ' יתרו דף פ"ח ע"ב ת"ח בכולהו שאר זמנין וחגין בעי ב"נ לחדי ולמחדי למסכני ואי הוא חדי בלחודוי ולא יהיב למסכני עונשי סגי וכו' יעו"ש וכשהוא קורא כל הבכור הרי כבר קיים המצוה.

עז

עז) שם הגה. ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח וכו'. שהרי אם לא היה שבת לא היו אומרים הפטרה בחו"ה. לבוש. ב"ח. ט"ז סק"ה.

עח

עח) שם הגה. ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח וכו'. אבל בברכת ההפטרה של שבת חו"ה דסוכות מזכירין בה של יו"ט. דרשות מהרי"ל הלכות סוכה. וכתוב שם הטעם לפי שחג הסוכות חלוק עם קרבנותיו דמוסף שקרב היום אינו נקרב למחר אבל חג המצות אין חלוק יעו"ש והב"ח כתב הטעם לפי דבשל סוכות גומרין בו ההלל ואינו דומה לר"ח יעו"ש. וכ"כ הלבוש בסי' תרס"ג סעי' ג' דשאני חו"ה דסוכות כיון שגומרין בו ההלל וכל יום הוא כרגל בפ"ע כיון שמשתנין קרבנותיו יעו"ש. וכ"כ העו"ש או' ב' דדוקא בפסח אבל בחו"ה של סוכות חותמין בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים. וכ"כ מ"א בסי' זה סק"ז ובססי' תרס"ג. ח"י או' יו"ד. מיהו המאמ"ר סי' תרס"ג אר ג' כתב דמסתמיות דברי מרן ז"ל בש"ע סי' זה וסי' תרס"צ וסי' רפ"ד ומדברי מור"ם ז"ל סי' ת"ץ משמע שגם בשבת חו"ה של סוכות אין להזכיר של יו"ט דאלמלא שבת אין הפטרה בחו"ה וכתב שכן הם נוהגין יעו"ש. וכ"כ הברכ"י סי' תכ"ה או' ב' דאף בשבת וחו"ה של סוכות אנו אנו חותמין אלא בשל שבת עכ"ל. וכ"כ הנה"ש או' ב' על דברי מור"ם הנז' דדייק לומר לפסח לאפוקי סוכות שמנהג האשכנזים לחתום מקדש השבת וישראל והזמנים וכו' יעו"ש וממ"ש שמנהג האשכנזים משמע דבמקומו אין נוהגין כן. וכ"כ בשמן המשחה סי' ח"י דף יו"ד ע"ב דאין נוהגין בירושת"ו להזכיר אפי' בשבת חו"ה דסוכות יעו"ש אמנם היפ"ל ח"ב סי' תרס"ג או' ב' כתב שמנהג אזמיר יע"א להזכיר בין באמצע בין בחתימה וכתב שכן המנהג ג"כ בעיר אדריאנו פולי ואגפים וקושטא ולוורונו כמנהג כל מדינות אשכנז יעו"ש. וכ"ה המנהג במדינת בבל ואגפיה וצ"ל שג"כ הוא מנהג הח"ו ופרס וערי אשור שכולם הולכים. אחר מנהג מדינת בבל כנודע. וגם בעיר עוז לנו ירושת"ו עתה בכמה קהלות מזכירין בחו"ה דסוכות בין באמצע בין בחתימה ומ"ש בשמן המשחה דאין נוהגין בירושת"ו להזכיר אפשר דאינו מנהג ברור דהרי לא כתב זה בס' התקנות ומנהגים של ירושת"ו ועוד אפשר לומר מפני שעתה רבו אכלוסים ממקומות שונים וכל אחד נוהג כמקומו. ועיין לעיל סי' תס"ח או' ס"ה.

עט

עט) ואם לא אמר והזמנים וכן אם לא הזכיר באמצע אין מחזירין אותו. בכורי יעקב ססי' תרס"ג. וכ"ז בהפטרה בלבד לא בתפלת שמ"ע ולא בקידוש ליל שבת ולא בברכת מעין שבע. רו"ח או' ט'. ואם הזכיר א"צ לחזור וכן אם הזכיר בברכת הפטרה של שבת וחו"ה דפסח א"צ לחזור וכמ"ש לעיל או' ס"ו בענין תפלת שחרית וה"ה לכאן דמאי שנא.

פ

פ) שם בהגה. ונוהגים לומר שיר השירים וכו'. כ"כ הרד"א בסדר הגדה דנהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שהוא מדבר מגאולת מצרים. ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו בתחלת קציר ועוד שאבותינו שקבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה. ובחג הסוכות אומרים קוהלת מפני שכתוב בו תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג יעו"ש והב"ד ד"מ או' א' ועיין עוד במ"א סק"ח ובאחרונים כמה טעמים לזה ואין להאריך ועוד עיין לקמן סי' תרס"ג סעי' ב' בהגה.

פא

פא) שם בהגה. והעם נהגו שלא לברך עליהם וכו'. וכ"כ בתשו' הרמ"א סי' ל"ה ועי"ש שכתב כמה טעמים לזה שאין לברך עליהם יעו"ש. וכ"כ ב"י סי' תקנ"ט והעולם לא נהגו לברך כלל על שום מגילה חוץ ממגלת אסתר יעו"ש. מיהו הלבוש וב"ח ומנהגים ומט"מ כתבו לברך על כלם חוץ מקהלת. והב"ד מ"א סק"ט וכתב וכן עיקר. וכ"כ בביאורי הגר"א. אבל הט"ז סק"ו כתב כל המברך על מגילות אלו היא ברכה לבטלה יעו"ש. והב"ד ח"י או' י"א וכתב וכן עיקר וכ"כ א"א או' ט' דספק ברכות לקולא ושלא לברך כמ"ש הט"ז כ"א במגלת אסתר הכתובה כהלכתה מברכין עליה לא בשאר מגילות ואף כתובה כהלכתה וט"ב אפ"ה אין מברכין עכ"ל וכ"כ במש"ז או' ו' והא"ר או' יו"ד כתב דיש לברך עליהם בלא שם ומלכות. וכ"כ בסי' תרס"ג או' ו'

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---