יפה תואר על שמות רבה/לג
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח
א [עריכה]
הה"ד כי לקח טוב וגו'. משום דבעי לפרש ויקחו לי תרומה שהקב"ה כ"י לקוח לישראל בשביל התורה כדלקמן לכן מביא לסמך את הכתוב כי לקח טוב שד' לקוח ע"י התורה:
אלא משכר שלקח משה. ודורש כי לקח טוב מהטוב שלקח משה תבינו את הטוב אשר בתורה:
נמכרתי עמו. זה דרך מליצה כי הוא משכין את שכינתו למטה רק ע"י התורה:
ב [עריכה]
הה"ד עלית למרום וגו'. משום דדריש לעיל ויקחו לי כביכול לי הם לוקחים לכן מביא הכתוב הוה למדרש אפי' סוררים הם איני מניח אותם ועמהם אני דר. ויתכן עוד דדריש ויקחו לי תרומה שיקחו עמהם גם את ה' המרומם על כל. כי ה' ישכן אתם וענן כבוד ה' ימלא את המשכן:
מעלה אני עליכם. הנה הכתוב מדבר במשה ופה הפכו את הדבור לישראל נראה כי דרשו מתנות באדם על ישראל כי נתנה להם למתנה להשלים חסרונם כי הקב"ה כ"י ישמח בהשלמת יצוריו:
הה"ד אני ישנה וגו'. גם הוא בא לדרוש ויקחו לי אותי אתם לוקחים במשכן אף כי הרחקתם ממני במעשה העגל וכדמפרש לקמן אני ישנה ממעשה העגל. אבל ולבי ער כי קול דודי דופק פתחי לי כלומר תחת כי תתנודדי עתה בחוץ עשי לי משכן אשר יתקן את חטא העגל:
אני ישנתי לי מן הקץ. כי כבר נתיאשתי מן הגאולה בשביל אריכות הגלות אבל לבי זה הקב"ה הוא ער לגאלני אם אזכה לזה וכמו שאמרו בחלק שהקב"ה הוא מחכה וכדכתיב ולכן יחכה ה' לחננכם ויתכן שפירושו אני ישנה כשכבר הסחתי דעתי מן הקץ אז לבי ער לגאלני כי משיח יבוא בהיסח הדעת וכמ"ש רז"ל. ונקרא הקב"ה לב וכמ"ש צור לבבי משום שהוא מקור החיים כמו הלב שבלעדו לא יחיו החיים וע' במורה ח"א פע"א:
ג [עריכה]
אבל זכות אבותי כו'. וקורא לזכות אבות לב ובחזית דרשו עוד ולבי ער לגמילות חסדים. וכן ולבי ער לק"ש ותפלה. וגם ולבי ער לבתי כנסיות ולבתי מדרשות שפירושו אף כי אני ישנה בכל זאת לא נחשבתי לבטילה לגמרי כי עוד יש לי התעוררות ע"י גמ"ח וק"ש ותפלה וב"כ וב"מ להיות לי תקומה. וכן דריש כאן על זכות אבות שמגינה עלי ותביא לי תקומה משנתי. ואף כי כבר בטלה זכות אבות מ"מ נאמר בקרא וזכרתי את בריתי יעקב וגו' כי יש עת אשר זכות אבות עומדת לי. ויותר נראה כי לפי הדרש הזה מדריש הכתוב על גאולת מצרים שלא היה להם זכות להגאל רק זכות אבות וכמו שדרשו בחזית קול דודי דופק על משה:
ד [עריכה]
ר' ברכיה פתח כו'. בא לתרץ למה כתיב ויקחו ולא ויתנו. וכן מה הוא לי. לכן דריש אחרי כי לי הכסף ולי הזהב אמר ה' לא שייך הלשון ויתנו רק ויקחו מאשר לי ויעשו משכן מזה. וכן דריש שיקחו לדוגמא מאשר לי בשמים ויעשו כזה בארץ וכדמפרש ואזיל ובא להראות להם בזה כי גדולת ה' וחכמתו אינם בשמים לבד אבל הוא מביט גם בשפלים כי גדולתו וגבורתו ישנן בשמים ובארץ וכמו שמביא ע"ז את הכתוב לך ה' הגדולה והגבורה וגו' כי כל בשמים ובארץ:
למעלן חונה מלאך ה'. כי יש מלאך ממונה להציל את הצדיקים מחטא וז"ש ויחלצם מעון וכדאיתא בפרק התכלת וכן למטה בכהן דמציל את האנשים מעון וכדכתיב שם בקרא כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו:
ה [עריכה]
הה"ד נבחר שם מעושר רב. בא לדרוש למה כתיב ויקחו ולא ויתנו. כי המה יקחו לנפשם שכר רב במה שיתנו לי תרומה מאשר ישמרו כספם וזהבם אתם אשר הם למוקש לפעמים לבני אדם:
ורוה"ק צווחת אשתוללו אבירי לב. כלומר שרוח הקודש מפרסמת כי מה שהיו בוכים לא מקוצר ידם הי' אלא שנבהלו נחפזו בצרתם ברעה הבאה לרגלו וכדאיתא במ"ר פ"כ משל למה"ד לבת שנתקשטה ליכנס לחופה ולישב באפיריון ונמצאת מקלקלת עם אחר נתרפו ידי אביה וקרוביה:
א"ל משה אין חכמה ואין עצה לנגד ה'. פי' כי הקב"ה א"ל והיכן חכמתך הלא אתה הבלעת לקרח וענה לו משה כי אין חכמה מועלת עתה לנגד ה' ועליך לנקום נקם מזמרי והקב"ה כי כבר ידוע לי מי הוא המוכן לדבר זה ולכן אינני חושש להנקם ממנו:
אפילו הוא מת. שהוא מסתכן למות נותן נפשו על בעליו להבקיע בתוך המלחמה בכ"מ שבעליו ירצו וזה מצד השכלה שבו ע"ד ידע שור קונהו. אמנם בפ' ערבי פסחים איתא ו' דברים נאמרו בסוס וי"א אף מבקש להרוג בעליו במלחמה וזה פלא שיפלגו מן הקצה אל הקצה:
התחיל אומר בינו לבין עצמו. משום דק"ל למה כתיב וירא פנחס הלא היה לעיני כל ישראל והכל ראו. לכן מפרש וירא על ראיה שכלית שהתבונן בדבר. וגם על ראיה חושית שראה את המלאך המשחית וכדאיתא בפרק הנשרפין ולה"ק נגף נוגף וע"י ראיות אלו התעורר:
כיון שראה פנחס את הנגף וירא פן יתפשט על כל ישראל לכן התפלל ולקמן הגירסא באופן אחר ע"ש:
כיון שבא הרשע עם הממון כו'. ודורש מדכתיב הכסף נתון לך ולא אמר לו יהי לך אשר לך או שלא א"ל מחול לך מזה מדריש כי אחשורוש אמר לו כי הסף נתון לך לפקדון עד עת מצוא. ובכל זאת בחר אח"ז יותר בחנה של אסתר מהכסף השמור לפניו בידי המן:
ו [עריכה]
הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם. ע"ש לעיל בסי' א' בביאור הדברים אלה:
ז [עריכה]
מפי הגבורה שמעום. פירש"י שנאמר אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי במכילתא ע"כ. ובחזית בפסוק מדכתיב מנשיקות ולא כל נשיקות. ואית דיליף מן תורה שהיא בגימטריא תרי"א כדאמר הכא. ואית דיליף מהכתוב פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. ולכאורה יש ללמוד גם מזה כי שתי הדברות האלה נאמרו במדבר בעדו אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וגו' כי אנכי ה' אלהיך אל קנא וגו' ומלא תשא ואילך מדבר בשלישי המדבר בשם ה'. ועיין עוד בחזית בזה:
אל תקרי מורשה אלא ירושה כו'. כי מורשה נוכל לפרש לפעל מבנין הפעיל ולפי זה היא לנו רק בעת שאחזנוה ומחזיקים בה וכמו שכתוב רש"י ז"ל אחזנוה ולא נעזבנה או שיתפרש כי אבותינו הנחילו לנו וכדאותא בספרי וכי ממשה אנו אוחזין התורה והלא אבותינו זכו בה שנאמר מורשה קהלת יעקב. לכן אומר אל תקרי מורשה אלא ירושה כי הוא שם דבר וכמו מורש קיפוד. ואפי' אין אנו מוחזקין בה כמו תלמיד חכם שהוא פורש מן התורה וכמה שכתוב לקמן מכל מקום נחלה היא לו ויוכל לשוב לירושתו אשר לפניו בכל עת:
אל תהי קורא מורשה אלא מאורסה. יתכן דמפיק מלשון ירושה משום דהתורה היא נחלה לכל המתקרבים אליה וכדאיתא בויק"ר פ"ח שע"כ לא נאמר בית יראי ה' כמו שנאמר בית אהרן בית הלוי משום דאין בן שבט אחר יכול להיות כהן או לוי משא"כ ירא ה' יכל להיות כל איש מבני הארץ כי קרוב ה' לכל קוראיו. וגם התורה לא נקנה לאדם בשביל ירושת אבותיו רק בשביל שיעמול בה וכמ"ש באבות פ"ד התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך ובפ' אלו נדרים איתא מפני מה ת"ח אין בניו ת"ח כדי שלא יאמרו ירושה היא להם וע"ש ברש"י ובר"ן לכן דרש מאורסה. ודרש תורה צוה לנו משה אשר לפני זה היתה רק מאורסה לישראל ולכן לא בא הקב"ה לבדו אצל ישראל רק משה בא אל השכינה ואח"ז ויהי בישורון מלך בא ה' לבדו אל ישורון ע"י בהתאסף ראשי עם אצל הר סיני וקבנו את התורה כנשואה ולכן אמר להם הקב"ה לעשות מקדש לשכנו שם. וכמו שמפרש ואזיל:
מלמד שהתורה ארוסה לישראל. משום דארוסה חבתה גדולה מנשואה לכן מדמי חבת הקב"ה לישראל כמו חבת הארוסה:
היחתה איש אש בחיקו. והתורה נקראת אש כדכתיב מימינו אש דת למו:
ח [עריכה]
אפי' אחד מישראל יפול לעשות. כי ה' יסתפק בידם מה שיצטרכו וכמו שמפרש לקמן שאף במן היו יורדות בו אבנים טובות וכו'. ובא בזה לדרוש ויקחו לי משלי כדלעיל. כי הקב"ה הוא יכין להם להביא למשכן כל דבר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |