ירושלמי/שביעית/ג/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על הלכה זו


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז

הגר"ח קניבסקי



ירושלמי TriangleArrow-Left.png שביעית TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

מתני' אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו והמסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ וכן גרגיר של צרורות או גל של אבנים נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ אם יש תחתיהן סלע או קש הרי אלו ינטלו:

גמ' לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן °אם יש בכל א' וא' של משאוי שנים שנים הרי אלו ינטלו, רבי יעקב בר בון בשם ר"ש בן לקיש זאת אומרת אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו דו מנכש ויהב עיסביה עליהן הדא דתימא בבקעה אבל בהרים וטרשים וטיבו חשב ליה:

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף