כף החיים/אורח חיים/תסד

כף החיים ‏ אורח חיים תסד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] חרדל או שאר מיני טיבול. שמטבלין בהם הבשר ויש בהם חומץ ושאר דבר שיש לו קיוהא ורגילין ליתן בתוכם קמח שהקמח מתחמץ ג"כ ע"י קיוהא ר"ז או' א' והוא מרש"י פסחים מ' ע"ב.

ב

ב) שם: שיש בהם מים. דאי לאו הכי הוי מי פירות ואינם מחמיצין אפי' הם דברים חמוצים בעצמן כמו חרוסת וכמ"ש לעיל סי' תס"ב. ח"י או' א' א"א ריש הסי' ועיין בדברינו לשם או' ב' ואו' ג' והיינו לדעת הש"ע שכתב ברסי' תס"ב דמ"פ בלי מים אין מחמיצין אבל לפי מ"ש מור"ם ז"ל שם בהגה סעי' ד' דאין נוהגין ללוש במי פירות וכו' יעו"ש אפי' אין בהם מים כלל רק מיני טיבולים עם קמח ג"כ אסור. וכ"כ חק יוסף או' א' מש"ז ריש הסי' מ"ב או' ב'.

ג

ג) שם. ואם נתן לתוך החרדל יאכל מיד. לפי שהוא חזק ואין מניחה מהר להחמיץ. רש"י והר"ן.

ד

ד) שם. ולא ישהנו שמא יחמיץ. היינו פחות ממיל הא אח"כ ודאי מחמיץ כבסי' תס"ב. א"א ריש הסי' ומ"ש כבסי' תס"ב ר"ל סעי' ב' בענין מי פירות עם מים שממהר להחמיץ ועיין בדברינו לשם או' י"ט ואו' כ"ג.

ה

ה) שם. וצריך לשרפו וכו'. לאו דוקא שריפה וכמבואר לעיל סי' תמ"ה. ח"י או' ב' א"א שם. מ"ב או' ד'.

ו

ו) שם. וצריך לשרפו וכו'. מיד שלא יהא חמץ בביתו ולא יעבור בב"י ואפי' בע"פ טוב יותר לשרפו מיד. מגן האלף.

ז

ז) שם הגה. והמנהג שלא לאכול חרדל וכו'. במלכותו קאמר דאילו במלכותינו יפה אוכלין אוחו בפסח אף שנזהרין בשאר מיני קטניות. שו"ג או' ג' אמנם הרו"ח כתב רוב ספרד קבלו חומרא זו זולת יום אחרון עכ"ל ואע"ג דבמלכות אחת היו הרו"ח באזמיר והשו"ג בשאלוניקי ושניהם היו מקודם תחת מלכות תוגרמא כידוע אלא שעתה מקרוב לקח יון את שאלוניקי מיד תוגרמא י"ל שאח"כ בזמן הרו"ח נשתנה המנהג לחומרא או י"ל דמ"ש במלכותינו לאו דוקא אלא על אנשי מקומו אומר כן ומ"ש השד"ח מע' חו"מ סי' ו' או' ד' ואנחנו הספרדים מנהגינו לאכול חרדל כמ"ש השו"ג סי' תס"ד נראה דלא ראה דברי הרו"ח הנז' ועוד י"ל דעל מנהג מקומו אמר כן וע"כ נהרא נהרא ופשטיה.

ח

ח) שם הגה. והמנהג שלא לאכול חרדל וכו'. היינו לכתחלה אבל בדיעבד אין אוסר התבשיל וכן מותר להשהותו אחר הפסח אם יש לו חרדל העשוי לטבל בו בלא קמח כי אין בו חימוץ כלל רק חומרא בעלמא. ט"ז סק"א. והוא ממ"ש מור"ם ז"ל לעיל סי' תנ"ג סעי' א' בהגה לגבי קטניות ובא לומר כאן דה"ה בחרדל דחד דינא אית להו ממש.

ט

ט) וה"ה חרדל עם קמח בלי מים דמותר להשהותו וטוב למכור לעכו"ם. ומיהו קמח חטים שלנו לתותים חמץ הוא וצריך למכור אף בלי מים. מש"ז או' א'.

י

י) וכן יין שהושם בו בבציר כשהיה תירוש חרדל והוא מונעו מתוסס ומעמידו במתיקתו מותר להשהותו בבית ואין לשתותו בפסח' דרשות מהרי"ל ה' מאכלות אסורות בפסח. ח"י או' ג' א"ר או' א' חק יוסף או' ד' מ"ב או' ו' ומיהו עיין בשד"ח מע' חו"מ סי' ו' או' ד' שכתב דחומרא יתירה היא זו ועכ"פ יש להתיר לשתותו ע"י סינון יעו"ש.

יא

יא) שם בהגה. אפי' נתערב קו"פ וכו'. האי נתערב אין ר"ל עם קמח דזה פשיטא דאסור דמה לי אם נתערב קו"פ או בפסח אלא ר"ל שנתערב ביין קו"פ וכמ"ש באו' שאח"ז.

יב

יב) שם בהגה. אפי' נתערב קו"פ וכו'. פי' שעושין אותו עם יין וכותשין אותו וטוחנין אותו ואינו ניכר כמו קטנית אפ"ה אסור. מ"א סק"א. חק יוסף או' ג' ר"ז או' ב'

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---