כף החיים/אורח חיים/רלז

כף החיים ‏ אורח חיים רלז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] סדר תפלת ערבית אומר והוא רחום. ותיקנו לאומרו לפי שבשחרית ומנחה יש תמידין שמכפרין אבל ערבית שאין תמיד לכפר תיקנו לומר והוא רחום. וי"א לפי שנהגו ללקות ערבית לאחר שחטאו כל היום ובמלקות מתכפר להם לכך נהגו לומר אחר המלקות והוא רחום. וגם הטעם מפני שאומרים אותו ג"פ בשעת המלקות כי יש בו י"ג תיבות וג"פ ט"ל תיבות כמנין המלקות ולכן בתפלת ערבית שהיא אחר המלקות תיקנו לאומרו. טור וב"י. והכלבו כתב הטעם משום דאמרינן בתנחומא לעולם לא לן אדם בירושלם ובידו עון שתמיד הבקר מכפר עונות הלילה ותמיד הערב מכפר עונות היום ולכך תיקנו ערבית ושחרית לחלות פני המקום שיכפר עונותינו יומם ולילה שחרית בסדר קדושה. ותיקנו נמי בפסוקי דזמרה בשביל ליל שבת שאין אומרים אותו לפי שאין איברי תמיד הערב קריבין בליל שבת דכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת וכן ביו"ט וכו' יעו"ש. והביאו ב"י. ועוד עיין הטעם לעיל סימן רל"ה אות ה' ואות ז' יעו"ש:

ב

ב) ואומר ש"ץ ברכו ועונין ברוך ה' המבורך וקורין ק"ש וברכותיה ויראו עינינו וקדיש ומתפללין הצבור בלחש ואין הש"ץ מחזיר התפלה וכתב הרמב"ם הטעם לפי שאינה חובה ואומר קדיש ונפטרין לבתיהם לשלום. טור. ובשער הכוונות דף נ' ע"א כתב דצ"ל ב' פעמים ברכו אחד קודם תפלה ואחד אחר תפלה ונתן טעם בסוד לכל אחד והבאנו דבריו לעיל סימן קל"ג יעו"ש. וגם כתב שם בשער הכוו' דצ"ל עלינו לשבח ועל כן נקוה אחר כל ג' התפלות יעו"ש. והמנהג לומר אחר תפלת לחש קדיש תתקבל ואח"כ שיר למעלות אשא עיני וקדיש יהא שלמא וברכו ועלינו לשבח ועל כן נקוה לך:

ג

ג) וכתב השכנה"ג בהגה"ט אות א' דמוכח מלשון הטור הנז' דאין אומרים קדיש קודם והוא רחום וכ"נ מדברי כל המחברים והמנהג הפשוט עכשיו לומר קדיש קודם והוא רחום ונראה שנהגו כן מפני שאומרים מזמורים קודם ערבית אבל בליל כפור ובליל מוצאי יוה"כ נוהגין שלא לומר קדיש קודם והיא ראיה והטעם מפני שאין אומרים מזמורים והמון העם אפילו שאין אומרים מזמורים קודם ערבית אומרים קדיש וטעות הוא בידם עכ"ל. ומיהו כבר כתבנו לעיל סימן רל"ה אות ה' דמנהג האר"י ז"ל שלא לומר שום מזמור קודם תפלת ערבית אלא רק ג' פסוקים הללו ה' צבאות עמנו וכו' ואח"כ אומר קדיש וברכו ותפלת ערבית יעו"ש. ולפי דברי האר"י ז"ל קדיש דקודה ק"ש של ערבית נמי הוא חובה ויש לו טעם בסוד שהוא בבחי' עולם היצירה כידוע וע"כ אין לבטלו בשום זמן. ובליל שבת מנהג חסידי בית אל יכב"ץ לומר לשם יחוד וכו' ואח"כ אומרים שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות. ואח"כ אומרים קדיש וברכו ומתחילין ערבית:

ד

ד) וכתב בזוה"ק פ' תרומה דקל"ג ע"א זכאה ב"נ דשוי ברעותיה לאשלמא לגבי מאריה בכל יומא ולאתקנא סדורא דתקונא שכינתא עלית קיר בד' תקונין מטה שלחן כסא ומנורה בסדורא דצלותא דערבית ובתקונא דיליה הא מטה. בסדורא דאינון קרבנין ועלוון דאנן מסדרין בצפרא ואינון שירין ותשבחן הא שלחן בסדורא דצלותא דמיושב ובתקונא דק"ש בההיא דאנן מתקנין הא כסא. בההוא סדורא דצלותא דמעומד ובאינון קדישאן ותוספת קדושה וברכאן דאנן מסדרין הא מנורה יעו"ש. ואשרי אדם אשר לו שם לבו לכוין לבו לשמים ויקם את המשכן. מחב"ר אות ד':

ה

ה) וכפי מה שיכוין האדם בתפלתי בשחרית יהיה לו סיוע ועזר כל היום. וכפי מה שיכוין בערבית יהיה עלייתו בלילה למעלה. פע"ח שער ט"ז פי"א:

ו

ו) אין ש"ץ חוזר התפלה וכו'. דאם הוא בקי אין הש"ץ מוציאו ואם אינו בקי תפלת ערבית רשות ואיהו אכתי לא שוייה אנפשיה חובה דלא ידע לצלויי. ב"י בשם הרשב"א. והמקו' אומרים שעל דרך האמת חזרה בערבית אין לה מקום. ברכ"י אות א'. ועיין בטור שכתב דאחר תפלת ערבית נוהגין לומר פטום הקטורת מיהו לפי דברי המקו' יש פחד מהחיצונים לומר פטום הקטורת בלילה וכמ"ש לעיל סימן קל"ב אות ך' יעו"ש:

ז

ז) שם הגה. ואין נופלין על פניהם וכ"כ האגור ויש בו טעם ע"פ הקבלה. ד"מ אות ב' ב"ח מ"א סק"א. וכ"כ בפע"ח שער ט"ו פ"ה ינתן טעם בסוד יעו"ש. ואפילו התפללו ערבית מבע"י אין נופלין דהא כבר שויא לילה וכן תשלומין מנחה בערבית אין ליפול לאחר ערבית. א"א אות א' ועיין לעיל סימן קל"א סעיף ג' ובדברינו לשם בס"ד:

ח

ח) ודע כי בחצות לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י"ג מדות דויעביר זולתי בליל יוה"כ. גם אין ראוי לומר שום קונה ולא לעורר שום בכיה על חרבן הבית רק אחר חצות כנז' בזוהר פעמים רבות פ' ויקהל כי בחצות הלילה אז מתעוררת הבכיה למעלה על חרבן בהמ"ק ואז זמנה האמיתית. גם צריך ליזהר מאד האדם שלא להזכיר בפיו שם סמאל וז"ס ושם אלהים אחרים לא תזכירו ובפרט בלילה שאז הוא זמן שליטתו וממשלתו. ולא עוד אלא שגם הוא אסור להזכיר מעין דברים אלו כגון אלו בני אדם הרגילים לומר בל' לעז איל דיאבלו וכיוצא בדברים אלו אין להזכירה כלל לפי שגם השדים בחלקו ומתגבר כח כשמזכירין אותם. שער הכוונות דף נ"ב ע"ד. ועיין לעיל סימן קל"א אות כ"ו:

ט

ט) ועוד דע דבשאר לילי השבוע אין ראוי לקרא מקרא לפי שהמקרא הוא בעשייה והלילה עצמה הוא בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין חוץ מליל ששי דיקרא כ"ו פסוקים של הפ' של אותו שבוע כמבואר בשה"מ פ' ואתחנן יעו"ש. והב"ד לעיל סימן קל"א סוף אות ב"ן וסימן קל"ב אות ו' יעו"ש ומשמע שם בשה"מ דבליל שבת ויו"ט אין לחוש יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' פקודי אות ז' אבל בלילי ר"ח נראה דדינו כמו לילי חול. וכ"כ בן א"ח שם. אמנם בענין אמירת תהלים המנהג לומר אחר חצות ואפילו בלילי חול ונראה הטעם משום שהוא שירות והודאות וכתיב חצות לילה אקום להודות לך וכו' ועיין ברכות ג' ע"ב ודוק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---