כף החיים/אורח חיים/מג

כף החיים ‏ אורח חיים מג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אסור ליכנס לבית הכסא קבוע להשתין בתפילין שבראשו וכו'. ה"ה דבזרועו נמי אסור מהאי טעמא. וכ"כ רי"ו והפוסקים והא דנקט בראשו בא למעוטי אם אוחזן בידו. מ"א סק"א. וכ"כ נחלת צבי הביאו יד אהרן בהגה"ט וכן הסכים יד אהרן ותמה על הרב בית יעקב סי' ק"ע שכתב להתיר בשל יד מפני שהם מכוסים יעו"ש. וכ"מ מדברי סו"ב במקור חכמה אות א' וכ"כ בני חייא הביאו באה"ט סק"א פרמ"ג א"א אות ב' ר"ז אות א'. וכ"מ מדברי ח"א כלל י"ד או' כ"ו וכ"כ שתילי זיתים או' ב'. ובפרט לדברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ה' דתפילין שגם הבתים יש בהם רמז לאורות ושמות עליונים כיעו"ש ע"כ יש להחמיר. ולא כמ"ש א"א אות א' והער"ה אות א'. ועיין עט"ז:

ב

ב) שם ואם אוחזן בידו וכו' ר"ל בבגדו ובידו כנגד לבו כמ"ש סעי' ס' וכ"כ ב"י בשם סה"ת וכ"כ הט"ז סק"א. א"ר אות ב' עט"ז אות ב' ר"ז אות ג' שתילי זיתים אות ב':

ג

ג) שם בהגהה. והיינו דוקא כשמשתין מיושב וכו' כן נראה מדברי הרא"ש והפוסקים שהביא מרן ז"ל בב"י. מאמ"ר אות א'. וכ"כ הלבוש. וכ"כ מהריק"ש בס' ערך לחם. פרמ"ג במש"ז אות ב' ובא"א אות ב'. ר"ז אות ג', שתילי זיתים אות ד', יפה ללב אות ג':

ד

ד) שם בהגהה. וה"ה אם משתין מיושב וכו'. צ"ל וה"ה אם משתין מעומד במקום גבוה. (שהוא במקום מדרון) או בעפר תחוח דליכא וכו' עיין לעיל סי' ג' סעיף י"ג. יפה ללב אות ד':

ה

ה) שם בהגהה, אלא דבה"כ קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. פי' ולכן כשהן בראשו אסור אפי' להשתין גזרה שמא יעשה צרכיו. מ"א סק"ב. ואפי' מעומד בראשו אסור וה"ה בידו אסור. פרמ"ג א"א אות ב':

ו

ו) שם בהגהה. וביה"כ עראי מסתמא עושה מעומד וכו' ולכן בבית הכסא עראי מותר דלא גזרינן שמא יפנה בהם. מ"א סק"ג. פרמ"ג א"א אות ג':

ז

ז) שם ובה"כ עראי מותר להשתין בהם כשהם בראשו. בין מעומד בין מיושב. ולא גזרינן שמא יפנה בהם כיון שאינו קבוע. ולא שמא יקנח ניצוצות בהם כיון שהם בראשו. לבוש. שתילי זיתים אות ו'. אבל בשל יד אסור להשתין מעומד משום ניצוצות דחיישינן שמא ישפשף בידו השמאלית ברצועות הכרוכים דשפשוף אף ימין וכ"ש שמאל ואסור. פרמ"ג א"א אות ג':

ח

ח) שם אבל אם אוחזן בידו אסור להשתין בהם מעומד וכו' מיירי בין בעראי בין בקבוע וכמ"ש בהגהה. מ"א סק"ד. שתילי זיתים אות ז':

ט

ט) שם אלא חולצן ברחוק ד' אמות וכו' היינו בבה"כ קבוע דאסור להשתין כשהם בראשו אבל בביה"כ עראי מותר להשתין כשהם בראשו רק אם הם בידו אפילו בביה"כ עראי צריך שיתנם לחבירו אבל א"צ ברחוק ד' אמות, ט"ז סק"ג. מ"א סק"ד. שתילי זיתים אות ט'. מיהו המאמ"ר אות ב' כתב דאם הם בידו אפי' בבה"כ עראי צריך שיתנם לחבירו בריחוק ד' אמות יעו"ש. ועיין פרמ"ג במש"ז אות ג' ובדברינו לקמן אות ח"י:

י

י) שם ומדברי הרמב"ם נראה שאסור להשתין כשהם בראשו וכו' דגזרינן שמא יפיח בהם כדאיתא בגמרא וכ"כ בש"ג ובכ"מ. מ"א סק"ה ומחה"ש. פרמ"ג א"א אות ה' ר"ז אות א'. שתילי זיתים אות יו"ד:

יא

יא) שם ויש לחוש לדבריו. וכ"כ הלבוש. ר"ז אות א'. וכ"כ בהגהות אלפסי פ' מי שמתו כדברי הרמב"ם ז"ל דאסור להשתין בעוד התפילין בראשו גזירה שמא יפיח כי כן דרך המשתינין עכ"ל. והב"ד ד"מ אות א'. וכן פסק הב"ח. סו"ב במקור חכמה. יפה ללב אות ה'. ובפרט לדברי האר"י ז"ל שהחמיר מאד בהסיח הדעת דתפילין כמ"ש סי' כ"ח אות ב'. וחיישינן שמא ג"כ יסיח דעתו בעת ההשתנה ועוד יראה המעיין בדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין כי כמה גדלה מעלת התפילין והרצועות והבתים ע"כ יש לזהר ולהחמיר שלא להשתין בעודו לובש תפילין בין בבה"כ קבוע ובין בבה"כ עראי, בין בשל יד בין בשל ראש דלענין הפחה והסח הדעת אין חילוק כמ"ש סי' ל"ז סעי' ב' והגם שכתב ח"א כלל יו"ד אות כ"ו לעת הצורך מותר כגון שיתבטל עי"ז מתפלה בצבור וכו' עכ"ל יש להחמיר מפני כי גדלה מעלת התפילין. ועיין לקמן אות י"ד:

יב

יב) שם ויש לחוש לדבריו. בד"א כשהן עליו אבל כשהן בכיסן ואוחז הכיס בידו מותר להשתין בה לד"ה שכשהן בכיסו אין איסור בהפחה לד"ה. ר"ז אות א'. בשם מ"א ס"ק י"ד. מאמ"ר אות ח'. ומ"מ עדיף טפי שלא להכניסן ושלא להשתין מאחר שיכול ליתנם לחבירו. מאמ"ר שם:

יג

יג) [סעיף ב'] בה"כ קבוע וכו'. בלא חפירה ואם הוא בחפירה עיין לקמן סי' פ"ג סעי' ד'. ובה"כ שלנו אף על פי שהם בחפירה ריחו נודף יותר מבשדה. שו"ג אות ז':

יד

יד) [סעיף ג'] בה"כ עראי וכו'. פירוש הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין רגילות לפנות שם. מ"א סק"ז. והיינו לסברא ראשונה אבל לדברי הרמב"ם אסור להשתין בתפילין שבראשו אפי' במקום שאין רגילות לפנות שם כמש"ל אות י"א והוא פשוט:

טו

טו) שם בה"כ עראי היינו כגון להשתין מים וכו'. ואפי' מיוחד מכמה זמנים להשתין עראי יחשב. פרמ"ג א"א אוח ז'. פתחי עולם אות ח'. וכך הם דברי הלבוש סעי' ג'. שתילי זיתים אות י"ד:

טז

טז) [סעיף ד'] אם הם בחיקו וחגור חגורה או בבגדו בידו וכו'. עיין באחרונים שהקשו על מרן ז"ל דזה היפך ממ"ש סעי' א' דאפילו אם תופס אותם בבגדו אסור. ועיין עו"ת אות ד' וט"ז סק"ד ומ"א סק"ח שכל אחד לדרכו פנה זה אומר בכה וזה אומר בכה ועיין מאמ"ר אות ד' מ"ש על דבריהם יעו"ש:

יז

טוב) שם מותר בין להשתין בין לפנות, עיין סעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד:

יח

חי) [סעיף ה'] אם רוצה ליכנס לבה"כ קבוע לעשות צרכיו חולצן בריחוק ד' אמות. משמע הא אם רוצה ליכנס לבה"כ עראי לעשות צרכיו א"צ לחלוץ בריחוק ד' אמות. וכ"כ עו"ת אות ה'. ט"ז סק"ה. אמנם המאמ"ר אות ה' כתב דגם אם רוצה ליכנס לבה"כ עראי צריך לחולצן בריחוק ד' אמות יעו"ש. וכ"כ ר"ז סוף אות ג' וז"ל לעשות צרכיו צריך לחולצן ברחוק ד' אמות ממקום שרוצה לעשות צרכיו אפי' נפנה במקום שאינו בה"כ כלל אלא בחצירו או ע"פ השדה עכ"ל. והב"ד פתחי עולם או' י"ב. ועיין יד אהרן בהגב"י ומש"ז אות ג' ואות ה':

יט

יט) שם הגהה. וי"א אפי' בלא צרכיו וכו' וכ"כ מרן ז"ל בב"י דנכון ליזהר כדעת רבינו האי. עיין מ"א סק"ט מ"ש ע"ז ומה שכתב עליו המאמ"ר אות ו' יעו"ש:

כ

ך) שם ואוחזן בימינו וכו' אבל לא בשמאלו. מפני שצריך לקנח בה כמ"ש סי' ג' סעי' יו"ד. ט"ז סק"ו ומ"א סק"י וא"ל היאך אפשר בבה"כ בלא ניצוצות והלא א"א לגדולים בלא קטנים יש לומר כיון שמיירי בבה"כ קבוע עושה צרכיו מיושב וכלים מי רגלים מהגוף וליכא ניציצות. כ"כ הרא"ש. ולמדנו דלהשתין מעומד חמיר טפי מעשיית צרכיו לגדולים. ט"ז שם. ור"ל דבסעי' א' אסר להשתין בהם מעומד כשאוחזן בידו והכא התיר לעשות צרכיו מפני שהוא מיושב וליכא למיחש לשמא ישפשף ניצוצות בימינו. ועיין לעיל אות ז':

כא

כא) שם ויזהר שלא תהא רצועה יוצאת וכו'. דברציעה נמי איכא קדושה שהרי בהם הוא קושרן ובקשר נראה בעשייתו כמין דל"ת ע"ש א' מאותיות שד"י והשי"ן עשויה בכותלי הקציצה החיצונה ויו"ד עשויה בראש הרצועה תש"י כ"כ רש"י והב"ד הט"ז סק"ז. מ"א ס"ק י"א מאמ"ר אות ז'. ר"ז אות ג'. שתילי זיתים אות י"ט. פתחי עולם אות י"ד:

כב

כב) כתב מ"ע סי' נ"ט מותר ליכנס בתפילין למבואות המטונפות אפי' יש מקום מטונף להדיא. וטוב לכסותן בכובע. ואם רוצה לחולצן ולחזור ולהניחן ש"ד עכ"ד והב"ד מ"א שם. סו"ב אות א'. ר"ז אות ז'. ועיין מחה"ש שנסתפק ברצועות דאית בהן ג"כ קדושה וכ"ש ג' כריכות שעל האצבע אם צריך לכסותן. ונכון להחמיר. ועיין מש"ל סי' כ"ה אות כ"א:

כג

כג) [סעיף ו'] לא יכנס בהם גלולים בבגדו ואפי' להשתין וכו'. ואפי' להשתין מיושב. מ"א ס"ק י"ב. ר"ז אות ד', פתחי עולם אות ט"ו:

כד

כד) שם ומניחם בכלי אם היה בו טפח וכו'. אבל אם אין בו טפח בטל לגבי תפילין כיון שהוא כליין. מ"א ס"ק י"ג. ר"ז שם. ועיין מ"ש מ"א שם בשם רש"י ומ"ש מחה"ש והוא אינו לדעת מרן ז"ל ופשוט:

כה

כה) שם ואוחז הכלי בידו ונכנס. וי"א דוקא ביום שראוי ללובשן אז התירו להיות בבגדו בידו ונכנס משא"כ לעת ערב שאין ראוי לחזור ללובשן וכ"ש בלילה אין ליכנס בתפילין לבה"כ אף שהוא עושה משום נטירותא. עט"ז בשם הראב"ד:

כו

כו) [סעיף ז'] אבל בבה"כ שבבית לא יכניסם כלל וכו'. ואפילו בכיס לא יכניסם. מ"א ס"ק י"ד. ר"ז אות ה'. שתילי זיתים אות כ"ה:

כז

כז) שם לא יכניסם כלל וכו'. וכן לא יעשה בהם צרכיו בחצרו אפילו שלא בבה"כ ואפילו הן בכיסן. ר"ז שם:

כח

כח) שם כיון שיכול להניחם וכו'. ומשמע בגמרא דכל הני שריותא אינן אלא בתפילין שאדם לובשן כל היום והולך בהם בשדה וא"א להטריח בכל פעם להשיבן לביתו וגם א"א להניחם בחורים ובסדקים מפני מעשה שהיה שנטלתו זונה ואמרה פלוני נתן לה באתננה. אבל שאר ספרים אסור להכניסם אפילו בבה"כ שבשדה דיכול להניח אותם בביתו. וכן הוא בגמרא (וברכות דף כ"ג ע"א) דרבי יוחנן יהיב ספרא דאגדתא לתלמידיו. ומיהו אם הם בכיס שרי להכניסן כמ"ש ביו"ד סי' רפ"ב סעי' ח'. וכ"מ מלשון הרמב"ם פ"י מהס"ת שכתב וז"ל כל כתבי הקדש אסור לזרקן. הקמיעין שיש בהם ענינים של כתבי הקודש אין נכנסים בהם לבה"כ אא"כ היו מחופין עור. (וכ"ה ביו"ד סי' רפ"ב סעי' ו'.) לא יאחוז אדם ס"ת בזרועו ויכנס בו לבה"כ אעפ"י שכרוך במטפחת וכו' משמע דכתבי הקודש שרי במטפחת כמו קמיע, מ"א ס"ק י"ד, ר"ז אות ו', שתילי זיתים אות כ"ו, וכתב הפרמ"ג בא"א אות י"ד אבל תפילין חמירי יותר ואסור אפילו בכיסן בבה"כ בבית עכ"ל, ור"ז שם כתב דאפילו בשאר ספרים דשרי להכניסן בכיסן היינו לבה"כ קבוע שבשדה אבל בבה"כ שבבית או לעשות בהן צרכיו בחצירו אפי' שלא בבה"כ קבוע דינם כתפילין שאסור אפי' בכיסן עכ"ד והביאו פתחי עולם אות י"ח, ונכון להחמיר אפי' בשאר ספרים הלא להכניסם אפי' בכיסם ואפי' לבה"כ שבשדה היכא שאפשר ועיין לקמן אות ל':

כט

כט) ובענין הקמיעין אי שרי ליכנם בהם לבה"כ עיין בפ' במה אשה (שבת דף ס"ב ע"א) וביו"ד סי' רפ"ב סעי' ו' דאם הם מחופין עור שרי ומשמע שם בפרק במה אשה דאפילו אם כתוב בהן שמות שרי אם הם מחופין עור יעו"ש. ואם הם מחופין בבגד י"ל דצריך כלי בתוך כלי. עיין ברכ"י שם על סעי' ו', ועיין שע"ת בזה הסי' אות י"א:

ל

ל) שם כיון שיכול להניחם במקום המשתמר, ולפי זה אפילו עוברי דרכים אם יש להם להניחם במקום משומר כגון על העגלה או ליתן לחבירו אזי לא יכניסם כלל לבה"כ אם לא שיש במקום סכנה מן המזיקים אזי שייך לומר הואיל והתירו חכמים לנטרן, עט"ז, והב"ד מחה"ש ס"ק י"ד וכתב וז"ל ולענ"ד דאם הם בכיסן ונותנם בכיס התפור במלבושו דאותו כיס אינו כליין והוי כלי תוך כלי לע"ד מותר עכ"ל, והב"ד פתחי עולם אות י"ח ולא ידעתי למה עשו לי היתר זה כיון שאפשר להניחם במקום המשתמר ע"כ אין להקל בזה וכמ"ש העט"ז דאין להכניס' כלל לבה"כ היכא דאפשר להניחם במקום המשתמר:

לא

לא) [סעיף ח'] מניח ידו עליהם עד שיגמור וכו'. דאם יפסיק מיד יבא לידי חולי הדרוקן, דעמיד החוזר מביא אדם לידי הדרוקן וסילון החוזר מביא אדם לידי ירקון. ט"ז סק"ח ומ"א ס"ק ט"ו, וה"ה בשכח והשתין בבה"כ קבוע ותפילין בראשו גומר סילון א' דהכנה היא, פרמ"ג במש"ז אות ח', פתחי עולם אות י"ט;

לב

לב) שם מניח ידו עליהה וכו' והוא שלא יהיה ידו מטונפת או מלוכלכת אלא ירחץ ידו בכלי שיש שם ואח"כ יניח ידו עליהם וכמ"ש הרמב"ם פ"י מהס"ת ה"ח יעו"ש. ואי משום שידיו טמאות מפני רוח רעה שבבה"כ ואחוז בגדו בידו ואח"כ יגע בהם וע"כ צ"ל מ"ש כאן ומניח ידו ר"ל ידו ובגדו וכדרך שכתב הט"ז בסק"א, יפה ללב אות ח':

לג

לג) [סעיף ט'] מותר לרופא ליקח עביט של מי רגלים בידו וכו'. שהרי אינו נוגע אלא בכלי לראותו ואין שייך בו משום בזיון תפילין כיון שמלאכת רפואתו הוא בכך. לבוש. ר"ז אות ח'. שתילי זיתים אות כ"ח. פתחי עולם אות ך'. ועיין מ"ש השו"ג בזה אות ט"ז ומ"ש עליו היפה ללב ז"ל אות ט'. דאילו היה רואה השו"ג דברי הלבוש הנז' לא היה כותב כן אלא מטעם שכתב הלבוש יעו"ש. ולענין אם צריך נט"י עיין לעיל סי' ד' אות פ"ח:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---