יפה תואר על שמות רבה/מט

יפה תואר על שמות רבה מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על שמות רבה - פרשה מט

פיסקא: א  ב  

א  [עריכה]

הה"ד מים רבים לא יוכלו וגו'. נראה דק"ל כי מן הפרשה משמע דהיריעות הוא עיקר המשכן דכתיב את המשכן עשר יריעות וגו' ויהי המשכן אחד. מדבר ביריעות וקורא אותם המשכן אחד. ורק בכתוב כ' כתיב ויעש את הקרשים למשכן משמע דהקרשים הם הטפל והיריעות הוא העיקר וזה הפך הסברא דיותר ראוי לקרות משכן לקרשים שהם מוסדות ועיקר הבנין והיריעות ראויות להיות טפלה לקרשים. וכן הקשו לעיל פל"ה דהל"ל את הקרשים משכן. ולכן דריש כי בא לרמז אשר בדבר קל כיריעית קנו בני ישראל את אהבת ה' להם וכבודו ישכון ביניהם. ולא כן בני אשור גם אם יתנו ואת כל הון ביתם באהבה בוז יבוזו להם ולא יקנו את אהבת ה':

ואם מתכנסים כלם לבטל את האהבה. כלומר שיאמרו הלא גם בני ישראל חוטאים הם ולמה יבחר בהם וכן הוא בשוח"ט מזמור ט"ו על פסוק ושוחד על נקי לא לקח באריכות ע"ש. וכן קטרג בלעם עליהם כדאיתא לקמן בבמ"ר פ"כ גבי בנה לי בזה שבעה מזבחות ובכל זאת לא יוכלו לבטל את האהבה ורק ה' יוכיחם על החטאים אמנם האהבה תעמוד במקומה או שיוהכ"פ מכפר על עונותיהם כדאיתא שם ובשוח"ט הנ"ל אבל אהבת ה' לא תסור מהם לעולמים ובעל העקידה בשער ט"ל כתב בזה דבר צח הנאה לשמוע ע"ש אבל איננו מסכים לדברי המדרש:

ב  [עריכה]

הה"ד שחורה אני ונאוה. גם אגדה זו באה לתרץ הקושיא למה קורא ליריעות עיקר המשכן וכדלעיל. ומתרץ כיון שהמשכן בא לכפר על מעשה העגל הוקבע עיקר המשכן ביריעות הלבנות שהלובן הוא אות על כפרת העוונות ע"ד אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו' וכן מדריש הפסוק הזה שחורה אני כאהלי קדר בחטאי. ונאוה כיריעות שלמה ביריעות המשכן:

שחורה אני במעשה העגל במה שנתתי זהב לבעל ונאוה אני במשכן במה שהבאתי זהב לנדבת המשכן. כי במה שחטאתי תיקנתי וכמ"ש בפרשה שלפני זה:

שחורה אני במשכן שנאמר בטמאם את משכני כצ"ל כי לפעמים בשגגה לא נזהרו בטומאת המשכן וכמו שמצינו ששעיר יוהכ"פ מכפר על זה כדאיתא בריש שבועות. ונאוה אני במשכן במה שהיו הלוים שומרי משמרתו וישראל נזהרים בכבודו. ובחזית מביא על זה את הכתוב וביום הקים את המשכן ועמ"ש שם על זה:

מה מלאכה היו עושים. כלומר כיון דהכל היו מסייעים במלאכה זו כדאיתא בריש חזית דהכל מסייעין למלאכת שמים וכן במ"ר פי"ד בוודאי לא הי' יגיעה במלאכתם וכדאיתא בב"ר פ"י גבי מכל מלאכתו אשר עשה לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו ואת אמר מכל מלאכתו ומשני שהיגיעה היתה בעיונם שהיו צריכים להשכיל בחכמתם ברמזי ענין המשכן כי לא נפלו הדברים במקרה כי התרומה רמז לישראל וכן פרטיה וכל אשר היו במשכן כוללים מיני רמזים ודוגמאות עד שילאה השכל מהבין:

זו כ"י. מיתורא דמאתם קדריש דאתי למימר שהם עצמם היא התרומה. והכוונה בזה שעיקר המשכן הוא ישראל כי בתוכם שוכן כבוד ה' ע"ד ושכנתי בתוכם. וכן היכל ה' המה ולכן היה כלל המשכן ופרטיו כנגד ישראל. או הפ' שבזכות ישראל והאבות השכינה שורה למטה. או הכוונה שכל אחד מישראל יוכל לעשות משכן ע"י השכלתו וכדאיתא לעיל פל"ג אפילו אחד מישראל יכול לעשותו:

ד"א זהב זה אברהם כו'. כוונת הרמז שבזכות האבות ישכון כבוד ה' בישראל. או שבזכות האבות העולם מתקיים כי המשכן רמז לכלל העולם. ויתכן שבא לרמז על שלש התועליות גדולות אשר במשכן. הא' הכבוד הגדול שהי' לישראל שניכר לכל העולם שה' שוכן בתוכם וכדאיתא משכן העדות עדות שהשכינה שורה בישראל וזה כנגד אברהם שנבחן וניכר בכבשן האש ושם ה' נודע ע"י בארץ. הב' השגת השלמות הנפשי בעבודת המשכן והשכלת סודותיו וזה כנגד יצחק שנצרף ונזדכך ע"ג המזבח. והג' ברכת הצלחות המדומות וזה כנגד יעקב שהי' סימן טוב וברכה כדכתיב נחשתי ויברכני ה' בגללך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף