יפה תואר על בראשית רבה/טז

יפה תואר על בראשית רבה טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה טז

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

תוקף שנתן הקב"ה לאדה"ר כו'. ולפ"ז נמשך הכתוב למה שלפניו דכתיב ואולם הר נופל יבול וגו' כי אין דבר נצחי וקיים בעולם. ואח"ז אומר ותקות אנוש האבדת גם תקות אנוש תאבד ולא תקום לעד. וז"ש תתקפהו לנצח אתה נתת לו תוקף ועוז כי לנצח יעמוד עוזו ותקפו. ויהלוך וגם התוקף הזה הלך ממנו בחטאו כי הלך אחרי דעתו של נחש:

עמו חכמה וגבורה כו'. ונמשך על הכתוב שלפני פניו דכתיב ורוח כל בשר איש. האיש אשר לפנים היה לו חכמה וגבורה בשעה שהיה מושלם ולבו שלם עם בוראו לאיש הזה הן יהרוס ולא יבנה. הרס הקב"ה מבצרי חייו אשר לא יבנה עוד. יסגור על איש סגר לפניו דלתי ג"ע ולא יפתח עוד. אבל הכתוב עמו עוז ותושיה ושאר הכתובים ע"כ קאי על הקב"ה:

ב  [עריכה]

לא היה העולם ראוי כו'. עמ"ש בפ' ט"ו סי' א' גבי ארז דנאמר ג"כ בלשון זה:

ועינו כעין הבדולח. ומדכתיב בה"א הידיעה דריש שהוא אבן טובה וכמו שדרשו בפ' גיד הנשה הירך המיומנת שבירך:

ג  [עריכה]

עדיין לא עמד כוש כו'. זה הוא מדרך המדרש לשנות הדברים אף כי כבר השיב תשובה זו על חוילה:

אובל אוותינטין של נהרות. ומוכיח זה מדלא כתיב על נהר אובל. משמע דהיה ידוע וחשוב בשמו לבד:

הוא פרת והוא נהר כבר. אע"ג דפרת מקיף את א"י כדלעיל וכבר הוא בחו"ל. אפשר לומר כי מצד האחר הוא פונה לחו"ל:

עד שכלה במגריפה. שהוא קטן כשיעור מגריפה. ובילקוט גריס עד שהוא כלה ופותקין אותו במגריפה. ופי' שפותחין אותו להמשיכו עוד. ומ"ש שמימיו פרין ורבין ע' בזה בבכורות פרק תשיעי:

אומרים לפרת כו'. פי' אם ישב אדם אצל אלו הנהרות וישים על לבו מדוע מי הפרת אינם הומים וסוערים ומי חדקל בשאון יהלכו. אז ישיב לנפשו כי המהולל במעשיו לא ירון ולא יזעק. כי מעשיו יגידו תהלתו. ורק הנעור וריק אשר לא יחפוץ בתבונה כי אם בהתגלות לבו ישמיע בחוץ קולו להתהלל במתת שקר. וזה מוסר השכל כי טוב לאדם לשבת שקט בביתו ולהגות בתורה ובחכמה. ולא לרוץ בחוצות ולהתפאר בשאתו ויתרונו אשר שוא המה:

ד  [עריכה]

ממקום שהדין יוצא כו'. פי' מעמק יהושפט דכתיב והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם. משם תצא מהר גם הפורענות כדאיתא במכילתא גבי וה' הולך לפניהם יומם ודריש ונהר זה כוס התרעלה. יצא מעדן יצא ממקום הדין להשקות את הגן זה כל העולם ומשם יפרד והיה לפורענות לד' ראשים:

שעלה והקיף כו'. כיון דא"י גבוהה מכל הארצות לכן אמר בלשון שעלה. [וע"ע בביאור הרי"פ. וימנו לך דברי היפ"ת אשר החסרנו פה]:

שאין תורה כתורת א"י. כי אוירא דא"י מחכים. וכן איתא בכ"מ בגמ' כי בני א"י היו חכימי מחכמי דבבל:

פרת שהפירה. פי' שהמיתה או שהפירה לשמור חוקות התורה. או שהפירה ברית אחים וכדדרשינן בפ"ק דע"ז על הכתוב נסעה ונלכה לנגדך:

פרת שאני עתיד להפר לה. כ"ה הגירסא בילקוט:

ה  [עריכה]

עילה אותו. פי' שנשאהו והעלהו על מרומי השכלה להשכיל על כל פרטי הנמצאים:

להניחו להגן עליו ולעדנו כו'. רמז לג' האהבות. והן הטוב והמועיל והערב. הטוב היא מנוחת שבת ונפש יתרה. המועיל היא ההגנה ושמירה. והערב הוא העדון:

ו  [עריכה]

צווהו על שש מצות. פי' בקרא ויצו ה' אלהים מרומז השש מצות. אבל היו לו עוד שלש מצות שבת אסור בשר ועץ הדעת הנדרשים ממקום אחר. ועץ הדעת הלא מפורש בקרא אח"ז:

אלו הדיינים וכן על הגזל. אע"ג דעתה היה אדם לבדו ולא היה לו דין ומשפט. וכן לא היה לו ממי לגזול. אבל הצווי היה על לעתיד:

ודבק באשתו כו'. ודרש ודבק לאסור בזכר. באשתו לאסור אשת חבירו וה"ה לשאר העריות האסורות לבני נח. ומן והיו לבשר אחד דריש ולא בבהמה כ"ה בפ' ד' מיתות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף