יצחק ירנן/תשובה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
חידושים ומקורים ר"ז מווילנא
יצחק ירנן
מהר"צ חיות
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png תשובה TriangleArrow-Left.png א

א[עריכה]

איש או אשה וכו'. כתב מרן מצאתי כתוב וכו'. ונעלם ממנו מ"ש רבינו בספר המצות מ"ע ע"ג.

וכן החובל בחבירו וכו'. ועיין מ"ש מרן בזה. וקשה לי דרבינו לא נגע בה משום בקשת מחילה אלא משום וידוי ובפירוש כתב עד שיתודה ולא כתב עד שיבקש מחילה ואיך כתב משנה בהחובל ועוד קשה דאי כמו שהבין הוא הוי הפך ממ"ש פ"ה מהל' חובל ומזיק וז"ל אינו דומה מזיק חבירו בגופו לממונו יעו"ש הרי בפירוש דכתב דחובל בממונו כיון שהחזיר ההזק אין צריך שיבקש מחילה והוא הפך מכאן ואין לומר דבלא"ה קשה מיניה וביה מהך לישנא דחובל ומזיק למ"ש פ"ב מהלכות אלו יעו"ש דקאמר בפירוש החובל ממון חבירו אע"פ (שחזר) [שהחזיר] ממון צריך שיבקש ממנו מחילה ואילו בחובל ומזיק מוכח הפך דלזה כבר הקשה הלח"מ ותירץ יעו"ש ותירוצו ניחא לפי מה שהקשה הלח"מ אבל מכאן להלכות חובל לא שייך אותו תירוץ וא"כ קשה לדעת מרן ועיין להרב מקראי קודש כתב על תירוץ הלח"מ וז"ל ליתא דאי הכי כשאמר אינו דומה וכו' למזיק ממונו לפלוג הכל בממון. ולענ"ד לא קשיא דהא רבינו פסק המשנה דאיירי בחובל גופו ולזה מתנה דוקא כשחובל גופו אבל ממונו כיון ששילם א"צ עוד מחילה וא"כ נקט דינא דמתני' תחילה ואחר כך דין מחודש.
נחזור לדברי מרן לפי דעתו עוד קשה דהדין כפול דכיון דכתב כן כאן למה חזר וכתבו בפרק ב' ולענ"ד דברי רבינו פשוטים ולא נגע משום בקשת מחילה אלא משום וידוי ודבריו הם מכילתא סדר נשא והביאה בספר המצות לרבינו ובחינוך סדר הנזכר יעו"ש. ואיהו ז"ל דלא ירד להכי והבין שדבריו הם ממתני' דקמא כתב צ"ע וכו' ודבריו צ"ע ואחר זמן רב ראיתי להרב בעל קול יעקב בגליון רבינו כתב על דברי מרן אלו שכתב צ"ע וכו' עיין בספרי ובב"ק דף ט"ו ע"א עכ"ל נראה דכונתו להשיגו דשם בב"ק ובסיפרי מוקי לקרא דמכל חטאת האדם בנזיקין יעו"ש ואיך כתב מרן כן ולפי מאי דכתיבנא לעיל כונת מרן ז"ל הוא כלפי מה שהבין דרבינו איירי במחילה קשה לי איך כתב זה מכל חטאת האדם ודוק.

ב[עריכה]

שעיר וכו'. ועיין מ"ש מרן ומכלל דבריו כתב וז"ל אליבא דנפשיה הוא דקאמר וכו' ולא מפליג וכו' ללא ניתק וכו' עכ"ל נתקשינו אני ובני יצחק יצ"ו דאיך הוה אפשר לחלק והא דבריו אלה הם בפירוש דמתני' דתני לישנא יתירא עשה ול"ת וכו' ואי יפרש דלא תעשה ר"ל הניתק לעשה א"כ נשאר דלא תעשה דלא ניתק לעשה דהוו דומיא דכריתות ומיתות בי"ד וא"כ קשה אדתני מתני' כריתות ומיתות בי"ד לישמועינן חידוש אפי' ל"ת כיון דלא ניתק לעשה אלא ודאי דמאי דתני מתני' ל"ת היינו אפי' לא ניתק לעשה ואפ"ה הוי קיל (בעשה) [כעשה] ודוק ועיין בבית ועד דף מ"ה.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.