כף החיים/אורח חיים/תטז

כף החיים ‏ אורח חיים תטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] יו"ט שחל להיות סמוך לשבת וכו'. דשבת ויו"ט ב' קדושות הן ואין זה תלוי בזה טור ולבוש.

ב

ב) שם. יש לו לערב וכו'. פי' שיכול לערב שני עירובין וכו' טור ולבוש ועיין לקמן סעי' ג' סדר הנחת העירוב בשני רוחות יעו"ש. ולענין ברכה יברך בעיו"ט על שניהם שהוא בשעת הנחת העירוב.

ג

ג) שם. יש לו לערב שני עירובין וכו'. אם היה צריך יום ראשון לילך לכאן ויום שני לילך לכאן יכול לערב למזרח ולמערב ערב יו"ט ראשון. ואומר עירובי של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר ועירובי של מערב יקנה לי בביה"ש דלמחר לצורך יום שני רש"י עירובין ל"ח ע"א.

ד

ד) שם. וסומך על איזה מהם וכו'. ואפי' משחשיכה יכול לסמוך כמ"ש סי' תי"ג תי"ש או' ב' וא"כ כשאינו רוצה לברור כ"א עד לאחר שתחשך לא יאמר בשעת הנחת העירוב כ"א בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום פלוני אלפים אמה לכל רוח וכן יאמר על עירוב שמניח בצד השני ואח"כ יאמר על איזה א' מאלו העירובין שארצה אלך למחר והשני יקנה ליום שני ואחר שתחשך או למחר כשבורר לו בא' מאלו יאמר היום אלך לעירובי שבמזרח או שבמערב וממילא ביה"ש של יום שני יקנה לו העירוב השני ואינו רשאי לילך לאותו צד שהלך בו ביום א' על סמך עירוב א'

ה

ה) שם. וסומך עליו לאחד וכו'. והיינו ג"כ שמתנה בשעת הנחת העירוב שיקנה לו ביה"ש של איזה יום שירצה מאלו שני ימים ויום האחר יהיה כבני עירו.

ו

ו) שם הרי הן כיום א' וכו'. דכיומא אריכתא דמיא ואין מערבין ליום א' חציו לצפון וחציו לדרום כמ"ש לעיל רסי' תי"ב יעו"ש וה"ה דאינו יכול לערב ליום א' ויום ט' יהיה כבני עירו משום דכיומא אריכתא דמיא ואין מערבין לחצי היום ואם עשה כן כסבור שמותר עיין לעיל סי' תי"ב וה"ה לכאן

ז

ז) שם. הרי הן כיום א' וכו'. ואפי' נאכל העירוב בראשון יכול לילך גם בשני דקדושה א' הן אפי' לקולא כ"מ בהרמב"ם פ"ח דין ח' והראב"ד השיג על הרמב"ם בזה דלחומרא אמרינן קדושה א' ולא לקולא אבל המ"מ שם יישב קושית הראב"ד וכתב שכן הסכים הרשב"א כדעת הרמב"ם יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"א. א"ר או' א' וכתב ודלא כהב"ח שפסק להחמיר כהראב"ד דלא נהירא דהוא יחיד נגד כל הגדולים כמ"ש המגיד פ"ח יעו"ש. וכ"כ התו"ש או' ג' מאמ"ר או' א' ח"א כלל ע"ז סוף או' כ"ח ולפ"ז ה"ה בעירב ברגליו בביה"ש דליל א' דר"ה דקנה שביתה לב' הימים יהא דבסי' תק"ג פסק הש"ע דאסור לבשל מיו"ט לחבירו אפי' בר"ה דלהקל לא אמרינן קדושה א' הן צ"ל דק"ל ראשון עיקר וא"כ אסור לבשל בו ליום ב' אבל גבי תחומין כיון דראשון עיקר הו"ל יום ב' חול ומותר לצאת חוץ לתחום מ"א בסי' זה ובסי' תק"ג. תו"ש בסי' זה או' ג' ועיין מאמ"ר בסי' תק"ג שכתב עוד טעמים אחרים.

ז) יוה"כ שחל להיות ע"ש או לאחר השבת בזמן שמקדשין ע"פ הראייה הן כיום א' וקדושה א' הרמב"ם פ"ח דין יו"ד, וכתב המ"מ שם שכ"ה דעת הרשב"א.

ח

ח) שם. לשבת אחרת וכו'. וצריך שיהיה קיים העירוב ביה"ש של אותה שבת. וכשמניח העירוב לכל שבתות השנה צריך שיניחו במקום מוצנע שלא יאבד ולא יתעפש, ח"א כלל ע"ז או' כ"ד.

ט

ט) [סעיף ב'] המערב לשני יו"ט וכו'. ר"ל שפי' בהדיא בעיו"ט שיחול העירוב לשני הימים או לשבת ויו"ט.

י

י) שם. כיצד הוא עושה וכו'. היינו אם המקום ההוא אין משתמר בו העירוב וחושש שמא יאבד ביום א' אבל אם הוא מקום המשתמר יכול להניחו לכמה שבתות ויו"ט וא"צ לילך שם בכל פעם אלא יקנה לו ממילא ורק בעיו"ט הראשון ילך הוא לשם או שלוחו ויתנה עליו לכל מה שירצה כמ"ש בסוף סעי' הקודם.

יא

יא) שם. ונוטלו בידו וכו'. אם היה ליל יו"ט. פי' דאז שרי ליה ליטלו ולהביאו. ואם היה שבת מניחו שם ולמחר בערב הולך שם לראות אם הוא קיים ואוכלו שם (היינו אחר שתחשך) או מביאו לביתו. א"ר או' ג' מאמ"ר או' ג'

יב

יב) שם. ולמחר מוליכו לאותו מקום וכו'. היינו ע"י שליח דאם הוא בעצמו הולך לשם ונשאר עד שתחשך למה צריך פת והלא כתב אח"כ אם רצה לערב ברגליו בשני ה"ז עירוב אחרונים.

יג

יג) שם. ואוכלו אם היה ליל שבת. דאינו יכול להביאו משום איסור הוצאה וטלטול ד"א ברה"ר או בכרמלית.

יד

יד) שם. צריך לערב ברגליו בשני. ואם לא עירב בראשון לא בפת ולא ברגליו אינו יכול לערב בשני אפי' ברגליו דכיון שמתחלה היה אסור לילך במקום זה חוץ לתחום נראה כמכין. הריטב"א וכ"מ בט"ז סק"א וכ"כ המש"ז או' א' ועיין לקמן או' ע"ז.

טו

טו) שם. צריך לערב ברגליו בשני, ואם צריך ביום שני לילך לעיר שהיא רחוקה ממנו קרוב לששה אלפים אמה יכול להניח בעיו"ט עירוב שיהיה רחוק אלפים בקירוב ממקומו וביו"ט א' ילך ממקומו עד קרוב לד' אלפים אמה ממקומו ויראה שיגיע שם עכ"פ מבע"י קודם ביה"ש וישאר שם אחר צאת הכוכבים ויכוין בלבו לקנות שם שביתה ושוב לא יחזור למקומו כיון שקנה כאן שביתה אין לו ממקום השביתה רק ב' אלפים לצד מקומו ורק יכול לילך משם להעיר מחוז חפצו ואך אם הוא יו"ט הסמוך לשבת אין להתיר כ"א כשהוא צריך לעיר לדבר נחוץ ולצורך גדול. נוב"י מה"ת סי' מ"ח. ומשמע מדבריו דכדי להתפלל שם בעשרה או שאר דבר מצוה כנז' כדברי השואל זה הוי כלצורך גדול יעו"ש. שע"ת:

טז

טז) שם ויעמוד באותו מקום וכו'. ומשמע דוקא באותו מקום אבל לרוח אחרת אינו יכול לערב ברגליו ביום שני דכיון שמקום זה היה אסור אתמול להלך בו נראה כמכין עתה מיו"ט לשבת. וכ"כ הריטב"א בשם ריב"א דף ל"ח וי"א דאם רוצה לערב ברגליו לב' ימים לב' רוחות דמותר דכיון דע"י הליכתו בלבד נקנה לו התחום וגם א"צ שיאמר כלום א"כ אין כאן לא הכנה ולא משום מקנה בית. הרשב"א בעה"ק. והב"ד ח"א כלל ע"ז או' ל' ובאו' ל"ב כתב דלפ"ז נראה דגם כשלא עירב כלל בראשון לא בפת ולא ברגל לדעת המתירין לערב ברגל אפי' לב' רוחות ה"ה דמותר בזה לערב ברגל כיון שאין כאן לא מקני שביתה ולא הכנה וצ"ע. וסיים ונראה דיש לסמוך ע"ז לצורך מצוה כגון שנודע לו ביו"ט למול בן חבירו או שאר מצוה יעו"ש ומיהו מ"ש לצורך מצוה ר"ל לצורך מצוה דאו' דהא בלא"ה אין מערבין ע"ת אלא לצורך מצוה כמ"ש רס"י תט"ו, ועיין לקמן סי' תקכ"ח סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:

יז

טוב) שם. ולא יאמר כלום וכו'. ואם אמר הוי עירוב וכן במערב בשני באותו פת עצמו שעירב בו בראשון שא"צ לומר כלום אם עבר ואמר עירובו עירוב ב"ח. ט"ז סק"ב. מ"א סק"ב. א"ר או' ו' תו"ש או' ד' וכ"כ אחרונים:

יח

חי) שם. וכ"ש שאינו יכול לערב בפת וכו'. ואם עירב בפת שלא עירב בה מאתמול לא הוי עירוב. מ"מ פ"ח בשם הרשב"א. ב"י, ב"ח, ט"ז שם. מ"א שם. תו"ש או' ה' וכ"כ האחרונים:

יט

יט) שם. ואם רצה לערב בפת וכו'. פי' שרוצה לילך למחר לרוח אחר וא"א באותו פת שהניח אתמול לרוח זה. ט"ז סק"ג. ור"ל שאם היה מניחו שם כמו שהוא לא מהני דהא צריך להניח עירובו לרוח אחרת במקום שרוצה לקנות בו שביתה ובזה הוא דאמרינן דצריך שעכ"פ שיערב באותה הפת שעירב בו עיו"ט כדי שלא יצטרך לקרות לו שם. מאמ"ר או' ד' ועי"ש מה שהשיג על דברי הפרישה וא"ר או' ז' וכתב שכ"כ בהדיא התיו"ט (פ"ג משנה ו') שיוכל לערב באותו פת לרוח אחרת דכיון שא"צ לקרות עליו שם עירוב לא הוי כמכין ושרי יעו"ש. ומיהו עיין ח"א כלל ע"ז או' כ"ח שכתב כדברי הפרישה וא"ר דאפי' באותו פת אינו יכול לערב לרוח שני יעו"ש ואפשר דאלו היה רואה דברי התיו"ט והמאמ"ר לא היה כותב כן ובלא"ה כבר כתבנו לעיל או' ט"ז דיש פלוגתא בזה ואין להתיר אלא לצורך מצוה דאו' יעו"ש:

כ

ך) שם. ולענין ברכה כשמערב ביום שני דעת התו"ש או' ו' דהברכה לא מקרי הכנה כיון שאינה מעכבת ואין מזכיר בפיו שום הכנה אבל הא"א או' ב' כתב דאין לברך יעו"ש. לענין דינא נראה דאין לברך דשב וא"ת עדיף וגם משום דק"ל סב"ל. ועיין לעיל סי' תט"ז או' כ"ז.

כא

כא) שם. שא"צ לומר כלום וכו'. וגם בכאן אם אמר הריני מערב בפת זה בדיעבד עירובו עירוב דהא גם הכא אם לא אמר כלום עירובו עירוב. עו"ש או' ב' ועיין לעיל או' טו"ב.

כב

כב) [סעיף ג'] זו שאמרנו וכו'. היינו בתחלת סעי' א'

כג

כג) שם. שהיה אפשר לו וכו'. והיינו שלא יהיו רחוקים זה מזה יותר מאלפים וכדמפרש.

כד

כד) שם. שיהיה בסעודה הראויה מבע"י. ר"ל שתהא מוכנת להניחה קודם הכנסת השבת וזה הואיל ואינו יכול להגיע לזה העירוב ביום הראשון הרי זה כאינה מוכנת לו שאינה ראויה מבע"י. לבוש.

כה

כה) שם. שיהיה בסעודה הראויה וכו'. והגם דק"ל דמערבין לישראל בתרומה כיון דראויה לכהן וא"כ הכא נמי ראויה לאותן שהם בתוך התחום כבר תירצו התו' דבעינן שיהא העירוב תוך תחומו מבע"י יעו"ש עו"ש או' ג'

כו

כו) שם. שיהיה בסעודה הראויה וכו'. ואע"ג דבב' יו"ט של גליות י"ל ממ"נ אם ראשון חול יכול ללכת לעירובו ואם השני חול א"צ עירוב מ"מ כיון שאין יכול להגיע לעירובו ביום ראשון אעפ"י שהוא ספק מ"מ אינו ראוי לו. מ"א סק"ג תו"ש או' ז'

כז

כז) שם. ה"ז אינה ראויה מבע"י. ואפי' בדיעבד אינו עירוב ביום שני. ב"ח.

כח

כח) שם. ברחוק אלף ות"ק מביתו. וביתו בכלל כמ"ש סי' ת"ח וסי' תי"ב. תו"ש או' ח' ועיין לעיל סי' תי"ב או' ד'

כט

כט) שם. והרח עירוב שני רחוק מביתו וכו'. והיינו כשביתו הוא בשדה אבל אם הוא בעיר עיין לעיל סי' ת"ח מה שיש חילוקים בזה יעו"ש

ל

ל) [סעיף ד'] יוה"כ הרי הוא כשבת וכו'. דיוה"כ נמי שבת מקרי ואסור בכל מלאכות והכנסה והוצאה כמו בשבת אלא שזה עונשו סקילה וזה עונשו כרת. לבוש.

לא

לא) שם. בין לענין עירובי חצירות וכו'. ומהני העירוב למי שהוא גדול שהביא ב' שערות שחייב בעינוי ואע"ג דלמחר לא חזי ליה הואיל וחזי לקטן שאינו בר עונשין. רש"י עירובין ל' ריש ע"ב.

לב

לב) [סעיף ה'] אבל לא עירובי חצירות. שהרי הותרה הוצאה ביו"ט מרה"ר לרה"י או איפכא אפי' שלא לצורך כמ"ש בה' יו"ט שמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך וליכא למיגזר ביה מידי. לבוש. ועיין לעיל סי' ת"ד או' י"ד ולקמן סי' תקי"ח סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---