יפה תואר על שמות רבה/כב

יפה תואר על שמות רבה כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על שמות רבה - פרשה כב

פיסקא: א  ב  ג  

א  [עריכה]

הה"ד אחזו לנו שועלים וגו'. משום דבעי לפרש וישובו המים שהשיב הקב"ה עמלם בראשם. ובדבר שהרשיעו נדונו מייתי מה שנהפכה מחשבתם כי המה התחכמו להנצל מהפורעניות וחשבו שלא יוכל לדונם במים. ולהכי מייתי אחזו לנו שועלים שהמצרים נקראו שועלים על שם ערמתם. ואגב שהביא את הכתוב הזה מפרשהו וידרשהו וכדרך המדרש בכמה מקומות:

קטנים מן המלכיות. והא דאמרינן לעיל פ"ה שפרעה היה קוזמוקרטור מושל העולם ל"ק דאיתא במכילתא שלא היתה מלכות ירודה משל מצרים אלא שנטלו שררה לשעה:

כבר נשבעתי כו'. כלומר אמת הדבר שכבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם אבל מ"מ אנכי אמצא מקום להביא אתכם למבול. וע' בפ"א עוד טעם כי אין הגזירה אלא על כל העולם:

וכל אחד ואחד. עמ"ש בחזית בזה:

על שם שעלו של ים. י"ל מלשון דרך ומשעול וכמו במשעול הכרמים וכן משמע בחזית דמייתי מיד הנותן בים דרך:

ב  [עריכה]

ד"א וישובו המים. משום דק"ל למה לא כתיב וישב הים ולעיל מתרץ בשביל שישוב הגלגל עליהם. ומביא מחלוקת ר"י ורשב"ל. ולדברי רשב"ל מתורץ היטב כי אם כ' וישב הים הי' במשמע כי רק על מצרים שב הים ולא על ישראל ובאמת נעל הים מארבע רוחותיו. ורק המים הזיקו למצרים ולא לישראל. ולכן כתיב וישובו המים. ולר"י יתפרש מה שכתב וישובו המים או מטעם שכתוב לפני זה שישוב הגלגל או מטעם שאמר אח"ז שכל המימות חזרו:

על אלו ועל אלו גרסינן וכ"ה בשוח"ט מזמור י"ח:

באות עליו. הנה במשל באו הגייסות על האב ובנמשל הלא פרעה קם על בני ישראל אבל באמת גם זה היה לצורך לפרסם שמו בארץ וז"ש ה' איש מלחמה וגו'. ולכן נחלקה השירה לג' חלקים. הא' במציאות הנס שהיה לפרסם שמו ית'. הב' בנקמתו באויביו ע"י הנס. והג' בהצלת ישראל. וג' חלוקות אלו נזכרו בישעיה באמרו עורי לבשי עוז וגו' וכן במזמור באמרו לגוזר ים סוף וגו' והעביר ישראל וגו' ונער פרעה וגו'. וכן בתקון התפלה וים סוף להם בקעת:

שנאמר ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. וקאי על שתי הידים והא דקרי לשתיהם בשם ימין משום דאין שמאל למעלה כדאיתא בחזית בפסוק ישקני:

על המצריים לא נאמר. עיקר קושיתו הוא כיון דכתיב על המצרים הלא הכל בכלל ומה צ"ל עוד על רכבו ועל פרשיו דבשלמא מ"ש בפרעה וברכבו ובפרשיו לא קשה. כי הרכב והפרשים לא נכללו בפרעה אבל במצרים בוודאי הם נכללים. לכן אמר כי מ"ש על המצרים קאי על שר של מצרים:

ג  [עריכה]

אבל אם לא הזכיר יצ"מ כו'. משמע דבאמת ויציב קאמר וכדאיתא בירושלמי הקורא את שמע צריך להזכיר יצ"מ באמת ויציב. וקשה למה מחזירין אותו הלא יצא ידי חובת למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים בפ' ציצית דכתיב אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וגו' ובבקר הכל מודים דצריך לקרות פ' ויאמר ושמא הכוונה כאן אם לא הזכיר לא באמת ויציב ולא בפ' ציצית ומ"ש שצריך להזכיר באמת ויציב הוא רק לכתחלה צריך להזכיר יצ"מ ב' פעמים גם באמת ויציב בהדי קריעת ים סוף ומכות בכורים. אע"ג שהזכיר כבר פעם אחת בפ' ויאמר:

ובזכות האמנה. כי האמונה טובה מהחקירה וע' בד"ר ריש פ"ז:

ושרתה עליהם שכינה. ע' במכילתא על הכתוב ויאמרו לאמר:

שכן כתיב אחריו אז ישיר משה. ואין אז אלא לשון אמנה כדקמן פכ"ג:

לכך אדם צריך לסמוך כו'. הטעם בזה להורות שעיקר הגאולה לאדם תבוא ע"י התפלה כדכתבנא בב"ר פר' מ"ד:

לטהר לבו מכל הרהורי עבירה ולהרהר תשובה על כל חטאתיו. ומה שתלה לקמן עכירת התפלה בגזל דוקא באמת כל עבירות שבתורה מעכירות את התפלה אך על כל העבירות יוכל להרהר בתשובה ויוסר ממנו העון. משא"כ גזל בעינן השבה לידי הנגזל וכל זמן שהגזל בידו לא תועיל תשובה ותפלתו עכורה:

מפני מה שידיכם דמים מלאו. ודורש דמים מלשון רז"ל על כסף וכמו הדמים מודיעים. וכן מפרשים קצת את הכתוב אין לו דמים ויקר דמיו בעיניו:

שמרחיק עצמו מן הגזל תפלתו זכה. הנה באמת גם הרחוק מהגזל ושאר עבירות שבתורה בידו ג"כ תפלתו תועבה. אבל על הרוב ידבר. כי על פי הרוב כל הרחוק מן הגזל נקי הוא גם משאר הפשעים. כי רוב בני אדם נכשלים בגזל וכמ"ש רז"ל רובן בגזל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף