יפה תואר על בראשית רבה/מב

יפה תואר על בראשית רבה מב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה מב

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

זה אמרפל. [ע' במ"ע ערך רפל כי זה הוא שר חיל נושא חרב]:

ב  [עריכה]

כמה דאתא בחליטין כו'. פי' כי הממון הבא לאדם בחטיפה וגזל כן ילך מידו. וחליטין הוא חטיפה כמו ויחלטום ממנו. או פירושו חליטה ורותחין והמשל הוא על כלל האדם כמו שבא לעולם בצער וחבלי לידה כן ילך ממנו בצער ומכאוב ולא יועילנו לו כל קנינו ומ"ש ר"א כשם שפתח הוא מלתא אחריתי. וע"ע בזה ברמב"ן סוף פ' בלק:

ג  [עריכה]

עלה בידינו מהגולה. קבלנו מחכמי גלות בבל. ובויק"ר הגירסא ר' ברכיה בש"ר אליעזר המודעי ור"א המודעי היה בבית שני ובביתר שעשה נ' שנה אחר החורבן כדאיתא באיכה רבתי והוא לבדו לא עלה מבבל. אלא ע"כ הוא קבל מרבותיו שקבלו מחכמי הגולה וחכמי הגולה קבלוהו מאנשי כנסת הגדולה. וכ"נ בפ"ק דמגילה:

בכ"מ שנאמר ויהי בימי כו'. אבל ויהי לבד יש מהם צרה ויש מהם שמחה. וההבדל ביניהם דבמקום אשר כתיב ויהי בימי היה די לכתוב בימי או ובימי ואייתר להו ויהי לדרשא. אבל ויהי לבד איצטריך לגופא ולא אייתר לדרשא:

לא באו להזדווג כו'. פי' במה שבאו אל עין משפט זה היתה כוונתם להלחם עם אברהם ומפרש עין משפט עין העושה משפט שעשתה מדת הדין בענין סדום שהפך בזכותם ואמר השופט כל הארץ וכן דרכו תמיד כדכתיב כי ידעתיו וגו':

מה צרה היתה שם כו'. הנה באמת הצרה מפורשת שם בקרא. אבל בא לדרוש כי ויהי מרמז על צרה שאינה מפורשת בקרא:

שנזדווג לו פדגוגו כו'. פי' כי אחז חפץ לסלק הנבואה מישראל. אך ירא לנגוע ידו בנביאי ה' מפני חמת העם ולכן בקש תחבולה לבטל הקטנים מלמוד התורה ובזה אם אין גדיים אין תישים והעם לא ירגישו בתחבולה זו ולא יקומו כנגדו וכמו שיעץ הפדגוג בערמה למשוך את המינקת מהיונק כדי שלא ירגישו בזדונו:

אין לך שעה קשה כו'. כי בסור השגחת ה' מהם אז מעותדים הם לכל מקרה וכדרך שאמר קין ומפניך אסתר והיה כל מוצאי יהרגני. אבל בהיותם נענשים מאתו ית' שלא בהסתר פנים לא יראו מעונש אחר וגם הקב"ה ברוגז רחם יזכור:

ומה הועיל לו כו'. פי' כי לא תועיל לו כוונתו שהרי לא עלה בידו לבטל אותנו מהלמוד:

שהיו חביבים עליו כבניו. הנה על בנים מצינו שהתלמידים נקראו בנים וכמו בני הנביאים אבל צריך טעם למה נקראו ילדים משום שהיו חביבים עליו כאלו ילדם:

למדינה שהיתה חייבת ליפס כו'. ולפ"ז היה העון בעם ולא בהשופטים ובפ"ק דב"ב אמרו דור ששפט את שופטיו משמע שהיה העון בהשופטים:

ועבד פלגא. פי' שעשה פשרה וחלוקה דמודה דויהי משמש צרה ופליג אמ"ש דמשמש שמחה וחדש כי והיה הוא שמחה ומ"ש והיה הוא לשון שמחה אולי מפני שיש בו אותיות הויה ב"ה ובשאר דברי הסימן הזה ע' בויק"ר פי"ג מ"ש שם:

ד  [עריכה]

כוש ונמרוד. פי' שנקרא גם בשם כוש כשם אביו וכמ"ש בפל"ז על הכתוב על דברי כוש בן ימיני:

איסרין לשם אלסר. פי' דנקרא המטבע בשם איסרין על שם המקום אלסר. כי אלסר הוא שם מקום. ומובא פה להוכיח כי גם מלך גוים הוא המקום שנקרא גוים וזה שאמר אתר הוא תמן. כן הוא שם המקום. ואמר הטעם למה נקרא המקום גוים משום דשם נתקבצו אנשים רבים מכמה גוים להמליך עליהם מלך. וכמו דמצינו כן ברומי:

מלך שנער זו בבל כו'. ובא פה לרמז הד' מלכיות כמו דאיתא לעיל כשם שפתח בד' מלכיות כך חתם בד' מלכיות. וכל מה שאירע לאבות יקרה לבניו. וז"ש אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח כו':

ה  [עריכה]

ברע שהיה בן רע. וכמו בן בליעל אבל אינו פירושו שאביו היה רע כי מה טעם פה לגנות את אביו:

שנאב שהיה שואב ממון. והנו"ן נוסף וכן דריש ושמאבר כמו שם אבר בשי"ן שמאלית שהיה פורח ומביא ממון. ואע"ג דממון לא נרמז בשמם. מ"מ סתם תאות האדם ועמלו הוא לקבוץ ממון [ואולי דריש גם שם מקומם. ודריש אדמה מלשון דם ודמים תרתי משמע. וכן צבוים מלשון צבי וחמיד הנרדף עם כסף בהוראתו. ודריש שנאב שהיה שואב לדמים אשר שם מלך ושמאבר פרח להביא דבר אשר צבי וחמיד הוא כי שם מלך]:

ו  [עריכה]

שנים עשרה ושלש עשרה הרי עשרים וחמשה. כי אם תפרש ושלש עשרה בשנת השלש עשרה היה צ"ל ובשלש עשרה. ורשב"ג דמפרש כולהון שלש עשרה סובר דחסר פה הבי"ת וכאלו כתיב ובשלש עשרה וכמו כי ששת ימים עשה ה' וגו' יתפרש בששת ימים. וע"ע בביאור הרי"פ גרסת היפ"ת על מה מקיים רשב"ג:

תרתין קריין אינון. ופי' שוה קריתים שתי עירות הנקראות שוה. או שוה יאמר על השדה שבגבול שתיהן. ולא מפרש כי שוה קריתים הוא שם המרכב לעיר אחת דרחוק דאיתרמי להיות שם מקום אחד בשתי מלות בלה"ק. ואף על גב דמצינו כמו כן בעשתרות קרנים אבל היכא דאפשר לא אמרינן הכי [וגם עשתרות קרנים באו שתי המלות המרכבות בלשון רבים אבל כאן בא שוה בל"י וקריתים בל"ר ע"כ יתפרש כמו קריות שוה פי' העיירות אשר שמות שתיהן הוא שוה]:

ואת החורי זו מטרופולין. ולפ"ז מ"ש בהררם שעיר פי' כי מחוזם נקרא הר שעיר ובמחוז הזה היה מדינה הנקראת חורי. וכן מ"ש בני שעיר החורי (בראשית ל"ו) פי' בני יושבי ארץ שעיר הנקראים ג"כ חורי ע"ש המדינה אשר בארץ זו:

בדור הפלגה. והנה למ"ד בפל"ח כי בני צור הלכו לצידון יתפרש בפשיטות כי כל העמים נתערבו בארצות שזה נטל ארץ של עם זו וזה נטל ארץ של עם זה יתפרש כי המה שבו אז לארצם הראשונה. ולמ"ד שם כל אחד תפס ארצו יתפרש כי על ארץ זו נחלקו בראשונה. זה אומר שלי היא וז"א שלי היא ואח"ז נתברר שהיא לאלה היושבים בה:

ז  [עריכה]

עדיין לא נולד עמלק. שהרי בן בנו של עשו הוא:

עין גדי דתמרייה. משום שהיה עין גדי של ענבים כדכתיב בכרמי עין גדי מפרש שזה היה עין גדי של תמרים:

ויש שלא היו מאמינים. משום שלא ראו בעיניהם. וע"ע בזה ברמב"ן על התורה דברים נכונים.

ח  [עריכה]

הוא עוג הוא פליט. פי' כי שמו העצמי היה פליט כדלקמן בד"ר פ"א ונקרא עוג משום שאכל מעוגות שאפה אברהם לפסח או משום ששחק עליהם ומה שכתבו במדרשות הפליט משום שפלט מדור המבול הוא לתת טעם למה נקרא בשם פליט. ולכן בא הפליט בה"א הידיעה אשר לא יבוא על שם העצם הוא ג"כ הטעם כי שמו הפליט נחשב לשם תאר:

שכר פסיעותיך כו'. לפי שע"י זה נתגדל אברהם. ואע"פ שהוא לרעה נתכוין מ"מ המצוה מצד הטוב אשר בה א"א שלא תפעל את פעולתה אם בזמן או בנצח. ולכן כיון דכוונתו היתה לרעה לא פעלה את פעולתה רק על זמן קצוב. והעונש נמשך לו עד הנצח:

משיח בלשון עברי. היינו של בני עבר הנהר ואיננו לשון הקודש כדמשמע בסנהדרין פ' כהן גדול:

הלך ונמלך בג' אוהביו. כבר תמהו המפרשים ע"ז איך ישאל אברהם עצת אוהביו לקיים את דבר ה'. וע' בחזקוני וברא"ם שתירצו בדוחק. והנכון כדעת האומרים שנמלך אם למול את עצמו בפרהסיא ולא יירא מפני ליצני הדור וממרא יעצהו לימול א"ע בפהרסיא ומ"ש לו ענר כבר בן ק' שנה אתה כו' הוסיף ליעצו עצה רעה ולהדיחו ממצות ה' את אשר לא שאל אבל עצת אשכול היתה שלא ימול א"ע בפרהסיא וקרוב לומר עוד כי ענר הגיד לו אשר הברית אשר צוהו ה' לשמור הוא רק על זרעו הצעירים בימים ולא עליו. אך אברהם ידע את דבר ה' כי גם עליו צוהו:

מה את הולך ומסייף עצמך. ופי' מלשון סייף או כי אתה תחליש את גופך לפני אויביך ובילקוט גרים ומסרס עצמך וברא"ם גריס וממאיס עצמך. והכל הולך לענין אחד שיבזוהו בהמולו ויקראוהו סריס:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף