יפה תואר על בראשית רבה/כה

יפה תואר על בראשית רבה כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה כה

פיסקא: ב  ג  

ב  [עריכה]

לא המדרש הוא השם כו'. כי ינחמנו שרשו נחם. ולשרש נח צ"ל זה יניחנו. ואע"ג דמצינו שם אברהם על שם אב המון גוים. ויהיה הרי"ש למותר אך מתחלה נקרא אברם משום שהיה אב לארם ואח"ז כאשר ניתוסף לו הה"א על המון לא נעתקה הרי"ש ממקומו וגם בשמואל דכתיב כי מה' שאלתיו לא יקשה א"כ למה באה המ"ם באמצע כבר כתב הרד"ק כי בשם שמואל יש שאול מאל. ולכן נמצא המ"ם בתוך שמו אבל אם היה מהוראת ינחמנו לא היה נחסר המ"ם בשמו. ולכן ע"כ נקרא בשם נח כי בימיו נחו התבל ומלואה ממרדם. וע"ע בזה בתנחומא בביאור יותר ולפ"ז נקרא בשעת לידתו נח ע"ש שנחו ממרדם. ומ"ש הכתוב זה ינחמנו הוא דברי בני אדם כי בראותם מיד בשעת לידתו שנחו ממרדם בשביל נח הנולד. אמרו כי זה ינחמנו גם לעתיד ממעשנו ומעצבון ידינו ודברי רש"י ז"ל בחומש ע"ש הם שלא כדברי המדרש דידן:

אר"י לא שמשו המזלות כו'. המדרש הביא פה דברי ר' יוחנן לפרש בזה שם נח על המזלות שנחו אבל ר' יוחנן גופא דרש לעיל נח משום שנחו התלם והשור ממרדן. יען כי זה היה מיד כשנולד וכמו"ש כיון שעמד נח נחו. אבל המזלות לא שבתו אלא אחר זמן רב. ואיך יקרא בשם זה בלידתו:

ג  [עריכה]

ואחד בימי למך. אבל בימי קין דכתיב גביה ארור אתה מן האדמה וגו' לא תוסף תת כחה לך. שמה לא נתקלל רק קין לבדו. ולא האדמה ויושביה בכלל:

עיקר אוותנטוא. כו'. ומה דאמרינן בפ' הערל (דף ע"ח ע"ב) אל שאול שלא נספד כהלכה וכן בעירובין ס"ג ע"א כל המשגר מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנאמר עירא היאירי היה כהן לדוד כו' וכתיב בתריה ויהי רעב בימי דוד. פי' כי עיקר תוקף הרעב בא בשביל הגבעונים. וראוי היה לבוא בימי שאול. ואילולא שהיה גרופיות של שקמה בוודאי היה ראוי לבוא בימיו אבל בימי דוד שלא חטא לא היה ראוי לבוא כלל. ואולי היה בא בדור אחר. אך כיון שחטא במתנות כהנים ובהספד של שאול לכן בא הרעב בימיו ומשל מגרופית של שקמה או בימי בני אדם שפופים אין הפירוש שדוד היה צדיק יותר משאול כי נהפוך הוא וכדאמרינן בפ' ואלו מגלחין א"ל הקב"ה לדוד שירה אתה אומר על מפלתו של שאול חייך אלמלא אתה שאול והוא דוד אבדתי כמה דוד מפניו ובשוח"ט מזמור שגיון לדוד א"ל הקב"ה אתה מדמה עצמך לשאול כו'. אך פירושו כי בימי שאול היו בני אדם חלשים בטבע ואם בא רעב עליהם אז מתו ברעב. אבל בימי דוד שהיו אמיצי כח ויכלו לסבול כל צער ועוני:

שילו חטא כו'. שילו הוא צפור השלו ויוחנא הוא מן חגב כדאיתא בפ' אלו טרפות החגב למינהו להביא יוחנא ירושלמית. ופי' כי אם יקלקל הצפור יתפסו את החגב:

משל לזגג כו'. פי' כמו שהזגג מנסה כח היתד אם יוכל לסבול את הקופה ואח"ז יתלה אותה עליו. כן מנסה הקב"ה את הדורות ומביא את הרעב רק בדור שיוכל לסבול אותו. ומזה ידעו גם שאר הדורות שהקב"ה הוא לבד הנותן לחם לכל בשר ולא יבטחו עוד בשדותיהם ובכרמיהם:

שנה עבדה שנה לא עבדה. עי' בויק"ר פ' י"ט שלשה חדשים בראשונה וג' חדשים באחרונה וי"ב באמצע. אבל בפ' המקבל איתא שלא הי' תבואה כלל בימי אליהו ופליג על המדרש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף