יפה תואר על שמות רבה/טז
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
למה זכו הזקנים כו'. פי' שיהיו שוחטין פסחיהן וכדמפרש בסמוך. ואע"ג דאמרינן לעיל פ"ה בכמה מקומות חלק כבוד לזקנים. ולפ"ז נוכל לומר ג"כ כאן מפני שחלק כבוד לזקנים. אבל במצוה שאני כי אם לא הי. לזקנים זכות האמנה כדמסיים לא היה נכון שישראל ידחו ממצוה זו ויתקיים בשליחות הזקנים. ואולי משום דק"ל כיון שהזקנים לא קיימו את דבר ה' ולא באו אל פרעה כדלעיל בפ"ה שנשמטו אחד אחד א"כ למה זכו אל הכבוד הזה. ומשני דמ"מ נשאר להם הזכות שגרמו למשוך את ישראל אל אמונה זו:
אלא הזקנים קבלו תחלה כו'. דעת אגדה זו הוא במה שאמר הכתוב ויאמן העם הוא אמונת הפקידה ע"י המסורת שבידם כדלעיל בפ"ה. כי זה הוא קל ההאמנה. אבל מפרש כי האמונה זו היתה במציאות ה' וכמו דכתיב שם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם שיתפרש שישאלו מופת על אמתת מציאותו אשר זו היא שאלה שכלית למצוא ראיה על אמתת מציאותו ובני ישראל לא השלמו עוד בשלמות כזה לדעת במופת שכלי את אמיתותו ומציאותו ורק הזקנים אחר שלמדו ממרע"ה טרחו בלמוד העם עד שהסבירום. כי משה לבדו לא הי' יכול להסביר את כל העם. וז"ש אלו לא קבלו הזקנים כו' פי' כי משה לבד לא היה יכול להסבירם את מציאות ה' ע"י דרכי המופת והשכל. רק באמצעית הזקנים:
שנאמר ויקרא משה לכל זקני ישראל כו'. מפרש כי הזקנים משכו את הצאן בעד כל ישראל ושחטו את פסחיהם וכמו שמשכו להם באמונת ה'. וזה דלא כמ"ש במכילתא דקרא לזקני ישראל כדי שיאמרו לישראל את דבר ה' כי ימשכו המה צאן להם לפסח:
ב [עריכה]
הה"ד בשובה ונחת תושעון. ודריש בשובה מלשון תשובה וזה מעבודת כוכבים בידם. ונחת שיעשו נחת רוח להקב"ה במעשה הפסח:
תנינן בכל מתרפאין. אין זו משנה בשום מקום ובפ' כל שעה הגירסא כי אתא רבין אמר ר"י בכל מתרפאין כו':
להתרפאות משפיכות דמים כגון באחד מאברי האדם שא"א לו בלי נטילת נשמה וזה אסור כי מאי חזית דדמי' דידך סומק טפי:
הה"ד יבושו כל עובדי פסל. יתכן דדרש משכו וקחו כמו וקהו בחלוף החי"ת בה"א מלשון קהוי שינים ופירושו משכו הצאן להקהות בזה שיני המצרים העובדים אותה כי יבושו מעבודתם:
האיך אני יכול לעשות. דאע"ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דקביעא היזקא שאני כדאמרינן בפ"ק דפסחים:
ד [עריכה]
הה"ד פלס ומאזני משפט לה'. לפי מ"ש לפני זה דדריש וקחו כמו וקהו יתכן דדריש גם כאן מהוראה זו וכמו והן אוכלים ואתם נמסים כי שיניהם תקהינה. וגם י"ל דבא לדרוש מלת לכם דק"ל דכיון דכתיב למשפחותיכם לכם ל"ל לכן מפרש כי כן ראוי לכם כנגד מה שעשו המצרים לכם שצערו אתכם בבשר דן ה' אותם מדה כנגד מדה כמו דמסיים. וזה שהביא את הכתוב פלס ומאזני משפט לה':
זינקתם. ענינו שהקהו שיני ישראל בשביל הקילוח של הריר שיצא כאשר תאבו לאכול בשר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |