כף החיים/אורח חיים/עב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png עב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן וכו'. כתב הר' יונה על חלופי חלופיהן ואעפ"י שיש שהות לאחרונים לקרא בעוד שנושאין הכת השניה אפ"ה פטורים מפני שפעמים נמלכים שאותה כת שלישית בשנים יסעו ומשום כך אין להם להתחיל. ב"י. פרישה אות א'. עו"ת אות א'. א"ר אות א'. מחה"ש אות א':

ב[עריכה]

ב) שם מאחר שלמטה צורך בהם פטורים וכו' כתב הלבוש דה"פ אותם שהם לפני המטה וכו' כלומר אותם שהם סמוך להמטה בין שהם סמוך לפני המטה בין שהם סמיך לאחריה מאחר שהמטה צריכה להם ודאי שהרי הם סמוכים לה ודרך הנושאים שיתחלפו עם הסמוכים להם לפיכך הם פטורים ושאר המלוין שהם רחוקים מן המטה ולא יגיע עליהם שישאו חייבים עכ"ל. והביאו הל"ח בפ' מי שמיתו אות כ"ב וכתב עליו דאין פירושו מוכרח וגם א"צ לפירושו כלל דהענין הוא שהיה בזמנים ההם ואפשר עדיין במקצת מקומות ומדינות שיש חבירות מזומנים לכך ואם כן בין סמוכים בין אינם סמוכים פטורים עכ"ד, והביאו מ"א סק"א, א"ר אות ח', וכתב שם הא"ר וז"ל ומכל מקום במקום שאין חבורות נושאי המיטה מזומנים אלא כל מי שרוצה הוא נושא דברי לבוש נכונים לדינא עכ"ל. וכ"כ פרמ"ג בא"א או' א':

ג[עריכה]

ג) [סעיף ב'] אין מוציאין את המת סמוך לק"ש וכו'. ואין לחלק בין אדם חשיב לאחר. כן הוא דעת הרי"פ והרא"ש כמ"ש בב"י ויעו"ש הטעם וכ"מ מסתמיות דברי מרן ז"ל כאן בש"ע. וכ"כ הט"ז סק"א. ה"ב או' ב':

ג) שם שאין שהות להוציא וכו' כלומר דהאי סמוך דקאמרינן הכא אין פי' כמו סמוך למנחה דקאמרינן לקמן שהוא שיעור חצי שעה אלא פי' כדי שעה להוציאו ולקברו קודם שיגיע זמן ק"ש. עו"ת אות ב':

ד[עריכה]

ד) שם סמוך לק"ש וכו' כתב ב"י בשם הר' יונה וז"ל דלכאורה נראה דה"ה לק"ש של ערבית אין מוציאין את המת סמוך לה אבל אפשר שאין להחמיר בק"ש של ערבית כיון שזמנה כל הלילה עכ"ל. אמנם מסתמיות דבריו כאן בש"ע משמע דאין לחלק ואפילו סמוך לק"ש של ערבית אסור. וכן פירשו העו"ת אות ג' ומ"א סק"ב דברי מרן ז"ל. וכ"כ א"ר אות ב'. אבל המ"א כתב שם וז"ל ומ"מ נ"ל דיש להקל בשל ערבית כמ"ש תר"י דאם לא יקרבנו יעברו על לא תלין. ונ"ל דאם הוא מפלג המנחה ולמעלה יקרא ק"ש ויקברנו אח"כ עיין סי' רל"ה עכ"ל. וכ"פ א"ר שם דבק"ש של ערבית יש להקל כדעת המ"א יעו"ש. וכ"כ ר"ז אות ב'. וכתב שם דאף אם יוכל בלילה לקבור יעבור על מ"ע כי קבור תקברנו ביום ההוא אם לא יקברנו קודם שקיעת החמה עכ"ד. ונראה דהכל לפי הזמן והענין ואם אפשר אין לזוז מדברי מרן ז"ל. ועיין יו"ד סי' שנ"ח בהגהה סעי' ב':

ה[עריכה]

ה) שם קודם שיגיע זמן ק"ש. ואם כבר הגיע זמן ק"ש יש להם להתאחר זמן שיוכלו לשער שכבר התפללו רוב הקהל. ב"י בשם הר' יונה. וכ"כ מור"ם ז"ל ביו"ד שם. עו"ת אות ג':

ו[עריכה]

ו) שם ואם התחילו להוציאו אין מפסיקין וכו' ואפילי אם התחילו בתר דמטי זמן ק"ש אין מפסיקין. פר"ח אות ב'. י"א בהגה"ט. ר"ז אות ב'. שת"ז אות ג'. ומ"ש המאמ"ר אות ב' להקשות על דברי הפר"ח הנז' אינו מוכרח דמ"ש מהרמב"ם י"ל דה"ה אם התחילו בתר דמטי זמן ק"ש, וכן מ"ש מהירושלמי י"ל דה"ה דהוה מצי לשנויי הכי והא דלא משני משום דלא בעי למימר שעשו שלא כהוגן שהתחילו אחר שמטה זמן ק"ש. ומ"ש מדברי מרן ז"ב סוף סי' ע' י"ל דהכא שאני משום כבוד הבריות וכמ"ש הוא ז"ל יעו"ש ודו"ק, ועיין א"א אות ב':

ז[עריכה]

ז) שם אין מפסיקין לקרות אותם שלמטה צורך בהם אבל אותם שאין למטה צירך בהם חייבים כמש"ל, וכ"כ ר"ז אות ב':

ח[עריכה]

ח) [סעיף ג'] נשמטים אחד אחד וקורין וכו'. שא"א שיקראו כולם כאן אצל המת משום לועג לרש, ר"ז אות ג', ועיין לקמן אות יו"ד:

ט[עריכה]

ט) שם ומתפללין, וכ"כ בש"ע יו"ד סי' שד"מ סעי' י"ב. וכ"כ הלבוש. סו"ב במק"ח אות ב'. ר"ז שם. אבל הל"ח בפ' מי שמתו אות כ"ו כתב דדוקא לק"ש שהיא דאורייתא מפסיקין אבל לתפלה אין מפסיקין יעו"ש וכ"כ הדרישה אות ב'. וכ"כ הפר"ח או' ג'. א"ר אות ד' וכל זה דוקא בדאיכא שהות אבל אי ליכא שהות צריך להפסיק. פר"ח שם:

י[עריכה]

י) שם אין המת מוטל לפניהם וכו'. פי' רש"י שהמת בבית אחר והם מספידין אותו כאן ויש מפרשין שנתון לצד אחר עכ"ל. והביאו ב"י. הנ"ץ פסק כי"מ וכ"כ העו"ת אות ה'. אבל המרדכי דמ"ק כתב לענין ד"ת דכל החדר שהמת בתוכו הרי הוא כארבע אמות. וכ"פ הב"ח ביו"ד סי' שד"מ וש"כ שם אות י"א. וכ"כ דעת א"ר אות ג'. וכן יש להחמיר:

יא[עריכה]

יא) [סעיף ד'] אם יכולין העם להתחיל וכו'. יתחילו ויגמרו כולה. ב"י בשם מהרי"א. וכ"כ הלבוש, אבל הטור ביו"ד סי' שט"ו כתב יתחילו ויקראו מה שיוכלו יעו"ש. והביאו ב"ח ע"ז הסי' מ"א סק"ג. וכ"פ ר"ז אות ד' והטעם כתב א"א אות ג' כי זו מצוה עוברת וק"ש יש עדיין זמן אח"כ דבהכי מיירי יעו"ש. ועיין באות שאח"ז:

יב[עריכה]

יב) שם הגהה. אם יש שהות ביום וכו'. ואם לאו יקרא קריאת שמע קודם כיון שעדיין לא התחילו במצות תנחומין, מ"א סק"ד, א"ר שם, שת"ז אות ו', ועיין א"א אות ד':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון