יש סדר למשנה/שקלים/ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
ד[עריכה]
הר"ב ד"ה על של שיש מניחין את האברים ולא עשאום של כסף וכו' והשיש מצנן ושומר הבשר שלא יסריח ולא היו סומכין על הנס שלא הסריח בשר הקודש מעולם כו' ע"ש. איכא למידק דלא כתב הר"ב כל זה אדלעיל ברישא דתניא שמונה של שיש בבית המטבחיים שעליהן מדיחין את הקרבים [וכן לשון הר"ב מ"ה פ"ג דתמיד ד"ה על שולחנות של שיש וכו' שעליהן מדיחין את הקרבים והיה אפשר לעשותן של זהב שאין עניות במקום עשירות וכו' והשיש מקרר ומצנן שלא יסריח וכ"כ עוד סוף מ"ה פ"ג דמדות] ואולי משום סיומא דמילתא שכתב הר"ב ולא היו סומכין על הנס שלא הסריח בשר הקודש מעולם והיינו דוקא באברים אבל הקרבים דתנא ברישא אפשר דאינו בכלל זה. ודוחק דע"פ תחלת דבריו ה"ל לכתוב ברישא דמתני' ויותר דחוק שהרי קרבים בכלל בשר כמבואר נדרים נ"ז ע"ב ומעילה כ' ע"ב והכי קי"ל לענין נדרים:
ודע דבירושלמי על הך מתני' איתמר תני של כסף [ושולחן של אולם דתנן במתני' של שיש תני בברייתא שהיה של כסף ויש אומרים אכל הני דשל שיש קאי. ר' אלי' פערקאן] ר' יוסי בשם רשב"י ר' חנניה מטיבה משמיה דר' יוחנן לית כאן של כסף [לא גרסי' בשל כסף לפי שהכסף מרתיח. רא"פ] מפני שהוא מרתיח [ופריך] לא כן תני [וא"כ שפיר מצי להניחן על של כסף רא"פ] זה אחד מן הניסים שנעשו בבהמ"ק שכשם שהיו מניחין אותו חום כך היו מוציאין אותו חום וכו' ר"י בן לוי אמר אין מזכירין מעשה ניסים [לסמוך עליהן רא"פ] וכבר כתבתי בס"ד בריש דמאי טעם נכון על שבירושלמי פ"ק דיומא משני נמי לחלק בין מקדש ראשון לשני דבבית שני לא נעשה נס. והכא בשקלים לא משני אלא השנוי הא' דאין סומכין על הנס ע"ש. אבל פה אתעוררה לפי הי"א שכ' רא"פ דאכל הני דשל שיש קאי וכ"מ קצת לישנא דירושלמי דנקט בסתמא תני של כסף משמע דעל כל השנה תני הכי. ויש לתמוה דלפי זה למה לא מקשה הירושלמי גם ארישא דתנן ושנים במערב הכבש אחד של שיש ואחד של כסף על של שיש נותנין את האיברין וכו'. ולמה לא עשאו של כסף ואי משום כדי שלא יסריח. הא תנן זה אחד מן הניסים שנעשו בבהמ"ק שלא הסריח בשר הקודש מעולם. וזהו מפורש במתני' דאבות. משא"כ ניסא דלחם הפנים אינו אלא מימרא דאמוראי יומא כ"א ע"א וע"ש. ובכן שפיר עביד בעל ק"ה שלא פי' אלא כפי' הראשון דהיינו על של אולם וכו' כמו שהעתקתי בשמו בריש דמאי. ושבח ותודה. לבעל קרבן העדה:
תוי"ט ד"ה שמעלין וכו'. בפירש"י במגילה ר"פ בני העיר [דף כ"ו ע"א] בשם תוספתא מעלין בקודש וכו' ע"ש. בתכ"ש כתבתי בס"ד ובמנחות צ"ט ע"א יליף הש"ס דאין מורידין דכתיב ויקם משה את המשכן וכו' ומנלן דמעלין דכתיב את מחתות וכו' ע"ש בפירש"י וקצ"ע. ועוד צריך ביאור דמייתי רש"י התוספתא ולא אמרה משמיה דגמ' דמנחות הנ"ל. עוד דע דביומא י"ב ע"ב מגילה ט' ע"א וכ"א ע"א והוריות י"ב ע"ב מצאתי דמעלין בקודש ולא מורידין אמנם בברכות כ"ח איתא גמירי מעלין בקודש ולא מורידין וקצת משמע כמו רוב גמירי שבש"ס דפרושו בקבלה או הלכה למ"ס אבל במנחות הנזכר מפיק לה מקראי ואקצר אף במקום שאמרו להאריך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |