יפה תואר על ויקרא רבה/יא

יפה תואר על ויקרא רבה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה יא

פיסקא: א  ב  ג  ה  ו  ח  ט  

א  [עריכה]

חכמות בנתה ביתה. הדרשות האלה הובאו פה בשביל הדרש של ר' אבא בר כהנא באוח ד':

בברייתו של עולם. תוכן הדרש הזה לתרץ למה העניש ה' את אדם בעונש קשה במיתה על אשר אכל מעץ הדעת. ולכן מונה כי ה' הכין לפניו כל מחמדי תבל טרם שנברח. והוא נפתה אחרי עצת הנחש לאכול מעץ הדעת ומרד בכל תכלית היצירה:

הה"ד והייתם כאלהים. ל"ג לה דזה היה דברי הנחש וגרסי' במקומו אני אמרתי אלהים אתם:

ב  [עריכה]

פתח קריא בגוג. ופי' הכתוב כי הבה"מ אשר יבנה בחכמה יקום אחר אשר טבחה טבחה במלחמת גוג. כי ד' יעירהו לבוא מקודם להעשיר את את הצדיקים וזה שאמר הן הן פרגמטיא של צדיקים. ולבער מקודם את הרשעים אשר יהיו למאכל לעוף השמים ולחית השדה:

זה יחזקאל ונקרא נער כמו משרתו יהושע בן נון נער. ועליו ועל בני הנביאים נאמר נערותיה בל"ר:

ג  [עריכה]

זו תורה. כי לומדי התורה יפרדו לשלשה חלקים יש אשר ילמדו אותה מפני שכר ועונש ועליהם אמר טבחה טבחה זה העונשים דיש בהם מיתה דדמי לטביחה. ויש אשר ילמדו אותה מפני חכמתה הנשאה ועליהם אמר מסכה יינה אלו ק"ו וגז"ש הנלמדים זה מזה ודמי למסיכת היין המעורבים יחד. ויש אשר ילמדו מאהבתו אל ה' ויקדיש ערך נפשו לתורה ועליהם אמר אף ערכה שלחנה אלו הערכין והכוונה בזה כי חפץ ה' אשר יהגו בתורה בכל צד ואופן שירצו:

ה  [עריכה]

זש"ה עם חסיד תתחסד. הדרש הזה הובא פה דרך אגב כי ר' נחמיא פתח קרא במשה וסובר כי משה חטא במה שאמר שלח נא ביד תשלח וכדעת ר' חלבו המובא בסוף אות ו' לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא הה"ד ויהי ביום השמיני:

אימתי בא בעקמניות כו'. כי במה שאמר ואנכי הולך ערירי לא בקש כי יולד לו בן רק כלאחר יד התאונן על צערו ואמר מה בצע בשכרי. וגם ה' לא השיבו ברור כי יצחק יולד לו אבל אמר לו ברמז לא יירשך זה:

על עסקיו. כי בקש זכות לירש את הארץ וה' השיבו כי בשכר היסורין והגלות יירשו את הארץ:

הראיני נא את כבודך. וחפץ לדעת את דרכי ד' וללכת בהן. וה' למדהו הי"ג מדות דכתיב בהן רחום וחנון וגו' ורב חסד וגו' וראוי להיות כמוהו רחום וחנון כו':

מדוע לא יבער הסנה. והתמימות הוא דכתיב אחריו ויסתר משה פניו מהביט עוד והלך בתמימותו ולא העמיק לחקור במראה השכינה. [ושכרו היה כי זכה לקלסתר פנים כדאיתא בברכות ז'. וזה הכוונה מן דיקרי קאים בגויה כי קרני אור פנים ישארו עליו תמיד ובשמ"ר פ"ג איתא שכר אחר ע"ש וגם הנוסחאות שונות מאד וגם זה יש לכוון כי יקרי דקוב"ה קאים בגויה]:

אימתי בא בעקמנות כו'. בשוח"ט הגירסא שבא בעקמנות בשעה שאמר שלח נא ביד תשלח כי חפץ אשר אהרן הגדול ממנו ילך. והקב"ה השיבו כמדתו כי הוא ידבר לך אל העם ולא תמלט מהשליחות כי אתה תהי לו לאלהים העיקר בשליחותו ונתברר על עסקיו במה שאמר הראיני נא את כבודך ע"ש וזו הנוסחא יותר מבוררת:

ו  [עריכה]

פשוט הוא לן כו'. משום דבתענית פ"א ובעכ"ו פ"ב איכא דמבעי ליה במה שמש משה ע"ש:

הה"ד ויהי ביום השמיני. כלומר לכן שייך זה יום השמיני אל שבעת ימי המלואים. כי בכל ז' ימי המלואים חשב משה כי הוא ישמש לעולם בכה"ג. אך ביום השמיני נטלה ממנו הכהונה ונתנה לאהרן:

ח  [עריכה]

ישיבה של זקנים משלו. פי' העוסקים בתורה ומיוחדים להקב"ה:

ט  [עריכה]

ראש חולה. חולה הוא עיגול מלשון מחול הכרם במשנה המורה סביב. והאלקות יהיה מרכזם וזה ראש חולה וכאשר העיגול והמרכז לא ימצא זה בלא זה ככה יהיה תענוגם הנפשי דבוק בה' לבד כי זה יהיה תענוגתם הרוחני להשיג את אלקות. והשגתם תהיה ברורה. ועל ברירות השגה יאמר ומראין עליו באצבע:

עקילס אתניסאה. פי' מעיר אתנס ונזכרת באיכה רבתי בפ' רבתי בגוים חד מאתנס וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף