כף החיים/אורח חיים/שסא

כף החיים ‏ אורח חיים שסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] גג הסמוך לר"ה. שאינו מוקף חצר לכל צידיו אלא צידו אחד רה"ר. רש"י עירובין פ"ד ע"ב. ב"י. עו"ש או' א'.

ב

ב) שם. גג הסמוך לרה"ר בתוך י"ט ולמעלה מיו"ד לחצר. דהיינו שלצד רה"ר אינו גבוה י"ט ולצד החצר הוא גבוה י"ט מכל צד ובני רה"ר משתמשין בו.

ג

ג) שם. ולמעלה מעשרה לחצר. אבל אם גם מצד החצר אינו גבוה יו"ד לא מהני סולם דהוי רה"ר כמ"ש סי' שמ"ה סעי' יו"ד וסעי' ט"ו לבוש. עו"ש שם. מ"א סק"א. תו"ש או' א' א"א או' א'.

ד

ד) שם. ולמעלה מעשרה לחצר. ואם היה גבוה יו"ד לצד רה"ר א"ל סולם. ב"י בשם הג"א. לבוש. עו"ש שם: תו"ש שם. רז או' ג' מחה"ש. וכתבו שם התו"ש והמתה"ש. דבמ"א יש ט"ס יעו"ש. והנה מלבוש משמע דצריך גבוה יו"ד גם מצד החצר אבל התו"ש שם כתב אעפ"י שלצד החצר אינו גבוה יו"ד כיון שלצד רה"ר גבוה יו"ד א"צ סולם. יעו"ש. וכ"כ א"א או' א'.

ה

ה) שם. ולמעלה מעשרה לחצר. ואם גם מצד החצר אינו גבוה יו"ד אלא שתוך הבית עמוק י"ט ג"כ מהני סולם. עו"ש שם. א"א שם. והיינו באין מכתפין עליו דבמכתפין עליו י"ל דהוי רה"ר גמור אעפ"י שתוכו י"ט ומ"מ י"ל קצת דאפשר אם תוכו י"ט על גגו הוי רק כרמלית אף שרבים מכתפים עליו. א"א שם. וכ"כ הר"ז שם דאם אינו גבוה י"ט בין מצד רה"ר בין מצד החצר אעפ"י שהבית שבתוכו יש בו י"ט אינו נקרא על הגג רה"י אלא כרמלית ואין סולם מועיל לו כלל עכ"ל ופשוט דמיירי במכתפין עליו שחוזר על מ"ש באו' א' אבל באין מכתפין מהני סולם כמ"ש העו"ש והא"א.

ו

ו) שם. הואיל ורבים משתמשים בו וכו'. אבל אם אין רבים משתמשים שם א"צ סולם קבוע. ב"י. עו"ש שם. ועוין באו' שאח"ז.

ז

ז) שם. ורבים משתמשין בו וכו'. וזהו לדעת הרמב"ם פי"ד שכתב הואיל ורבים מכתפין עליו אבל לדעת הטור שלא הזכיר מכתפין עליו משמע דבכל גוונא צריך סולם ואעפ"י שאין רבים משתמשין בו. כ"כ ב"י. אבל הב"ח כתב דגם לדעת הטור בעינן מכתפין עליו אלא שקיצר בדבריו יעו"ש. ומ"מ האחרונים נקטו לשון הש"ע ומשמע דאם אין משתמשין בו א"צ סולם וכמ"ש באו' הקודם:

ח

ח) שם. ורבים משתמשין בו וכו'. שמניחים כובעים וכלים קטנים עליהם. מ"א סק"ב. א"ר או' א' תו"ש או' ב' א"א או' ב' ר"ז או' א':

ט

ט) שם. הרי זה כרה"ר. מה"ת רה"י גמור הוא אלא הואיל והוא בתוך יו"ד לרה"ר ורבים משתמשין בו הרי זה כרה"ר. ר"ז שם.

י

י) שם. ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו וכו'. משמע מדברי הרמב"ם כשאין שם סולם קבוע אסור לטלטל על הגג רק תוך ד"א אבל המ"מ כתב בשם הרשב"א כדברי הטור דדוקא מן הבית אסור לטלטל עליו. ד"מ או' א' וכ"מ מדברי הש"ע שכתב להשתמש בו מחצרו דהיינו מחצר לגג אסור אבל בגג עצמו מותר לטלטל בכולו. וכ"מ מדברי הט"ז סק"א, וכ"כ התו"ש או' ג' והמש"ז או' א': וכ"מ מסתמיות דברי האחרונים דבגג עצמו מותר לטלטל בכולו אם יש שם חפצים מבע"י:

יא

יא) שם. עד שיעשה לו סולם קבוע וכו'. דגליה דעתיה דסלקיה לגג מן רה"ר ואיהו ניחא ליה לאשתמושי ביה. אבל בסולם עראי כיון דמסליק ליה כמאן דליתיה הוא. רש"י עירובין פ"ד ע"ב. ב"י. ט"ז סק"א.

יב

יב) שם. בין לחול בין לשבת. אבל קבעו לשבת ולא לחול וכ"ש אפכא אין זה קבוע. ב"י. לבוש. ר"ז או' ב.

יג

יג) שם. בין לחול בין לשבת. משמע דאפי' אינו קבוע הסולם כ"א דניטל דאינו נעוץ כל שעשה הסולם למקום הזה אפי' דברוצה לעלות ולירד מניחו ושוב מסיר אותו יקרא קבוע לחול ולשבת כיון דמשתמש בו בכל פעם כ"נ פשוט ובנזקי שכנים יש הפרש בין סולם קבוע לעראי ואינו ענין לזה. רו"ח. מיהו ממ"ש לעיל או' י"א משמע דבעינן שיהיה שם הסולם מונח בקביעות בלתי הסרה יעו"ש.

יד

יד) [סעיף ב'] חצר שנפרצה במילואה וכו'. כלומר דאם נפרץ במילואה אפי' פחות מעשר או שנפרץ יותר מעשר ונשאר מקצת הכותל. והטעם דפחות מעשר או עשר אמות שם פתח עליו ורה"י הוא אבל יותר מעשר דאין דרך עולם לעשות פתח רחב יותר מעשר אמות פרצה הוא ואסור לטלטל לשם מן הבית וגם משם לרה"ר אסור דשם כרמלית עליו. וכאן מפרש המחבר דין חצר דמסתמא אינו מקורה מלמעלה ולא שייך למימר פי תקרא יורד וסותם ובסיפא מפרש דין בית המקורה דאיכא למימר ביה פי תקרה יורד וסותם וכמ"ש לקמן. עו"ש או' ב'.

טו

טו) שם. או ביותר מיו"ד וכו'. ואם עשה לה צורת פתח הו"ל מחיצה כמ"ש לקמן סי' שס"ב סעי' יו"ד יעו"ש:

טז

טז) שם. מקום מחיצה נידון כצידי רה"ר וכו'. צידי רה"ר הוא שנועצין יתידות או מניחין אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רה"ר כמ"ש רש"י בעירובין צ"ד ע"א ובכ"מ וההוא צידי רה"ר נידון ככרמלית שאסור לטלטל ממנו לרה"ר ולא מרה"ר לתוכו כמבואר בגמ' וברש"י שם. ולזה אמר שמקום המחיצה נמי הוי דינו כצידי רה"ר שהוא כרמלית ור"ל שאסור לטלטל ממנו לרה"ר או מרה"ר לתוכו אבל אם נפרץ לכרמלית שרי לטלטל ממנו ולכרמלית. בתוך ד"א כדין שני כרמלית. כמ"ש לעיל הי' סמ"ו סעי ב' ולקמן סי' שע"ב סעי' ב' יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ד':

יז

טוב) שם. כמו שהוא החצר. ר"ל כמו החצר שנעשית ג"כ כרמלית מחמת שנפרצה לרה"ר. וא"כ למדנו שני דברים אחד שאסור לטלטל בחצר כ"א בתוך ד"א כדין כרמלית והשנית דממקום המחיצה ולחצר שרי בתוך ד"א כדין שני כרמלית כמ"ש באו' הקודם. וכ"כ הר"ז שם:

יח

חי) שם. ואם נפרץ בקרן זוית. דהיינו שהפרצה תופסת משתי רוחותיה אצל הזויות. ר"ז או' ה'

יט

יט) שם. אפי' בפחות מיו"ד אסור. דלא חשיב כפתח דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. טור. מ"א סק"ד. ולפיכף אפי' בפחות מיו"ד אוסר כל החצר לטלטל בו. עו"ש או' ב' ואם עשה כעין פתח במזוזות ומשקוף הוי שפיר פתח. תו"ש או' ו' בשם התו' א"א או' ד' ועיין לקמן סי' שס"ב סעי' יו"ד:

כ

ך) שם. אפי' בפחות מיו"ד אסור. ומשמע שם בגמ' דאם הפרצה שאינה יותר מיו"ד נעשית בשאר מקומות של הכתלים דהיינו שאינה בקרן זוית אפי' בשני כתלים שרי ורק שלא יהיה פרוץ מרובה על העומד כמ"ש לקמן סי' שס"ב סעי' ט':

כא

כא) שם. אפי' בפחות מיו"ד אסור. ומ"מ יראה דפחות מאמה י"ל דלא דחקי ועיילי התם וצ"ע. א"א או' ד' ומיהו אם הוא פחות מג"ט פשיטא דשרי כיון דהוי לבוד וכסתום דמי:

כב

כב) שם. וכן בית שנפרץ וכו'. כלומר דלא תימא דוקא חצר הוא אם נפרץ בקרן זוית לא הוי פתח עבור שאינו מקורה אבל בית דמקורה אמרינן פי תקרה יורד וסותם והוי פתח קמ"ל דגם בבית לפעמים לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כמו שמפרש:

כג

כג) שם. וכן בית שנפרץ וכו'. לרה"ר או לכרמלית. ר"ז או' ה'

כד

כד) שם. ונפרץ גם הקירוי וכו'. אבל אם לא נפרץ הקירוי ועדיין עומד למעלה ביושר על מקום הפרצה אמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם:

כה

כה) שם. עד שנשאר באלכסון אסור. דכי היכי דלא חשיבי פתח בקרן זוית ה"נ לא אמרינן פ"ת יורד וסותם בקרן זוית. טור:

כו

כו) שם. אמרינן בה פי תקרה וכו'. ואפי' אם הוא גבוה יותר מעשרים אמה אמרינן בה פ"ת יורד וסותם. ב"י בשם סמ"ג. וכ"כ הרא"ש פ' כיצד משתתפין. תו"ש או' ז' מיהו בריטב"א דף פ"ז ע"א מבואר דבגבוה יותר מעשרים לא אמרינן פ"ת יורד וסותם יעו"ש א"ח או' א':

כז

כז) שם. אפי' ביותר מעשר. רק שאינה במילואה. וי"א דאפי' היא במילואה ר"ז או' ה' וסיים דכן עיקר אלא דטוב לחוש לסברא הראשונה:

כח

כח) שם. ואפי' ביותר מעשר. והנה בטור כתב דאפי' נפרצו ב' מחיצות שלימות אמרינן פ"ת יורד וסותם אבל לא בג' ומה שלא העתיק הש"ע דברי הטור משום דלא פסיקא ליה כמבואר בב"י ואך מור"ם ז"ל בהגה פסק כדברי הטור ולענין דינא יתבאר לקמן או' ל"א:

כט

כט) שם. והוא שלא יהא פ"ת משופע וכו'. משמע דכל שאינו משופע אמרינן ביה יורד וסותם ואעפ"י שאין ברוחבו ד"ט וכמו שפסק בב"י כדעת רש"י ומשמעות הרמב"ם ודלא כדברי הטור ודעמיה דבעו תרתי אינו משופע ורחב ד' יע"וש וזהו שכתב מור"ם ז"ל בהגה סברא זו בשם י"א משום דאיכא פלוגתא. ומ"מ גם לדעת רש"י לא אמרינן פ"ת יורד וסותם עד שיהיה רחב טפח כמ"ש הב"ח בסי' זה ובסי' תר"ל יעו"ש. וכ"כ הט"ז סק"ב. מש"ז או' ב' ומיהו מה שהקשה שם הט"ז על הב"י וכתב דהטור מתיר במשופע כשרחב ד' האחרונים חלקו עליו בזה וכתבו דהעיקר בהבנת דברי הטור כב"י דהטור במי תרתי אינו משופע וגם רחב ד' חמ"מ או' ב' נה"ש או' א' אבן העוזר. שש"א. בית מאיר:

ל

ל) שם הגה. וי"א דבעינן ג"כ ברוחב הקירוי ד"ט וכ"פ הלבוש. ואע"ג דקורת מבוי סגי בטפח לקמן (סי' שס"ג סעי' י"ז) התם טעמא משום היכר בעלמא. מ"א סק"ה. אבל כל היכא דבעינן מחיצה אז צריך שיהיה בה דוקא ד"ט ואז אמרינן גביה פ"ת יורד וסותם. תו"ש א' ט' וכ"ה דעת האחרונים להחמיר כדברי מור"ם ז"ל:

לא

לא) שם בהגה. ואמרינן פ"ת יורד וסותם אפי' בב' מחיצות וכו'. גם דין זה אינו לכ"ע דדעת הרי"ף והרמב"ם ור"ח לא אמרינן פ"ת יורד וסותם אלא א"כ יש ג' מחיצות שלימות וברביעית הוא דאמרינן פ"ת יורד וסותם כמבואר בב"י אך מור"ם ז"ל פסק כדברי הטור משום דכ"ה סברת ר"ת והרא"ש כמבואר בב"י יעו"ש. וכ"פ הלבוש. וכ"כ הר"ז או' ה' דכן עיקר אלא שכתב דטוב לחוש לסברא הראשונה ור"ל דאפי' בנפרצה מצד א' טוב לחוש שלא תהיה במילואה וכמ"ש לעיל או' כ"ז יעו"ש. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' ן'

לב

לב) שם בהגה. אם יש שם ב' מחיצות שלימות וכו'. פי' והמחיצות הנסתרים נשאר עליהם הקירוי שלא נסתר עמהם באלכסון. עו"ש או' ג':

לג

לג) שם בהגה. אבל זו כנגד זו לא. משום דנראה יותר מפולש. לבוש. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' ל"ג:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---