כף החיים/אורח חיים/שצו

כף החיים ‏ אורח חיים שצו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] שבו איש תחתיו וכו'. כתחתיו וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו. עירובין מ"ח ע"א. ופי' הר"ר יהונתן על הרי"ף גופו ג' אמות בלא ראשו ובפשוט ידים נכנס הראש. פרישה או' א' ועי' לעיל רס"י שמ"ט.

ב

ב) שם. אפי' יצא חוץ לתחום. שהרי משה אמר כן לאותם שיצאו חוץ לתחום ללקוט. טור. וקרא ה"פ שבו איש תחתיו אותם שמצאתם חוץ. ולהזהיר באל יצא איש ממקומו לאחרים שלא יצאו ולדורות עולם. מי"ט. א"ר או' א' ומשמע מפרש"י שד"א שמודדין לאדם הם מלבד המקום שעומד עליו אבל הרמב"ם לא כתב כן. ד"מ אות א' בשם אור זרוע.

ג

ג) שם. ומודדין לכל אדם באמה שלו. כלומר אפי' הוא גדול כעוג מלך הבשן שאמה שלו גדול עד מאד מודדין ונותנין לו ד"א כפי אמה שלו. עו"ש, ועיין עוד מ"ש בזה לעיל סי' שמ"ט סעיף א' קחנו משם:

ד

ד) שם. ואם היה ננס באיבריו. שגופו גדול ואמתו. קטנה ר"ז אות ג':

ה

ה) שם הגה. ואלו ד"א מודדין לו מרווחות. כבר נתבאר לעיל סימן שמ"ט (ובדברינו לשם אות א') דדעת הש"ע אינו כן והו"ל למימר וי"א אלא משום דמדברי הש"ע אין הכרע לכך סתם דבריו וכ"ה דרך מור"ם ז"ל בהרבה מקומות כמ"ש האחרונים ז"ל. תו"ש אות ג':

ו

ו) שם הגה. מודדין לו מרווחות. ויש לסמוך על דבריהם. בד"א אלו שלענין תחומין שעיקרן אינן אלא מד"ס. ר"ז אות ג' ועיין לעיל סי' שע"ט אות ז':

ז

ז) שם הגה. מודדין לו מרווחות. ושיעור מרווחות יותר על המצומצמות הוא חצי אצבע לאמה כמ"ש לעיל סי' שס"ג אות קמ"ד. ודע דאלו הד"א מודדין אותם הם ואלכסונן כמ"ש לעיל סי' שמ"ט סעיף ב' יעו"ש:

ח

ח) שם בהגה. והוא באמצען. כ"פ הטור לדעת הרי"ף. ופירש"י והוא באמצען כלומר שני אמות יש לו לכל צדדיו. ומביאו ב"י. ומיהו עיין באחרונים מה שנתקשו בדברי הטור והמ"מ פי"ב דין ט"ו ופכ"ז דין י"א מה"ש כתב דדעת הרמב"ם כר' יהודה שאמר לאיזה רוח שירצה ילך ואם בירר לו אינו יכול לחזור בו יעו"ש והביאו ב"י וכתב שכ"ה דעת הטור יעו"ש. וכ"כ המ"א סק"א. והגם שיש שהקשו ע"ז מ"מ דעת מרן ז"ל כך הוא דק"ל כר' יהודה כדמוכח בב"י וממה שפסק לעיל סי' שמ"ט סעיף ד' יעו"ש. ועיין לקמן סי' ת"ה אות ג' ובאות שאח"ז:

ט

ט) שם בהגה. וי"א דמותר להלך ד"א לכל צד. שהן ח' על ח' טור בשם הרז"ה. וכ"כ המ"מ פי"ב מה"ש דין ט"ו שדעת הרשב"א כדעת הרז"ה שיש לו ח' על ח' ומביאו ב"י. ולענין הלכה כתב ב"י כיון דהרי"ף והרמב"ם מסכימין לדעת א' הכי נקטינן עכ"ל. ולכן לא כתב הרב"י דברי הרז"ה בש"ע אמנם מור"ם ז"ל בד"מ אות ב' כתב דיש להקל בתחומין דרבנן יעו"ש וע"כ כתבו כאן בהגה וכתב א"ר אות ד' שכן נראה עיקר שכמה רבוותא הסכימו לזה יעו"ש. וכ"פ הר"ז אות ב' ח"א כלל ע"ו אות ו':

י

י) שם בהגה. ד"א לכל צד. בין במקום ששבת בו בין כשיצא חוץ לתחום. ולפי סברא זו כ"ש שאין מודדין ד"א עם אלכסונם לכל רוח שכיון שנותנים לו ח' על ח' מרובעות הרי יש בהם אלכסון ממש של ד"א לכל רוח דהיינו מאמצעיתו לארבע הזויות משא"כ בד"א שלענין טלטול שמודדין לו ד"א ביושר אל עבר פניו לאיזו רוח שירצה וכיון דלא שייך בהן אלכסון ממש צריך ליתן לו הן ואלכסונן כמ"ש בסי' שמ"ט. ר"ז שם:

יא

יא) [סעיף ב'] אפי' אין בו עתה דיורין וכו'. כגון שחרבה מדיוריה ועדיין מחיצותיה קיימות סביב לה. גמ' ופירש"י שם:

יב

יב) שם. חשוב כולו כד"א. ואפי' היא עיר גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. גמ' ועיין לקמן סי' שצ"ח סעיף ו':

יג

יג) שם. כד"א, ואם נפרצה בשבת לרה"ר או לכרמלית אינה חשובה כד"א כמ"ש סי' שע"ד סעיף ב' תו"ש אות ב':

יד

יד) שם. עד סאתים וכו'. אבל אם הוא יותר מסאתים אין לו אלא ד"א גמ' והביאה ב"י. ומשם מודד אלפים אמה לכל רוח וכמ"ש לקמן רס"י שצ"ז:

טו

טו) שם. ואפי' שבת בתל גבוה. י"ט. וכן בקעה שהיא עמוקה י"ט ואין בה סאתים. גמ' ומביאה ב"י:

טז

טז) שם. ושבלים מקיפות אותה. שהניח גבוליה סביב מלקצור ובשבלים גבוהין יו"ד עסקינן. רש"י עירובין ט"ו ע"א

יז

טוב) שם. ושבלים מקיפות אותה. והיינו דעביד להו בהוצא ודפנא שלא ינידו ברוח מצויה. הכי מוקי לה בסוכה כ"ה ע"א. וכ"כ התו"ש או' ז' ר"ז אות ד' ועיין לעיל רס"י שס"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---