כף החיים/אורח חיים/תכג

כף החיים ‏ אורח חיים תכג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אומר קדיש תתקבל, פי' אחר הלל אומר קדיש שלם וזהו כלל דכל יום שיש בו מוסף אומר קדיש שלם אחר הלל ואם אין בו מוסף (לאפוקי חנוכה) אומר חצי קדיש. עו"ש או' א':

ב

ב) שם. אומר קדיש תתקבל. דכיון דנשלמה תפלת שחרית אומר תתקבל משא"כ ביום שאין בו מוסף דלא נשלמה התפלה עד אחר ובא לציון אין אומרים תתקבל עד אחר גמר ובא לציון ולאחר התפלה (ר"ל תפלת החזרה) אומר חצי קדיש ב"ח,

ג

ג) [סעיף ב'] וללוי חוזר וקורא וכו'. והטעם שהוצורכו לדלג הוא מפני שפרשה זו אין בה אלא ח' פסוקים ואם יקראו שנים הראשונים כל אחד ג' פסוקים לא נשארו אלא ב' פסוקים ואין משיירין בפ' פחות מג' פסוקים ואם יקראו פרשה זו בשנים ונשארו עדיין ו' פסוקים לקרות בהם ב' אנשים א"א לפי שהה נחלקים לב' פרשיות פרשת וביום השבת ב' פסוקים ופרשת ובראשי חדשיכם ה' פסוקים ואם יקרא א' פרשת וביום השבת ופסוק א' מפ ובראשי חדשיכם אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים ואם יקרא פרשת וביום השבת וג' פסוקים מפרשת ובראשי חדשיכם לא נשארו אלא ב' פסוקים ומפני כך צריכים לקרות ג' בפרשת צו ואעפ"י שאין בה אלא ח' פסוקים כשדולג האמצעי פסוק א' הו"ל ט' וקורא הרביעי פ' וביום השבת ופ' ובראש חדשיכם או שיקרא השלישי ג' פסוקים הנשארים וגם וביום השבת והרביעי קירא ובראשי חדשיכם וכמ"ש הרמב"ם והטור וכן נהגו. ב"י.

ד

ד) והטעם שחוזר הלוי בקריאת הכהן ולא חוזר הישראל בקריאת הלוי שהוא אחריו בפרשה לפי שמה שאין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים גזירה משום היוצאים ומה שאין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים גזירה משום הנכנסים (כן הגיה המאמ"ר או' א') והכא דלא אפשר לפיכך דולג האמצעי דמשום היוצאים ליכא למיחש ומשום הנכנסים מאן דעייל שיולי שייל. ב"י בשם שה"ל. ועיין לעיל סי'. קל"ח:

ה

ה) שם. וללוי חוזר וקורא וכו'. ואם טעה ולא חזר וקרא ללוי ואמרת אלא התחיל את הכבש אחד וכו' נראה דישלים פרשת צו עם הלוי ואח"כ יחזור ויקרא לשלשי ג' פסוקים אחרונים מפרשת צו וב' פסוקים של פ' וביום השבת ועיין לעיל סי' קל"ז סעי' ו':

ו

ו) ואם טעה והתחיל ללוי את הכבש אחד וקרא עמו ג' פסוקים ושייר ב' פסוקים בפרשת צו אז יחזור ויקרא לשלישי פסוק א' למפרע מה שקרא ללוי ומשם ואילו או שיקרא לו ב' פסוקים הנשארים ושני פסוקים של פ' וביום השבת. ועיין לעיל סי' קל"ז או' ל"ז וסי' קל"ח או' ד' ודוק:

ז

ז) ואם טעה וסיים ובראשי חדשיכם עם השלישי אז חוזר וקורא לרביעי ובראשי חדשיכם משום דלא אפשר בענין אחר וכמו פרי החג שכופלין אותם משום דלא אפשר בע"א. ועיין לעיל סי' קל"ז או' מ"א. וה"ה אם טעה וקרא פ' ובראשי חדשיכם עם השלישי ושייר בה ב' פסוקים דחוזר לראש ובראשי חדשיכם לקרות עם הד' משום דאין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים כמ"ש לעיל או' ד'. ועיין לעיל סי' קל"ז או' כ"ג ד"ה אם:

ח

ח) מצוה להשתדל לעלות לס"ת בר"ח והמשלים יותר משובח ואם ר"ח ב' ימים עולה בשניהם והעלייה דיום שני יותר מעולה מיום ראשון. בן א"ח פ' ויקרא או' ך' ועיין לעיל סי' תי"ז או' כ"ט:

ט

ט) [סעיף ג'] אומר קדיש, ר"ל חצי קדיש על קריאת ס"ת. וכ"ה בלבוש. וכ"כ ח"א כלל קי"ח או' י"ב ואח"כ אומר אשרי וכו' לבוש. ועיין לעיל סי' קל"ה או ב':

י

י) שם. ואשרי ובא לציון וכו'. ויש מקומות שנוהגים לומר ג"כ בית יעקב וכו' ושיר היום והושיענו כמו בכל יום ומנהג חסידי בית אל יכב"ץ אשר בעיר קודשינו ירושת"ו ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל נוהגים לומר ג"כ אחר הושיענו וכו' פ' באר חפרוה שרים וכו' עד ונשקפה על פני הישימן ואח"כ לשם יחוד של תפלת מוסף ר"ח וקדיש ומוסף וכו' והטעם שאומרים פ' בהר וכו' קודם תפלת מוסף ר"ח מפני שבפ' זו נרמז בחי' עילוי המלכות והמלכות יש לה עילוי בר"ח ועיקר העילוי הוא בתפלת מוסף כנז' בשער הכוו' דף ע"ו ע"ב יעו"ש:

יא

יא) שם. ואשרי וכו'. ומחזיר ס"ת למקומו. וכ"כ הטור, והלבוש כתב ומחזיר ס"ת למקומו ואומר אשרי וכו' משמע דמחזיר ס"ת למקומו ואח"כ אומר אשרי וכו' וכ"כ מור"ם ז"ל בהגה לעיל ססי' כ"ה יעו"ש, וכ"כ לעיל סי' קל"ה או' ב' שע"פ דברי האר"י ז"ל צריך להחזיר ס"ת למקומו תכף אחר הקריאה יעו"ש:

יב

יב) שם. ועומדים להתפלל תפלת מוסף, מי שהתפלל תפלת יוצר במקום תפלת מוסף, [והזכיר יעלה ויבא בעבודה] אי מצי לכווני לתפלת הש"ץ שפיר ואי לא נ"ל דאינו חוזר לפי מה שסתם הש"ע לעיל סי' רס"ח סעי' ו' דלא כס' כנה"ג (הביאו מ"א סק"ה) שכתב בשם הרדב"ז דחוזר, פר"ח, וכ"פ הש"ץ דף רכ"ט ע"ג. קש"ג סי' כ"ד או' ה' סי' בי"ע או' ב' ועיין לעיל סי' רס"ח או' כ"ט:

יג

יג) מי שנסתפק אם התפלל מוסף או טעה ובמקום מוסף התפלל י"ח אלא שהוא מסופק אם הזכיר יעלה ויבא בעבודה או לא יכוין לחזרת תפלת ש"ץ, ש"ץ שם קש"ג שם או' ו' סי' בי"ע או' ג'. ועיין עוד מזה מ"ש לעיל על סי' רס"ח סעי' ו' יעו"ש:

יד

יד) ואם במקום תפלת שחרית התפלל תפלת מוסף מפני שחשב שכבר התפלל שחרית ונזכר אח"כ שלא התפלל שחרית יתפלל תפלת שחרית לבד ותפלת מוסף יצא י"ח אבל אם כשהתפלל מוסף היתה כוונתו להתפלל שחרית אלא שטעה ונזרקה מפיו תפלת מוסף צריך להתפלל שחרית ומוסף. ש"ץ שם, קש"ג שם או ד' סי' בי"ע או' א ועיין לעיל סי' רפ"ו או' י"ב:

טו

טו) שם, תפלת מוסף. י"א זכרון לכלם היה וי"א יהיה וי"א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. מ"א סק"ג, א"ר או' ה' מיהו הפר"ח כתב דבנוסח הסי' כתוב זכרון לכולם יהיה וקשה דממלת לכולם משמע דקאי אזמן שהיו מקריבין ולפ"ז מלת יהיה דהויא לעתיד אין לה שחר ורש"ל בתשו' סי' ס"ד כתב שהוא היה אומר זכרון לכולנו יהיה, וגם זה אינו דא"כ הו"ל לומר ג"כ תשועת נפשינו מיד שונא ולכן נ"ל עיקר הגירסא לומר זכרון לכולם היה עכ"ל, והביאו הש"ץ דף רכ"ד ע"ב. וכ"כ החס"ל או' ב' רו"ח או' ג' בן א"ח פ' ויקרא או' י"ט:

טו) גם יש נוסחא שכתוב ושעיר עזים נעשה ברצון ויש נוסחא אחרינא ושעירי עזים והעיקר הוא לומר ושעיר עזים כמ"ש הרד"א. מגן שאול סי' ה' י"א מ"ב בהגה"ט. או' ג' ש"ץ שם זכ"ל או' ר' חס"ל שם. בן א"ח שם.

טז

טז) צ"ל ומנחתם ונסכיהם. תי"ט פ"ח דמנחות דלא כרש"ל בתשו' סי' ס"ד. מ"א סק"ג א"ר או' ה' פר"ח. גם מ"ש שם רש"ל דהוא היה אומר ואת מוסף בוי"ו וכן בכל תפלת מוסף כתב עליו הפר"ח אבל הרד"א במוסף שבת הביא את בלא וי"ו וכ"כ בנוסח הסי' וכן עיקר דהא מוסף ר"ח נמי נכלל בכלל ומוספין כהלכתן וא"כ לא שייך למימר ואת מוסף ר"ח עכ"ל, והביאו הרב המגיה בש"ץ דף רכ"ה ע"א. וכ"פ החיד"א בקש"ג סי' כ"ד או' א' סי' בי"ע או' א' רו"ח או' ה' ועיין לעיל סי' רפ"ו או' כ"א:

יז

טוב) שם. תפלת מוסף. ואם טעה בין בשבת סתם או ר"ח או י"ט או חו"ה שהו"ל לומר את מוסף ואמר את מוספי בין בר"ח או יו"ט שחלו בשבת או בשבת חו"ה שבמקום מוספי אמר את מוסף בכל אלו אינו חוזר זולת ביו"ט א' של ר"ה לבד שאם אמר את מוסף צריך לחזור. כן העלה הש"ץ דף רכ"ע ע"א. וכ"פ החיד"א בקש"ג סי' כ"ד או' ב' ואו' ג' זכ"ל או' ר' כף החיים להרח"פ סי' ל"ד או' ד' אמנם מ"ש זולת ביו"ט א' של ר"ה אם אמר את מוסף צריך לחזור עיין לקמן סי' תקצ"א סעי' ג' מ"ש שם בס"ד די"א דגם ביו"ט א' של ר"ה אם אמר את מוסף אינו חוזר יעו"ש:

יח

חי) שם. תפלת מוסף. ביש נוסחאות כתוב דבשנת העיבור יאמר ולכפרת פשע ושמעתי הטעם דיש י"ב לשונות לטובה ולברכה וכו' נגד י"ב חדש לכך או' עוד ולכפרת פשע נגד העיבור. ולנוסחא זו ראוי לאומרו בכל חדשי אותה שנה כמו שאומרים י"ב לשונות בכל חדש. א"ר או' ו' והמש"ז או' ב' כתב שראה המנהג רק עד חדש ניסן ומר"ח ניסן אין אומרים עוד יעו"ש והרח"פ בספרו כף החיים סי' ל"ד או' ג' ורו"ח או' ד' הביא ג' סברות הא' בכל חדשי השנה הב' עד ניסן הג' בחדש אדר בלבד יעו"ש. והרב בן א"ח פ' ויקרא או' י"ט כתב דבשנת העיבור יאמר למחילת חטא ולסליחת עון ולכפרת פשע עכ"ל משמע דפוסק כהא"ר דצ"ל בכל חדשי השנה. ונראה דכן ראוי לנהוג ורק אם כבר נהגו לומר רק עד חדש ניסן או בחדש אדר בלבד אין למחות:

יט

יט) ומ"ש את מוסף ר"ח הזה יש מפקפקין לומר הזה אך הרב בני יששכר קיים נוסח של תיבת הזה ע"פ מדרש רז"ל דלעתיד נקריב מוספין של כל ר"ח ויו"ט ושבתות שעברו בגלות ולפ"ז שפיר לומר הזה בכל המוספין של שבת ויו"ט ור"ח. בן א"ח שם:

כ

ך) שם. ואומר כתר. היינו לפי מנהג הספרדים ובאשכנז או' נקדש כמו ביוצר. מ"א סק"ד. מיהו עיין בשער הכוו' דף ע"ו ע"ב שנתן טעם בסוד לאמירת כתר יעו"ש וע"כ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל גם האשכנזים אומרים כתר:

כא

כא) שם. ואומר כתר. בר"ח יאמר ועמך ישראל ובשבת וביו"ט עם עמך ישראל דבשבת וביו"ט ישראל הם עיקר ולהכי אמרינן עם עמך ישראל ע"פ המדרש הרב מהר"ד גרשון הביאו בס' גן המלך סי' קל"ד. ברכ"י או' ג' ומחב"ר או' א' ועי"ש בברכ"י ומחב"ר מה שהאריך קצת אם תיבת עם היא עיקר או טפל יעו"ש. ש"ץ דף רכ"ד ע"א. שע"ת או' ג' חס"ל או' ב' ועיין לעיל סי' רפ"ו או' ט"ו:

כב

כב) כתב הר"ן סוף ר"ה דאם לא אמר פסוקי ר"ח כלל וגם לא אמר ככתוב בתורתך אפ"ה יצא דגרסינן בירוש' אפי' אמר נעשה לפניך את קרבנותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף יצא. ד"מ או' ב'

כג

כג) שם. אומר קדיש. היינו קדיש שלם עם תתקבל שאומרים אחר חזרת התפלה.

כד

כד) שם. ואומר מזמור ברכי נפשי וכו'. לפי שיש בו עשה ירח למועדים. טור א"ר אות ו' ובקצת מקומות אין נוהגין כן, מ"א סק"ה.

כה

כה) שם. ברכי נפשי וכו'. ואח"כ משלימין סדר התפלה כמו בכל יום:

כו

כו) [סעיף ד'] נוהגים לחלוץ וכו'. לפי שתפלת מוסף היא במקום קרבן מוסף ובעת הקרבת המוסף הוא כמו יו"ט ממש וא"צ אות. לבוש. והטעם בסוד עיין שער הכוו' דף ל"ח ע"ד יעו"ש:

כז

כז) שם, נוהגין לחלוץ תפילין וכו'. כבר כתבנו לעיל סי' כ"ה כל הדינים השייכים לזה מאות צ"ד עד אות ק' קחנו משם:

כח

כח) שם. כשרוצים להתפלל מוסף, אבל בחו"ה יש לחולצם קודם הלל, מ"א סק"ו. ואף בחו"ה פסח חולצין קודם הלל וכ"ש בסוכות משום שלא יהיה הפסק בלולב. א"א אות ו' והיינו למנהג האשכנזים שלובשים תפילין בחו"ה כמ"ש לעיל ססי' ל"א בהגה. ועיין בדברינו לשם בס"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---