כובע ישועה/בבא קמא/ס/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כובע ישועה TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
כובע ישועה
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף ס' ע"א

ליבה וליבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותו חייב ואם לאו פטור. כתבו התוס' כשאין ברוח כדי ללבות כו' דה"ל כזה יכול וזה אינו יכול, דחשיב אינו יכול מסייע שא"ב ממש בשבת דף צ"ג ובאין בלבויו כדי ללבות אף שגם ברוח אין כדי ללבות פטור כו' דה"מ המבעיר את הבערה שבפ"ע עשה הבערה שיכול להזיק ברוח מצויה וכאן פטור דבלאו ליבוי א"י להזיק והליבוי דהיינו גמר עשייתה לא עשה המלבה בפ"ע. וצ"ע מ"ש מדתנן בשבת שם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין וקי"ל דזה א"י וזה א"י חייב לענין שבת וע"כ דכה"ג ל"ח כל א' כמסייע שא"ב ממש רק כעושה כל המלאכה. ואי המבעיר משמע למעט אף זה אינו יכול וזה אינו יכול ול"ד למלאכת שבת, מאי פריך מזורה ורוח מסייעתו דשבת וכדפירשו התוס' דחשיב כעושה בפ"ע. הא י"ל דשאני התם דאף אי חשיב כשנים שעשאוהו בזה א"י וזה א"י נמי חייב משא"כ בחיוב דאש דהמבעיר משמע דוקא שבפ"ע עשה האש. וצ"ל דמשמע לש"ס דגם לר"ש דזה א"י וזה א"י נמי פטור, מודה בזורה ורוח מסייעתו דחייב דלא מצינו שיפלוג אמלאכת זורה דתנן בשבת דף ע"ג דהוי בסיוע הרוח וע"כ דכעושה בפ"ע חשיב ולא כשנים שעשאוהו בזה א"י וזה א"י, משום דאיש ורוח שאני מב' אנשים וא"כ גם בנזקי אש חייב כה"ג. ובתי' ר"א [עיין בתוס' ובמהר"מ] צ"ל לפי זה דאיש ורוח נופל שם גורם על האיש לבדו וחייב גם לר"ש זורה ורוח מסייעתו בשבת, אך שם מבעיר אין נופל על האיש כשמבעיר בצירוף הרוח ואגרם לחוד אינו חייב בנזקין. והתוס' בד"ה והכא גרמא בנזקין כתבו דמזה נראה דב' שהביאו עצים ואור וליבו שניהם ואין בכל אחד כדי ללבות פטור ותימא הוא. והנ"ל דק' דדרשינן בדף נ"א כי יכרה איש בור א' ולא ב' וכתב הרשב"א דהא דחייבין בעקרו ב' חוליא בב"א דכה"ג כאחד חשיבי ע"ש. ובמאי עדיף לימוד דהמבעיר את הבערה מלימוד דאיש למעט באש גם כה"ג שלא יקרא כל אחד רק גורם ולא מבעיר [ובמה שכתבו התוס' בדף מ"ח ע"א ד"ה איש דממעטינן אש דשורו מדכתיב שלם ישלם המבעיר דמשמע דוקא כשמבעיר בעצמו והכא אמרינן דהמבעיר כו' משמע דוקא כשעושה בפ"ע וצ"ל דתרתי ש"מ. ובבור מצרכינן תרי איש בור חד לא' ולא ב' וחד לאיש בור ולא שור בור ולא אמרינן תרתי ש"מ מחד איש בור עיין בדף כ"ב ע"א בתוד"ה לאו. ובבכורות דף ג' ע"א בתוד"ה ור"י דאין לדמות הדרשות] ולדמיון התוס' אדם ורוח עם ב' אנשים, ונדמה גם הא דאש לבור וסתור? הא דבעקרו חוליא בב"א חייבין לדרב אשי דהכא דלא אמרינן כן בלבוי דאש. והרמב"ם פי"ד מנז"מ ה"ז כתב ליבה ולבתה הרוח חייב והשיג הראב"ד אהא דלא חילק כהברייתא אם יש בלבויו כלד ללבותה וע"ש במגיד משנה ובש"ך סי' תי"ח סק"ד. ולהנ"ל י"ל דהרמב"ם דחה דר"א דהכא מהסוגיא דדף נ"א דבעקרו חוליא בב"א חייבין וה"ה באש בב' אנשים וה"ה באדם ורוח. אך קשה לומר כן דיש לחלק בין ב' אנשים לאיש ורוח וכדומה ואולי בבור ג"כ בנעקר החוליא ע"י איש ורוח פטור כבאש, דשני אנשים דשייך חיוב אשניהם שאני. ועיין מה שכתבתי בדף נ"ג ע"ב בד"ה לענין וצ"ע:

שמתחיל מן הצדיקים תחילה שנא' והכרתי ממך צדיק ורשע. וכתב המהרש"א גם שא"א להוציא ב' שמות כא' מדלא כתיב צדיק עם רשע כדכתיב צדיק עם רשע באברהם דהיינו בכליון א' כו' אבל צדיק ורשע משמע שלא ימות עמהם אלא קודם שיהא ניכר שהוא צדיק וז"ש כו' טיבותא כו' ע"ש וק"ל דבעבודה זרה (ד.) פרכינן אהא דכתיב חלילה כו' להמית צדיק עם רשע ולא והכתיב והכרתי ממך צדיק ורשע ומשני בצדיק שאינו גמור, ולמ"ש המהרש"א הא אפשר לומר דחלילה כו' היינו בכליון אחד כדכתיב צדיק עם רשע, והכרתי ממך צדיק ורשע היינו שימות הצדיק קודם. ובמ"ש דא"א להוציא ב' שמות כאחד, נ"ל על פי מה שכתב באילת השחר שבספר התורה והמצוה סי' קצ"ט דדרך הכתוב לדבר בדרך לא זא"ז דחידוש נאמר לבסוף ע"ש. וא"כ הו"ל והכרתי רשע וצדיק ומדהקדים צדיק משמע דצדיק קודם:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף


שולי הגליון