יצחק ירנן/מעשר/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ מעשר א

ד

אין מוציאין וכו' שנא' כי תקחו וכו'. בספרי, הביאו הרדב"ז ומהר"י קורקוס יעו"ש. ושמעתי לחד מרבנן דקשיא ליה מהכא למ"ש רש"י בקידושין דף נ"ח ע"ב ד"ה הכי גרסינן וכו' שאף מעשר ראשון לכהנים מדקנסינהו עזרא ללוים עכ"ל. ולמה לו מהאי טעמא תיפוק ליה דמדינא אין הכהן נותן מעשר ראשון ללוים כמ"ש בספרי ודוק.

וכן כל מתנות כהונה וכו'. עיין מ"ש מרן וז"ל אך קשה וכו' וא"כ היאך סתם רבינו וכתב דכל מתנות כהונה וכו' עכ"ל. והקשה עליו חכם בני יצחק נר"ו דההיא ברייתא איירי בלוי עם כהן שהלוי יתן לכהן תרומה וחלה ותרומת מעשר דאיכא בהו קדושה ורבינו כאן איירי במידי דכהן תרומה וחלה וכיוצא דאין מוציאין מכהן לכהן דהכי כתב רבינו בפירוש וכן וכו' אין מוצאין מכהן לכהן ואה"נ דמלוי לכהן מוצאין אם הוא דבר שבקדושה ואם הוא דבר שאין בו קדושה אין מוציאין מידו דהיינו מעשר ראשון וזה הוא שאמרו בברייתא אין מוציאין מלוי ללוי ולכן כתב רבינו דין זה דאין מוציאין מידו דזרוע ולחיים דוקא בפ"ט מהל' בכורים ה"ח יעו"ש משא"כ בדברים הנקדשים.
ומ"ש מרן לתרץ וז"ל וי"ל שדחה רבינו ההיא ברייתא מקמי מתני' דסוף פ"ק דפאה וכו' עכ"ל יעו"ש, גם בזה לא ירדנו לכונתו וז"ל המשנה כהן ולוי שלקחו את הגורן המעשרות שלהם עד שימרחו ע"כ, ופי' בין כהן בין לוי שלקחו או זה או זה המעשרות שלהם אם כהן הוא אינו נותן התרומה לאחר ואם הוא לוי אינו נותן המעשר ללוי אחר ואה"נ דאם הוא לוי נותן התרומה לכהן ואינו מעכב לעצמו אלא המעשר וכן דייקי דברי רבינו בפ"ו דמעשר הט"ו כהן או לוי וכו' מוציאין התרומה והמעשרות מידיהן ונותנין אותם ללוים ולכהנים אחרים וכו' ואם קנו קודם שתגמר מלאכתן אין מוציאין מידם עכ"ל. ופי' אין מוציאין מידם התרומה מכהן ליתנה לכהן אחר והמעשר מהלוי ליתנו ללוי אחר דקאי לתחילת דבריו כמובן ואה"נ דהלוי נותן התרומה לכהן נמצא אינו ענין ההיא מתני' לנידון דידן. או אפשר לפרש האי מתני' דתיבת המעשרות הוא דוקא מעשר ולא תרומה והכי פירושה בין כהן בין לוי וכו' שלקחו המעשרות דוקא שלהן אם ירצו בין הכהן בין הלוי ליטול את המעשר שלהן משא"כ התרומה דאינה שלהן אלא אם היה כהן הנוטל הגורן אבל אם היה לוי צריך ליתן לכהן את התרומה דאית בה קדושה באופן [ד]דברי ההיא מתני' אינו מנגד לההיא ברייתא וצ"ע דברי מרן.

ה

האוכל פירותיו טבלים וכו'. וכתב מהר"י קורקוס מדתני פרק הזרוע וכו' אשר ירימו לה' אין לך אלא משעת הרמה ע"כ, ופי' דאשר ירימו מיותר למדרש דאין לך אלא משעת הרמה עכ"ל. ואחר המחילה רבה אינו מיותר דבסנהדרין דף פ"ג דרשו מיניה דטבל במיתה דחילול חילול מתרומה דדריש לא יחללו וכו' אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר נמצא דאיצטריך אשר ירימו להכי וצ"ל כמ"ש התוס' שם בפ' הזרוע דף ק"ל ע"ב ד"ה אין לך. ומ"ש רבינו אע"פ שאין חייבין פי' כיון שהם חייבים מיתה לשמים שמע מינה דחשיב דאכל תרומה ויתחייב לכהן קמ"ל דכיון דהוי קודם הרמה פטור מתשלומין. ועדיין לענ"ד אינו מדוקדק לשון זה דהא לו יהי דלא חשיב דאכל תרומה מ"מ משום טבל חייב מיתה דאפי' הכהן שאוכל טבל חייב מיתה. ועוד קשה דמדיוק דבריו משמע דאם הוא אחר הרמה חייב וליתא דמאי שנא דמזיק מתנות כהונה או אכלן דפטור וכמו שהקשו בגמ' שם ומוקי להאי ברייתא דאתו לידיה בטבלייהו וא"כ גם רבינו הו"ל למימר דאם באו לידיה בטבלייהו גם אחר הרמה פטור ולמה השמיטו.

ט

החרובין וכו'. עיין השגות ופי' דבריו דתחילה השיג עליו דלאו דוקא חרובין הוא דהוו דרבנן אלא כל שאר אילנות ושוב כתב ונראה דחרובי שיטה וצלמונה קאמר כלומר דאיירי רבינו בחרובי שיטה וצלמונה וההשגה בזה הוא דס"ל להראב"ד דפטורים לגמרי אף מדרבנן שאינם מאכל אדם ומה שהוצרך לומר הראב"ד ונראה וכו' אף דגם בזה משיג עליו משום דמדברי רבינו בריש פ"ק דמעשר שני הל' ג' נראה להדיא דבחרובי שיטה וצלמונה דוקא הוא דאיירי רבינו יעו"ש. ומעתה דברי מרן בכאן שתמה על הראב"ד בזה הם דברים תמוהים ומה שתירץ הוא מבואר להדיא בדברי רבינו שם ואין צורך לקושיא ותירוץ ודוק. ועיין במה שכתבתי בהלכות מעשר שני פ"א ה"ג.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.