כף החיים/אורח חיים/תפב

כף החיים ‏ אורח חיים תפב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מי שאין לו מצה משומרת וכו'. משעת טחינה או משעת לישה כמ"ש לעיל סי' תנ"ג סעי' ד' ובדברינו לשם או' ס' ואו' ע"ה דבדיעבד סגי בשימור משעת לישה ויוצאין בה י"ח יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' א' מי שאין לו מצה שמורה משעת לישה ואילך כ"א כזית אחד בלבד וכו' וא"כ משמע הא אם יש לו מצה משומרת משעת לישה כדי צרכו אז יעשה כסדר הכתוב בש"ע לעיל סי' תע"ה דהיינו שיברך עליה המוציא ואכילת מצה ועושה ממנה ג"כ הכריכה ואח"כ אוכל ממנה אפיקומן כמ"ש רסי' תע"ז יעו"ש.

ב

ב) אבל אם יש לו כמה זיתים ממצה שמורה משעת לישה אלא שאין לו מצה שמורה משעת קצירה כ"א כזית א' בלבד יניח אותו כזית בין ב' השלימות ויברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל אותו כזית עם כזית מהשלימה ואח"כ יברך על אכילת מרור ויאכל ממנו כזית א' ואח"כ יאכל ממנו כזית ב' בכריכה עם מצה שמורה משעת לישה ואחר גמר כל הסעודה יאכל האפיקומן ממצה שמורה משעת לישה. ר"ז או' ב' וכ"כ ח"א כלל ק"ל או' ט"ז ובנ"א שאלה ל"ד דאם אין לו רק כזית א' משומר משעת קצירה והשאר משומר משעת טחינה דיברך על אותו כזית המוציא וגם על אכילת מצה והכריכה ואפיקומן יאכל משאר המצות יעו"ש. וכ"כ המש"ז או' א' וכ"כ מ"ב בבא"ה.

ג

ג) שם. אלא כזית. ואם יש לו שני זיתים משמע בר"ן דאוכל א' לאפיקומן וא' לכריכה אבל מהרא"ש מוכח דאוכל א' להמוציא ומברך עליה על אכילת מצה וא' לאפיקומן וכן מסתבר וכריכה אוכל במצה שאינה שמורה. א"ר או' א' וכ"כ א"א או' א' ח"א שם. מ"ב או' ו'.

ד

ד) שם. אלא כזית. ואם אין לו אלא הזית א' משמורה לכאורה א"צ ג' מצות בקערה כ"א שנים ללחם משנה ומ"מ שלא לשנות ג' מצות. מש"ז שם.

ה

ה) שם. מברך על אכילת מרור וכו'. דהייני שמקדש תחלה ומברך המוציא על מצה שאינה משומרת ואח"כ על המרור. ח"י או' א' חק יוסף או' א' ר"ז או' א' ח"א שם.

ו

ו) ובענין הכריכה הש"ע השמיטה ומשמע דס"ל כמ"ש בב"י בשם הר"ן שכתב בשם הרז"ה דהיכא דלית ליה אלא כזית מצה דמינטר אינו כורך כלל יעו"ש. וכ"כ בביאורי הגר"א. וכ"כ הר"ז שם. אמנם הלבוש כתב כיון שאין מברכין על הכריכה אפי' כשיש לו מצה שמורה ה"נ כשאין לו טוב הוא שיעשה הכריכה עם המצה שאינה משומרת כדי שלא תשכח ממנו מצות הכריכה לשנה הבאה עכ"ל. וכן הסכים הפר"ח דצריך לעשות כריכה ממצה שאינה שמורה יעו"ש. וכן הסכים השו"ג או' ב' וכ"כ חק יוסף שם. ח"א שם.

ז

ז) שם. מברך על אכילת מרור וכו'. ואעפ"י דלרבנן על מצית והדר מרורים היכא דלא אפשר אינו מעכב. א"א או' א'.

ח

ח) שם. וכשגומר סעודתו וכו'. זהו מלשון הרמב"ם ספ"ח כמ"ש הפר"ח והשו"ג והגר"א והמאמ"ר ושאר האחרונים ודלא כהט"ז שכתב זהו לשון הרי"ף וכמו שהשיג עליו המאמ"ר יעו"ש. מיהו הרא"ש כתב שיאכל מיד דמינטר מצה לתיאבון ויברך עליו המוציא ועל אכילת מצה ואינו חושש אם יאכל לבסוף דלא מינטר עכ"ל והב"ד הטור וכן הסכים הט"ז סק"א. וכ"ה דעת חק יוסף או' ב' והחמ"מ. אבל הא"ר או' ב' כתב על דברי הט"ז הנז' דלא נהירא ועוד דהרי"ף והרמב"ם וכל הפו' פסקו כש"ע ואפי' רי"ו הרגיל למשוך אחר הרא"ש יעו"ש. ומ"ש בח"י או' ג' שדעת הרי"ף כהרא"ש כתב הא"ר שם שהוא טעות יעו"ש. וכ"כ הפר"ח דנקטינן כפסק הש"ע ודלא כהרא"ש יעו"ש. וכן הסכים השו"ג או' א' מאמ"ר או' א' וכ"פ הלבו"ש כדברי הש"ע. ר"ז או' א' ח"א כלל ק"ל או' ט"ז. ועיין לעיל סי' תנ"ד או' מ"ב.

ט

ט) וחולה שאינו יכול לאכול כ"א כזית מצה או שאין לו אלא כזית מצה יאכל תבשילו בלא המוציא ואחר סעודתו יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל כזית. אבל אם אין לו ג"כ יין א"כ צריך לקדש על המצה תחלה ואח"כ יאכל תבשילו. מ"א סק"א. ח"י או' ב' א"ר או' ג' י"א בהגה"ט. ר"ז או' ג' ח"א שם. מ"ב או' ו' ולענין נט"י כיון שאוכל פחות מכביצה יטול ולא יברך כמ"ש לעיל סי' קנ"ח סעי' ב' יעו"ש וכ"כ הר"ז שם.

י

י) חולה שהיה מסוכן בימי הפסח והרופאים מסופקים אם תועיל אכילת מצה אם לאו כיון שיודעים שאכילת מצה תזיק לו מאכילין אותו חמץ מפני הרחקת הנזק דהא ק"ל דמפקחין אף לחיי שעה כ"ש אם יודעים שיתרפא ותועיל לו אכילת חמץ. ברכ"י או' א' ועיין עוד לעיל סי' תס"ה או' ט' וסי' ת"ן או' ל"ח.

יא

יא) אם בא אדם בספינה ולא עלה ליבשה עד יום ט"ו לא יעשה הסדר ביום ואינו כמו קידוש דאם לא קידש דמקדש ביום דגבי מצה הרי אמרו אינם נאכלת אלא בלילה. ברכ"י או' ב' בשם ס' צרור החיים כ"י. והב"ד השע"ת וכ"כ בשיו"ב בשם ס' הפרד"ס כ"י דלא מצינו שיש תשלומין אלא לק"פ בלבד אבל מצות ד' כוסות והלל והגדה מצותן בזמנן ואם עבר זמנן עבר יעו"ש. וכ"כ לעיל סי' תע"ג או' ט"ז וסי' תע"ה או' ע"ה יעו"ש.

יב

יב) שנים שהיו בבית האסורים או במדבר בליל פסח ואין להם כ"א כזית אחד מצה בצמצום מאן דאלים גבר וחוטף כזית מצה ואוכלו. בית יהודה סי' נ"ח. ברכ"י או' ג' ונראה דמיירי כגון שאחד הביא להם והניח על הקרקע ואמר כל מי שיקח אותה תהיה לו במתנה וע"כ כל הקודם זכה אבל אם היה של שניהם או שכבר זכה בה אחד מהם אם יקח אותה השני הרי הוא בידו בתורת גזילה ואינו יוצא בה י"ח כמ"ש לעיל סי' תנ"ד סעי' ד' יעו"ש. ועיין שע"ת מה שהאריך בזה. ומ"ש עו"ש הברכ"י כבר כתבנו אותם לעיל סי' תע"ה או' פ"ט וסי' ת"ס או' ו' קחנו משם.

יג

יג) שם. הגה ומי שאין לו וכו'. כ"כ ב"י בססי' תע"ה בשם הרד"א שכתב בשם הירחי שהוא ס' המנהיג.

יד

יד) שם. בהגה רק ג' מצות וכו'. דאם היה לו ארבעה היה מסתפק ביום הראשון משנים ושנים ליל שני. מ"ב או' ז' ועיין לקמן או' ך' כיצד יעשה אם לא יש לו כ"א ב' יעו"ש.

טו

טו) ומי שאין לו אלא שתים לשני הלילות יכול לעבור בהם שיעשה כל הסדר בלילה הראשונה על אחת מהם והשנייה יניחה תחתיה בשעת המוציא משום לחם משנה ובלילה השנייה יעשה כל הסדר על השנייה ונותן תחתיה בשעת המוציא מצה אחרת שאינה שמורה משום לחם משנה שו"ג או' ג'.

טז

טז) שם בהגה. הכל מן הפרוסה. שפרס ממנה כבר כזית לאפיקומן. ר"ז או' ד' והגם דחלק הגדול יניח לאפיקומן כמ"ש לעיל סי' תע"ג או' קכ"ב הכא דעושה הכל מן הפרוסה די בכזית ול"ד כזית אלא ר"ל שדי בכזית ואין ה"נ דאם המצה יותר גדולה יוכל לקחת יותר לאפיקומן. ועיין מש"ז סי' תע"ה או' ה' שכתב דהיינו שפורס לאחר ברכת המוציא כדי שבשעת ברכה תהיה שלימה יעו"ש ועיין לקמן או' י"ט.

יז

טוב) שם בהגה הכל מן הפרוסה. ואם אין מספיק לו בלילה הראשונה בא' יקח פרוסה מן השנייה ויבצע בליל שני על חדא ופלגא דהא הרי"ף והרמב"ם מתירין לכתחלה למפרס על חדא ופלגא וכ"כ ב"י רסי' תע"ה בשם הרשב"א יעו"ש. מ"א סק"ב. ח"י או' ד' א"ר או' ד' חק יוסף או' ד' י"א בהגה"ט. ר"ז או' ז' ח"א כלל ק"ל או' ט"ז. מ"ב או' ט' וכתב שם הר"ז דיברך המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה שע"ג השלימה ויחלק ממנה כזית לכל אחד מבני ביתו ומהשלימה יעשה הכריכה והאפיקומן. וכ"כ מ"ב שם. ונראה דה"ד אם אין מספיק לאכול כל אחד ב' זיתים אחד להמוציא ואחד לאכילת מצה אבל אם יש בהם שיעור יש ליקח חלק מהפרוסה אחר אכילת כרפס ולהצניעו לאפיקומן ובשעת ברכת המוציא יניח הפרוסה תחת השלימה ויבצע ב' זיתים אחד מהשלימה להמוציא וא' מהפרוסה לאכילת מצה וכמ"ש לעיל רסי' תע"ה והשאר יניח לכריכה.

יח

חי) שם בהגה. ושני השלימות לליל ב' ומ"מ אם יכול לשייר פרוסה קטנה ישייר ויניחה בין ב' השלימות מ"א שם. ח"י שם. א"ר או' ה' חק יוסף שם. י"א שם. ר"ז או' ה' מ"ב שם.

יט

יט) שם בהגה. ושני השלימות לליל ב' וא"ל כיון דליל שני אינו אלא משום ספיקא דיומא הו"ל לעשות מצוה מן המובחר בליל ראשון דיעשה המוציא על א' ועל אכילת מצה על השנייה דא"כ לא נשאר לחם משנה בליל שני ט"ז סק"ב. וכ"כ הלבוש דהטעם שמניחין ב' שלימות לליל שני כדי שיהיה לו לחם משנה גם בליל השני. ואע"ג שפורסין א' קודם המוציא כתב א"ר או' ו' מ"מ מצוה הוא כשהיא על השלחן בשעת קידוש היום. וחק יוסף או' ה' כתב דיכול לברך ברכת המוציא על לחם משנה והדר מפריס השנייה ומברך עליה על אכילת מצה יעו"ש. וכ"כ י"א בהגה"ט. וכ"כ הר"ז או' ד' דלא יבצע פרוסה לאפיקומן בליל שני עד לאחר ברכת המוציא קודם ברכת אכילת מצה כדי שיברך המוציא על לחם משנה שלימות ועל אכילת מצה יברך על הפרוסה שהיא לחם עוני ובה יוצא י"ח מצה יעו"ש. וכ"כ המש"ז בסי' תע"ה או' ה'.

כ

ך) וכל זה כשאין לו רק ג' מצות שמורות לב' הלילות אבל אם יש לו עוד מצה א' שאינה שמורה לשם מצוה יניחנה לליל שני ובליל ראשון יברך המוציא ועל אכילת מצה ויבצע כזית מהשלימה להמוציא וכזית לעל אכילת מצה מהפרוסה שתחתיה מטעם שנת' סי' תע"ה והאפיקומן והכריכה יעשה ג"כ מהפרוסה ומה שנשאר מהשלימה העליונה עם השלימה התחתונה יניח לליל ב' עם מצה השלימה שאינה שמורה כלל ויניח השמורה מלמטה ושאינה שמורה מלמעלה וביניהן יניח הפרוסה שנשארה מהשלימה של ליל א' לאחר שבצע אפיקומן מפרוסה זו ויברך המוציא ועל אכילת מצה ויבצע מעט מהעליונה להמוציא וכזית מהפרוסה לעל אכילת מצה והכריכה יעשה מהתחתונה השמורה. ר"ז או' ו'.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---