כף החיים/אורח חיים/עג

כף החיים ‏ אורח חיים עג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] שנים שהיו ישנים בטלית אחת וכו'. לא יקרא ק"ש וכו' אפילו בהחזרת פנים אלא א"כ היתה טלית מפסקת ואז מותר אפילו בלא החזרת פנים, ב"י, לבוש ב"ח, עו"ת אות א' עט"ז, א"ר אות א', ח"א כלל ד' אות י"א, א"א אות א':

ב

ב) שם ובשר שניהם נוגעים זב"ז וכו' משמע מדברי הש"ע והפוסקים ז"ל דלא בעינן הפסקת טלית אלא דוקא כשבשר שניהם נוגעים זב"ז דמתוך כך באים לידי הרהור אבל אם זה בצד אחד מן המטה וזה בצד אחר שאין נוגעים זב"ז כלל כמו שהוא דרך רוב העולם בינינו א"צ הפסקת טלית ויותר מבואר לע"ד בל' הרמב"ם ספ"ג מהל' ק"ש יעו"ש ועכ"פ בחזרת פנים סגיא מאמ"ר אות א'. והפרמ"ג בא"א ריש הסי' כתב דכל שהוא פנים כנגד פנים אפילו אין בשרם נוגעין ממתניהם ולמטה אסור בלא טלית דלא פלוג עכ"ד. ועיין לקמן סי' ע"ד בברכ"י אות ד' ובדברינו אות ו'. והיינו דוקא להפסיק ביניהם א"צ אם הם מרוחקים זה מזה ומחזירים פנים אבל להפסיק בין לבו לערוה צריך כמ"ש לקמן סי' ע"ד סעי' א'. וכן מ"ש כאן בש"ע טלית מפסקת ביניהם וכו' זה חוץ ממה שצריך להפסיק בין לבו לערוה הכתוב לקמן סי' ע"ד סעי' א' אח"כ ראיתי שכ"כ א"א שם:

ג

ג) שם ממתניהם ולמטה, אבל ממתניהם ולמעלה אעפ"י שנוגע בשר זה בבשר זה לא אתי לידי הרהור, ב"י, לבוש, עו"ת אות ב', שת"ז אות ב':

ד

ד) [סעיף ב'] אם היה ישן עם אשתו קורא בחזרת פנים וכו'. וכתב הר"מ מ"ש אשתו כגופו כלומר דכיון דגיס בה לא מהרהר ומ"מ מחזיר פניו דאילו פנים בפנים או פנים באחור א"א דליכא הרהור, כ"מ פ"ג דק"ש דין ח"י. א"ר אות ב'. וכתב המ"א סק"א פי' שיחזרו שניהם אחוריהם זה לזה. וכ"כ המחה"ש סק"א. ר"ז אות ב'. ואע"ג דהברכ"י אות ד' כתב על דברי המ"א הנז' דדבריו אינם מוכרחים כיעו"ש. וכ"כ הנה"ש אות א' דכל שהחזיר הוא פניו ממנה שרי מ"מ יש להחמיר היכא דאפשר כיון דכן הבין המחה"ש דר"ז כדברי המ"א:

ה

ה) שם קורא בחזרת פנים וכו'. ואז אפילו נוגעים בשרם זה לזה. ב"ח. א"א שם. ועיין באות שאח"ז:

ו

ו) שם ויש מי שאוסר וכו'. ואני אומר דלפום טעמא דאיסורא משום הרהור ראוי לאדם לאסור לעצמו לקרות ק"ש עם אשתו במטה אפילו שניהם לובשים ובפרט בליל טבילה וכדומה על כגון זה נאמר תן לחכם ויחכם עוד. חס"ל אות א'. ונראה דהכל לפי מה שהוא אדם:

ז

ז) שם ונכון לחוש לדבריו. וכ"כ האחרונים. פר"ח אות ב'. י"א בהגב"י. א"ר אות ג'. ברכ"י אות ג'. ח"א כלל ד' אות י"א. ר"ז אות ב'. וכ"ז בלא הפסקת טלית אבל בהפסקת טלית כ"ע שרו. א"ר שם:

ח

ח) שם ונכון לחוש לדבריו. כל אלו הדינים המוזכרים בכאן שלא יקרא אם קרא בלא הפסקת טלית יצא. פר"ח שם. י"א שם. וכן הפרמ"ג בא"א או' ב' הוכיח דהמ"א ס"ל כהפר"ח יעו"ש. וכן המו"ק לקמן סי' ע"ד כתב דדיני סי' ע"ג הוו דרבנן כדי שלא יבא לידי הרהור ערוה בשעת ק"ש וספקן להקל ודיני סי' ע"ד דאורייתא מולא יראה בך וספקן להחמיר יעו"ש. והב"ד פתה"ד אות א' יעו"ש. והגם דהישי"ע כתב לדעת הרמב"ם לא יצא יעו"ש. העיקר כמ"ש רק היכא דאפשר יש להחמיר ולחזור ולקרות. ועיין עוד לקמן סי' ע"ד אות ז'.

ט

ט) [סעיף ג'] אם היה ישן עם בניו בעודם קטנים מותר וכו'. כתב בהגהות אשירי בשם א"ז דהא דשרינן בבניו קטנים אפילו כשנוגעין ערותן זה בזה שרי עכ"ד. וכתב עליו מרן ז"ל בב"י וז"ל ודבר תימה הוא להתיר כולי האי וקצת יש להחמיר ממ"ש הר' יונה בפ' מי שמיתו גבי כותי עכ"ל. ומור"ם ז"ל בד"מ אות א' כתב דהמדקדק שם בפי' ר"י ימצא שמשמע להיתר יותר מלאסור עכ"ל אמנם המ"א בסס"י ע"ד הסכים לאסור כדעת מרן ז"ל יעו"ש. וכ"פ המאמ"ר אות ד' כדעת מרן ז"ל. ומ"ש הפר"ח אות ג' עיין מ"ש עליו הברכ"י סי' ע"ד אות ח' ומאמ"ר בזה הסי' או' הנז' וא"א אות א' יעו"ש:

י

י) [סעיף ד'] עד כמה הם חשובים קטנים התינוק עד שיהיו לו י"ב שנים וכו'. פי' שלא הגיע עדיין התינוק לי"ב מלאים ותינוקת לי"א מלאים דאם הגיע התינוק לי"ב מלאים ויום אחד א"כ הוא תוך שנת י"ג וכן תנוקת כשהגיעה לי"א מלאים ויום אחד היא עומדת תוך י"ב ואם הביאו ב' שערות אסור בלא הפסקה אבל כשהגיע התינוק לי"ג מלאים ויום א' א"כ הוא תוך י"ד וכן תינוקת כשהגיע י"ב ויום א' הוא תוך י"ג אפילו לא הביאו סימנים כבר יצאו מתורת קטנות וצריך להפסיק בטלית. וכשהתינוק עדיין תוך שנת י"ב ותינוקת תוך שנת י"א אפילו הביאת ב' שערות לא חיישינן להו דשומא נינהו ולא הוו סימנים. ב"ח. ועיין מש"ל סי' ג"ן או' מ"ח וסי' ה"ן אות נ"ו:

יא

יא) שם ובשנת י"ג לתינוק וי"ב לתינוקת וכו', ומה שהקשה המ"א סק"ב מאה"ע סי' ' צריכין הפסק כן שני נשים דגם בהם יש הרהור כדאמרינן נשים המסוללות זו בזו. וא"כ הטור והש"ע לא קאמרי אלא דבת י"ב הוי גדולה והיינו עם אמה וכן י"א דהוי גדול היינו עם אביו דמותרין לישן וקאמר דלענין ק"ש בעינן הפסק עכ"ד, והביאו א"א אות ב' מחה"ש אות ב'. פת"ע אות ז'. ועיין ברכ"י בשיו"ב אות א'. ונה"ש אות ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---