ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שביעית/ג/ה
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שביעית ג ה
הלכה ה מתני' אבנים שזיעזעתן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו והמסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ וכן גרגיר של צרורות או גל של אבנים נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ אם יש תחתיהן סלע או קש הרי אלו ינטלו:
גמ' לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה אלא אפילו מחרישה עתידה לזעזען אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן °אם יש בכל א' וא' של משאוי שנים שנים הרי אלו ינטלו, רבי יעקב בר בון בשם ר"ש בן לקיש זאת אומרת אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו דו מנכש ויהב עיסביה עליהן הדא דתימא בבקעה אבל בהרים וטרשים וטיבו חשב ליה:
מתני'. אבנים שזיעזתן המחרישה. מן הארץ ואינן מחוברות יותר: או שהיו מכוסות. בעפר ונתגלו ומעתה עומדות על פני הקרקע: אם יש בהם שתים של משוי שנים שנים. שאלו האבנים הגדולות מינכרא שנוטלן לצורך בנין: הרי אלו ינטלו כולן. ואפי' הקטנות אגב אלו שתים הגדולות: נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות. דכיון שמניח את הנוגעות לא מיתקן שדהו במה שנוטל את העליונות: אם יש תחתיהן סלע או קש. שאין האדמה ראוי' לזריעה: הרי אלו ינטלו. דטעמא מאי אסור משום דמיתקן שדהו לזריעה והיא לאו לזריעה עומדת:
גמ'. אלא אפי' מחרישה עתידה לזעזען. אלו האבנים שאם תעבור עליהם המחרישה תזעזעתן נמי ניטלות ואגבן ינטלו אפי' הקטנות: אבנים שהמחרישה מזעזעתן. פי' אבנים שמחרישה עוברת עליהם ומזעזעתן הא למדת שאפי' לא זיעזעתן עוד נמי אם יש בכל א' וכו' דלשון מזעזעתן משמע שעדיין לא זעזעתן: זאת אומרת שאסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו. בשביעית שלא ברשות בעל השדה: דו מנכש ויהיב עסבי' עליהן. שאם ירצה לנכש את שדהו מהעשבים אסור לו לסלקן מן השדה שנמצא מתקן שדהו אבל יניחם בתוך שדהו על הצרורות, וכיון שכן ניחא לי' באבנים וצרורות האלו ואינו מפקירן: הדא דתימא בבקעה. שהצרורות מועטות בה: אבל בהרים וטרשים. שיש בהם אבנים הרבה: וטיבו חשב לי'. מותר ואדרבה טובה עושה עמו שמסקל שדהו מן האבנים:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |