ילקוט שמעוני/ב/כא
|
< הקודם · הבא > |
יהושע י [עריכה]
שמש בגבעון דום (יהושע י, יב).
(ב"ר ה, ה):
זה שאמר הכתוב: אני ידי נטו שמים וכן צבאם צויתי (ישעיה מה, יב). א"ר יונתן תנאים התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לבני ישראל, הה"ד וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות יד, כז). לתנאו. א"ר ירמיה בר' אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הה"ד אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי. צויתי את הים שיקרע לפני בני ישראל. צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע, שנאמר שמש בגבעון דום. צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, שנאמר האזינו השמים ואדברה (דברים לב, א). צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו, שנאמר והעורבים מביאים לו לחם (מ"א יז, ו). צויתי את האור שלא תזיק את את חנניה מישאל ועזריה. צויתי את האריות שלא יזיקו לדניאל. צויתי את השמים שיפתחו לפני יחזקאל, שנאמר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א, א). צויתי את הדגה שיקיא את יונה, שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה (יונה ב, יא):
(דברים רבה י, ב):
זה שאמר הכתוב: ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים וגו' עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו (קהלת ג, יד). א"ר יוסי בן זמרא בתחלת ברייתו של עולם אמר הקב"ה יקוו המים ותראה היבשה (בראשית א, ט). מפני מה כתיב: הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו (עמוס ה, ח). שייראו מלפניו, משל למה הדבר דומה למדינה שמרדה במלך, מה עשה הביא לגיון אחד קשה, והקיפה כדי שיראו בני המדינה ויתייראו מפניו, כך ברא הקב"ה את עולמו שיהא יום יום, בא יעקב ושקע השמש שלא בעונתו, שנאמר: וילן שם כי בא השמש (בראשית כח, יא). בא יהושע ועשה את הלילה יום, שנאמר שמש בגבעון דום. הרי צדיקים שגורעין ומוסיפין על דבריו, כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו, ברא הקב"ה ימים, משה עשה את הים יבשה, שנאמר: ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שמות יד, כט). בא אלישע ועשה את היבשה ים, כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים גבים (מ"ב ג, טז). ברא הקב"ה חורף וקיץ, בא אליהו ועשה את החורף קיץ, חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר (מ"א יז, א). בא שמואל ועשה את את הקיץ חורף, שנאמר הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר (ש"א יב, יז). ברא הקב"ה העליונים לעליונים והתחתונים לתחתונים, שנאמר השמים שמים לה' וגו' (תהלים קטו, טז). בא משה ועשה את התחתונים לעליונים ואת העליונים לתחתונים, שנאמר ומשה עלה אל האלהים (שמות יט, ג). וירד ה' על הר סיני (שם כ):