יש סדר למשנה/ערלה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ ערלה ג

א

הר"ב ד"ה בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלקו וכו' שאסור בהנאה דכתיב וערלתם ערלתו שלא יהנה ולא יצבע ולא ידליק בו את הנר. והתעורר התי"ט בזה"ל הא דיליף הכא מוערלתם בקדושין פ"ב מ"ט מפורש בענין אחר ע"ש לכאורה סתירת הר"ב צ"ע דבקדושין מפרש דילפינין דערלה אסור בהנאה דכתיב לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע עכ"ל [ועמ"ש התי"ט שם ומ"ש שם בס"ד] והיינו כר' אבהו וגם חזקיה מודה בלא יאכל דמשמע איסור הנאה ג"כ. והכא פי' הר"ב מדכתיב וערלתם ערלתו וכו' דלכאורה אפשר לומר עפ"י סוגיא דפסחים כ"ב דפריך והרי ערלה וכו' ותניא ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מניין שלא יהנה ממנו שלא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר ת"ל וערלתם ערלתו ערלים לא יאכל לרבות את כולן. משמע מזה מדכתיב ג' פעמים ערלים באו לרבות ג' אסורים דהיינו הנאה ואיסור צביעה ואיסור הדלקה [איצטריך איסור צביעה והדלקה אע"ג דנפקא לן דאסור בהנאה מבואר בתוס' והביאו התי"ט בדיבור זה דצביעה ה"א דשרי דחזותא בעלמא היא וכן הדלקה איצטריך ע"ש. ומפני כך הקשה הר"י מקורבי"ל אמאי איצטריך ג' ערלים וכו' וכמ"ש תו' שם ד"ה לכם וכו'] אמנם בקדושין נ"ו אהא דתנן המקדש בערלה אינה מקודשת דתני' ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה הנאה מניין שלא יהנה ממנו ולא יצבע בו ולא ידליק בו את הנר ת"ל וערלתם ערלתו לרבות את כולם. משמעות הברייתא זו דלא יליף אלא ב' ערלים דכתיב בקרא [וחדא לגופי'] ולפיכך פי' רש"י מניין שלא יהנה ממנו כגון שלא יצבע בו וכו' משמע מפי' רש"י דהך הנאה דקתני בברייתא היינו הנאת צביעה והיא חזותא בעלמא איצטריך ריבוי אבל הנאה ממש דרשינן מלא יאכל והוכיח לפרש כך לפי משמעות הברייתא דלא תני אלא ב' ערלים ותו מלת הנאה דוחקתו דהכי הו"ל לברייתא למתני אין לי אלא באכילה מניין שלא יהנה וכו' אלא מדתני הנאה מניין שלא יהנה ולא יצבע בו וכו' [וגם אולי הי' גירסת הרש"י שלא יהנה ולא יצבע בו וכו' כמו דאיתא הגירסא בפסחים] הלכך הוזקק רש"י לפרש על אופן זה שלא יהנה כגון שלא יצבע. עכ"פ היוצא מזה דאיסור צביעה דחזות' בעלמא הוא וודאי איצטריך ערלים לאוסרו לפיכך במשנה דהכא בגד שצבעו בקליפי ערלה וכו' הוזקק הר"ב לפרש דכתיב וערלתם וכו'. אבל תמן בקדושין דלענין הנאה עצמו ממש מפרש לה הר"ב מדכתיב לא יאכל וכו'. מיהו עדיי' קשה הדבר לאמרה ולפרש בקידושין משום דכתיב לא יאכל מה שלא רצה הגמרא לפרש הכי אלא מפיק בערלה מנ"ל דאינה מקודשת דתני' ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה וכו' משמע להדיא דדוקא מדכתיב ערלים מפיק להא דתנן המקדש בערלה שאינה מקודשת אבל מן לא יאכל לא רצה ולא מצי לאכוחי איסור הנאה משום קרא דלכם שלכם יהא כדמפרש בסוגיא דפסחים שם כ"ב ותו מדכתב הר"ב הכא דכתיב וערלתם ערלתו שלא יהנה ולא יצבע וכו' משמע דגם שלא יהנה מפיק מדכתיב וערלתם. והוי יודע דלפום משמעות לשון הברייתא בקדושין (ובפירש"י) דלא קא יליף אלא מן ב' ערלים וחד אתי לגופא א"כ הברייתא דמייתי בפסחים כ"ב [וכן בב"ק ק"א דמסיים תלמוד לומר וערלתם ערלתו את פריו ערלים לא יאכל לרבות את כולם] ודקדק הש"ס טעמא דכתב רחמנא וערלתם ערלתו ערלים הא לאו הכי הו"א לא יאכל איסור אכילה משמע ואיסור הנאה לא משמע. ע"כ דברייתא אחריתי היא ולא אותה ברייתא דמייתי בקדושין וכאילו ס"ל דמלא יאכל מפקינן איסור הנאה משום קרא דלכם כמסקנא דפסחים. מיהו בהא פליגי דברייתא בפסחים איצטריך תלתא ערלים חד להנאה וחד לצביעה וחד להדלקה אבל ברייתא דקדושין מפיק הנאה מחד ערלים ומאידך ערלים מפיק צביעה והדלקה. והי מינייהו מפקה:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.