יפה תואר על ויקרא רבה/יז

יפה תואר על ויקרא רבה יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה יז

פיסקא: א  ב  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

הה"ד אך טוב לישראל. כי מהכתוב כי תבואו אל ארץ כנען וגו' בבית ארץ אחוזתכם משמע דבא לבשרם טובה כי יבואו לארץ ויאחזו בה. ומתחיל ונתתי נגע צרעת דהוא קללה. לכן מפרש כי גם הנגעים באים לטובתם למען ימצאו את המטמוניות בכתלים כאשר יתוצו את הבתים. ומביא סמך לזה אך אלהים טוב לישראל וגו' ועם אדם לא ינוגעו דיתפרש גם עם בני אדם אשר הנגעים באים לטובתם לרא יהיה חלקם. כי הנגעים אך אחריתם טובה היא וראשיתם הם יגון ודאבה. וברי לבב המה הצדיקים גמורים יתענגו על טוב מראשיתם ועד אחריתם. וזה הוא כוונת דברי רב המנונא בסוף הסימן:

שלבן בריא במצות פי' שעושין הכל לש"ש ואין פנייה אחרת במעשיהם. ולפי שלא תאמר כי האדם העוסק בתורה ושומר מצוה גם אם כוונתו איננה שלמה נכון הוא כי לא ינוגע עם בני אדם אף כי אחרית הנגעים יהיה לטובה. לכן מביא את הכתוב אשרי אדם עוז לו בך ועוז הוא התורה והמצות בכ"ז לא יבטיחהו ה' בטוב שלם רק אם מסלות בלבבם וגם כוונתו שלמה וכבישין בלבהון ואין לו פנייה אחרת או ישמור המצוה בלי כוונה כלל. ופן יאמר האדם כי לגומלי חסד ונותני צדקה לבני אדם דין אחר לכם וגם אם כוונתם איננה שלמה לא ינוגעו עם בני אדם לכן מביא את הכתוב הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם כי גם לעושי טוב וחסד לא יבטיח ה' בטובה שלמה רק אם ישרים הם בלבותם. ולא יאמר האדם כי בעת אשר יתפרסם כבוד ה' בעשותו נסים לצדיקים. יושעו כמוהם גם צדיקים שאינם גמורים לכן מביא את הכתוב טוב ה' למעוז רק ליודעיו באמת ובלב שלם ויחסיו בו וגם לא יאמר האדם כי הבטחון והתקוה בה' מועילים גם אם אינם נקיים ממחשבה זרה וכדאמרינן לעיל פ' ט"ו על פסוק והבוטח בה' אפילו רשע וחזר בתשובה ולכן מביא כי גם לקויו טוב ה' רק לנפש תדרשנו. ופן יאמר האדם כי תפלה מועלת להשיג טובה שלמה גם בלי כוונה שלמה לכן מביא את הכתוב קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. ובאיכה רבתי מביא עוד פסוק ועובר על פשע לשארית נחלתו ונשמט כאן כי אין הוראת הכתוב הזה דמי להני דהכא וענין אחר הוא:

כתיב אין שלום לרשעים. אין הכוונה במדרש להוכיח דאין שלום לרשעים בעוה"ז דזה מפורסם בכמה מקומות כי הרשעים ישליו וכמו"ש באבות אין בידינו לא משלות הרשעים אבל בא להוכיח כי אין הפשט בכתוב כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה כי יקנא ויבחר בשלומם וכמו ותקנא רחל באחותה דהא כתיב אין שלום אמר ה' לרשעים ואיך יתאוה המשורר בשלום רשעים בעוה"ז אחר שאין ה' עמהם וע"כ יתפרש כי יתאוה לראות בשלומים של רשעים:

ב  [עריכה]

הה"ד יגל יבול ביתו. בא לדרוש בבית ארץ אחוזתכם כי תאחזו בארץ לבדכם מבלי ליהנות לאחרים:

הבריות רואות וזה יגל יבול ביתו כי יתגלה לאחרים את הצפון בביתו:

ד  [עריכה]

ממי אתה למד מאיוב כו'. כי הנגעים באים על עון. וג' מיני עוונות הם. א' העון אשר יחטא איש בנפשו. ב' אשר יחטא בהנהגת ביתו. ג' אשר יחטא לעם ולמדינה. ועל ג' מיני עוונות אלה יליף כי אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה. איוב חטא בהנהגת ביתו שעשו כל ימיהם כחגים ולא כהה בהם. מצרים חטאו לעם ישראל ולמדינה. ומחלון וכליון חטאו בנפשותם שלקחו נשים מואביות בטרם שנתגיירו:

מכפר קריינוס. הכי גמיר לה כי בכפר קריינוס הוכו והלכו את כל האבילין הם מקומות מלשון אבל השטים ובצבעים מתו:

ועל לבדי. מלשון לבדין וכסות אשר עליהם ישכבו המוכים הקרובים למות:

לקח לו חרס. פי' ורק לבסוף נגע בעל הרחמים בנפשו:

בתחלה נגעה מדת הדין בממונם. דריש מן גם שניהם כי מלבד אבידת ממונם מתו גם הם:

ואף נגעים הבאים כו'. ואע"ג דבתורה כתיב נגעי אדם בראש ואח"ז נגעי בגדים ובאחרונה נגעי בתים. אך התכלית הוא קודם במחשבה. ולכן כתבה התורה את התכלית תחלה ואח"כ הבגדים שהם המדרגה שניה ובאחרונה הבית שהיא ראשית המעשה:

ה  [עריכה]

הה"ד וכנען ילד וגו'. מן היו"ד משפחות המנויות בכתוב זה יצאו הז' עממים אלא שנתחלפו שמות קצתם כמו"ש הרמב"ן:

לפיכך משה מזהיר כו'. סתם המדרש כרבנן קמאי דאמרי מה חם חטא וכנען נתקלל כו' לכן מזהירם משה מן החטא:

ו  [עריכה]

וכי בשורה היא במה שאמר ונתתי נגע צרעת ולא כתיב כי תהיה כמו"ש בנגעי אדם (רא"ם):

תני רשב"י כו'. ופליג אהא דאמר לעיל אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה דלדבריו הם לעונש:

גרגשי עמד מאליו. ולכן לא נזכר שם גרגשי ביהושע (ט וי"א) שם גרגשי בין הלוחמים ולא בין המוכים (י"ב) ומה שנזכר שם גרגשי (כ"ד יא) זה היו הגרגשים ביריחו אשר שם גרו מכל ז' העממים. אבל בעלי מלכות גרגשי לעצמם פנו להם:

ז  [עריכה]

זה ב"ה גם בזה בא לתרץ הקושיא וכי בשורה היא. ומתרץ כי בא לרמז לנו על חרבן בית ה' כי יהיה לכפר על חטאת בית ישראל ועוד ישוב ויבנה לעולמים:

כתיב כי קצר המצע. זה סובב על מה שאמר כי מטנופת עבודת כוכבים נחרב הבית וכדדרשינן המקרא הזה בפ"ק דיומא ואע"ג דהיה גם ג"ע וש"ד זכר את עבודת כוכבים משום דכל המודה בה כופר בכל התורה:

אלא והמסכה. פי' לא די שחטאו בנפשותם אלא שעשו עוד צרה לכונס כנד מי הים:

ויקח את אוצרות. זה הכתוב נאמר בימי רחבעם. וצ"ל ויוצא משם את כל אוצרות בית ה' (מ"ב כ"ד):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף