כף החיים/אורח חיים/שפה

כף החיים ‏ אורח חיים שפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] צדוקי. ישראל הוא ונהפך למינות ואינו מודה בתורה שבע"פ וכיון דישראל הוא יכול לבטל רשותו בלא שום שכירות. רש"י עירובין ס"א ע"ב. ונקרא צדוקי ע"ש צדוק ובייתוס שחזרו למינות כמ"ש ביו"ד סי' ב' סעי' ט'.

ב

ב) שם. צדוקי הרי הוא כישראל וכו'. וה"ה הקראים. לבוש. ואע"ג דכתב בסעי' ג' שהמחלל שבת בפרהסיא הוי מומר ואפי' במידי דרבנן מ"מ צדיקים דהאידנא לא חשיבי מומרים אעפ"י שעוברים בפרהסיא אמילי דרבנן דמזיד דידהו כאונס דמי דמעשה אבותיהם בידיהם והו"ל כתינוק שנשבה בין העכו"ם. ב"י. ט"ז סק"א. מ"א סק"א. אבל בתשו' מהר"ר בצלאל אשכנזי ובשו"ת המבי"ט משמע להיפך דבהני צדוקים לכ"ע חשבינן להו כנכרים גמורים יעו"ש וכן הסכים הש"כ והפר"ח ביו"ד סי' ב' ק"נ פ' הדר וכ"כ בשה"ג פ' הדר בשם הריא"ז דאם מחלל שבת במידי דרבנן בפרהסיא הרי הוא כנכרי ואינו ראוי לערב ולא לבטל רשות אלא צריך לשכור ממנו כנכרי יעו"ש. והביאו א"ר או' ב' ונ"מ לענין הקראים שבזמנינו שצריך לשכור מהם דוקא כמו בעכו"ם. ועיין לעיל סי' שפ"ב או' ף':

ג

ג) שם. אבל עירוב אינו מועיל וכו'. ר"ל אטפ"י שנתן חלק בעירוב אינו מועיל ואוסר עליהם עד שיבטל רשותו ולפי מ"ש באו' הקודם צריך לשכור ממנו דוקא ואינו מועיל ביטול רשות:

ד

ד) שם. כיון שאינו מודה בעירוב. ולפ"ז לאו דוקא צדוקי אלא ה"ה כל מי שאינו מודה במצות עירוב אינו מועיל אם יתן חלק בעירוב וכן מסיק בס' גאון יעקב:

ה

ה) [סעיף ב'] כותי הרי הוא כשאר עכו"ם וכו'. דגירי אריות הן ולא גרים גמורים. פרישה או' ב' ועיין חולין ו' ע"א דאיתא התם שעשאום כעכו"ם גמורים יעו"ש:

ו

ו) שם. הרי הוא כשאר עכו"ם וכו'. וגם להקל דין הכותי כמו העכו"ם דהיינו לענין יחיד במקום נכרי דק"ל דאינו אוסר. ישי"ע או' ב' ועיין לקמן או' י"ג:

ז

ז) [סעיף ג'] ישראל מומר לעכו"ם. אפי' בצנעה ואפי' בפעם אי ש"כ ביו"ד סי' ב' ס"ק י"ז. שמ"ח שם או' ט"ז. שפ"ד שם או' י"ז. ער"ה שם או י"ב זב"ת שם או' י"ז. לחה"פ שם או' ח' בל"י שם או' ד':

ח

ח) שם. או שחילל שבתות וכו'. ואם חילל שבת בחד זימנא לא מקרי מומר. הגמי"י פ"ב ותו' מ"א סק"ב, מיהו הש"כ ביו"ד שם פסק כמ"ד דבפעם א' נעשה מומר יעו"ש. ואפשר דלענין עירוב מקלינן כהפו' דבחד זימנא לא מקדי מומר: מחה"ש. וכ"פ הר"ז או' ג' ח"א כלל ע"ה או' כ"ו:

ט

ט) שם או שחילל שבתות וכו'. וה"ה מחלל יוה"כ דינו כמחלל שבת. שמ"ח ביו"ד שם. ער"ה ביו"ד שם או י"ג. תו"ש או' ב' וה"ה מחלל מועדות כמחלל שבת. ער"ה שם:

י

י) שם. בפרהסיא. בש"ס דף ס"ט ע"א מבואר דאף שעושה בפרהסיא לפני כל אדם רק שמכסה עצמו לפני הנשיא בצנעה קרינן ליה. תו"ח. א"ר או' ג', ח"א שם:

יא

יא) שם. בפרהסיא דהיינו עשרה מישראל. בית הילל ביו"ד שם שמ"ח שם. שפ"ד שם שש"א שם או' ו' פ"ת שם או' ו' והמומר עצמו הוא בכלל העשרה דהיינו שיש תשעה ישראל והמומר. פ"ת שם. ואין ר"ל בפניהם ממש אלא שיודעים מן העבירה. כ"כ הש"כ ביו"ד סי' קנ"ז או' ד' להוכיח מש"ס ופו' יעו"ש. וכ"כ התו"ש או' ג' ודע דכל זה כשהוא עובר לתיאבון אבל להכעיס אפי' בשאר עבירות ואפי' שלא בפרהסיא דינו כעכו"ם כמ"ש ביו"ד סי' ב' סעי' ה' וכ"כ המש"ז בסי' זה:

יב

יב) שם. הרי הוא כעכו"ם. וה"ה מסור דדינו כעכו"ם מיהו אם לא כן אלא באקראי אין להחמיר תו"ש או' ד':

יג

יג) שם. הרי הוא כעכו"ם. מיהו לא סגי לשכור ממנו בפחות מפרוטה דאעפ"י שחטא ישראל הוא וגבי ישראל לא מקרי ממון בפחות מפרוטה מיהו אפשר דכיון שנתנו לו דין עכו"ם תת לא חילקו בינו לעכו"ם כיון שאינו אלא מדרבנן וכמ"ש בסי' ש"פ וכ"מ מסתימת לשון הפו' תו"ש שם:

יג) ולענין יחיד הדר במקום מומר דהיינו שלא יש דרים בחצר כ"א ישראל בבית א' ומומר בבית א' דבכה"ג אם היה עכו"ם ממש לא היה אוסר כמ"ש רסי' שפ"ב אי אמרינן ה"ה במומר וכמ"ש לעיל או' ו' לגבי כותי או אם י"ל דשאני מומר אעפ"י שחטא ישראל הוא ואוסר ונראה דבכה"ג הגי בביטול ממ"נ:

יד

יד) [סעיף ד'] ישראל שהמיר וכו'. ואם שכרו מן הגזבר אפי' שאחר העירוב חו' המיר א' משכונת ישראל מועיל העירוב שנעשה קודם ההמרה לפי כששכרו מן כגזבר נכנס בשכירות זו גם בתים יחידים מישראל שיהיו היחידים טפלין למרובין ובכללות המרובים מתקיימת השכירות בידם. גו"ר כלל ג' סי' כ"ב וכ"ג. י"א בהגב"י:

טו

טו) שם. שעירבו לכל השנה וכו'. ואעפ"י שעירב עם כל בני השכונה לשנה והוא המיר באמצע השנה אין אומרים כיון שהותר לקצת שבתות הותרו כולם. ב"י בשם הרשב"א:

טז

טז) שם. אוסר בכל שבת וכו'. ואם המיר ביום שבת גופיה אותו שבת מותר דשבת כיון שהותרה הותרה. מחה"ש. א"א או' ג':

יז

טוב) שם. אבל אם יש לו פתח אחר וכו'. ואם פתח לו פתח אחר שהמיר עיין סי' שפ"ג. מ"א סק"ג ור"ל דעירוב הא' נתבטל וצריך לערב מחדש חמ"מ ומחה"ש מיהו הא"ח או' ג' לחלק יצא דאם פתח בחול י"ל שעירוב חוזר לקדמותו ע"ש ביה"ש ואם פתח בשבת אז י"ל דהעירוב הראשון בטל ואין חוזר וניעור עכ"ל והשע"ש כתב דגם אם פתח בשבת חוזר וניעור משום דבידו לשכור מהמומר ביה"ש יעו"ש ומיהו נראה דאם עבר שבת א' אחר שהמיר ואח"כ פתח לכ"ע איני חוזר וניעור העירוב דכיון שנתבטל שבת א' נתבטל:

יח

חי) שם. אפי' הוא פתח קטן וכו'. כד' על ד' דבההוא פתחא דמייחד ליה ניחא ליה דכיון דנתנכר עם הכותי ניחא ליה ואחריהם דוחין אותו ב"י בשם הרשב"א ואעפ"י שמכניס גמלים וקרונית דרך פתח שאצל שכונת ישראל אפ"ה אינו אוסר כמ"ש לקמן רס"י שפ"ט יעו"ש, וכ"כ הר"ז או' ד':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---