יפה תואר על שמות רבה/א/ט

יפה תואר על שמות רבה א ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוא התחיל בעצה תחלה כו'. ודלא כרבנן דאמרי לעיל דהמצריים אכפוהו לעשות כן. והראיה שהוא לקה תחלה:

להם לא נאמר אלא לו. עי' בזה ברא"ם אבל פשט הדברים מורה כי עד וימררו את חייהם כתיב הכל על ישראל בל"י ומהכתוב הזה והלאה מדבר בישראל בל"ר וזה שקשה להמדרש. ודורש כי ראשית עצתם היתה להתחכם ולהמלט מאף ה' כי לא ימצא לבני ישראל מושיע ולכן דברו מבני ישראל בל"י. וכאשר גמלה רעתם נגעה הרעה אל כל בני ישראל ולכן מן ויעבידו וגו' מדבר מישראל בל"ר:

שאין מביא מבול לעולם. ואע"ג שאמרו למילדות אם בן הוא והמתן אותו ולמה לא יראו פן יענשו על זה בחרב. י"ל שלא פחדו להענש על זה אחרי כי אין שליח לדבר עבירה. ולכן לא הכריחו אותן כשלא רצו:

בקדרה שבשלו כו'. בפ"ק דסוטה מסיים בה מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדרה הוא דכתיב ויזד יעקב נזיד. ומובא ברש"י בחומש וכתב ע"ז הרא"ם ותימא מנ"ל שרז"ל דרשו ויזד מהוראת נזיד ולפ"ז בא היו"ד בנח תמורת דגש. והיה ראוי להיות ויזד דגש בזיי"ן להשלים חסרון הנו"ן ואלו ראה שדברי רז"ל הם לא היה קשיא ליה מה שאין הפי' מסכים לשרשי הדקדוק כי כבר כתב בפ' ארמי אובד אבי כי נסמוך עליהם אפילו בשרש רדש. כי הם ידעו משפט הלשון מפי ספרים שנאבדו בגלותנו [ובאמת אין כאן קושיא כי מי יגיד לנו אשר השם נזיד הוא מגזרת חסרי פ"א נו"ן. הלא משקלי השמות רבים הם וכמ"ש הא"ע בספר המאזנים ובכמה מקומות. ואולי שרשו הוא זיד והנו"ן הוא למשקל וכאשר מצינו פעמים רבות הנו"ן למשקל וכמו נמבזה ונמס. ואף כי לא מצינו דמיון לזה המשקל בלע"ז לא רחוק לאמר כי המשקל הזה בודד הוא בגזרה זו וכאשר מצינו בכל גזירה משקלים רבים בודדים ומלבד זה כלל הוא בדקדוק כי גזרות הנחים והחסרים מתחלפים זה בזה].

בלעם איוב ויתרו. כי קמו על ישראל להרע להם בשלשה אופנים. או בקסמים ולהטים אשר בהם הצטיין בלעם. או בחכמת הטבע אשר בה הצטיין איוב וכאשר כתב הרמב"ם ז"ל במורה ועוד מפרשים רבים כי בספר איוב יש עדים נאמנים שהיה גדול בחכמה זו. או בחכמת המזלות ואלהות אשר בה הצטיין יתרו כי היה כומר לעבודת כוכבים והתהולל בכל אלילי הארץ וע"ד משל אמרו רז"ל כי נתיעצו בשלשה אנשים אלה. פי' כי התיעצו להרע להם בדרכים אלו אשר שלשה אנשים הלכו בהם אבל כל אלה לא הועילי למו כי המכשפים בלהטיהם לא יכלי לעשות כמעשה משה ואהרן. וגם הקב"ה שנה את דרכי הטבע. וגם באלהי מצרים עשה שפטים. ואח"כ כאשר נודע לכל מתי הארץ כי הקסמים שוא ידברו אחרי כי גברה זרוע ה' על המצרים אשר קוו להושע בהם ובכל זאת דבק בלעם בהם לכן נהרג. ואיוב אשר כפר בהשגחת ה' וחשב כי הטבע לבד שורר בתבל נידון ביסורים. כי למה לא למד מהנפלאות אשר נעשו במצרים כי יד ה' תעשה כל אלה. ויתרו אשר אמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים וברח מתעתועי מצרים לכן זכו בניו לשבת בלשכת הגזית. [כן תקנתי את דברי בעל מגלה עמוקות אשר חפץ להצדיק דברי המדרש באופן זה. ובעל יפ"ת דחה את דבריו. ולפי דברי נכונים דברי המדרש ע"פ דעת מגלה עמוקות אף כי הוא קצר במקום שהיה ראיו לו להאריך ולבאר יותר]:

ראה מה כתיב ועלה מן הארץ כו'. יתפרשו הכתובים כי המה לא הסתפקו במה ששעבדו עם ישראל והכניעו את רוחם. אבל בקשו תחבולה כי לא ירבו ויתמעטו מן הארץ אחרי אשר פחדו כי אם ירדו עד תכלית השפלות ושחה לעפר נפשם אז תקום להם עזרה ויעלו מן הארץ למעלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף