ילקוט שמעוני/ב/ד
|
< הקודם · הבא > |
(ספרי פרשת ואתחנן): משה עבדי מת (יהושע א ב). יש שקרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד ויש שקרא עצמו עבד והקב"ה לא קראו עבד. ויש שלא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד. אברהם קרא עצמו עבד, שנאמר אל נא תעבור מעל עבדך (בראשית יח ג). והקב"ה קראו עבד בעבור אברהם עבדי (בראשית כו כד). יעקב קרא עצמו עבד קטנתי מכל החסדים וגו' אשר עשית את עבדך (בראשית לב י). והקב"ה קראו עבד אל תירא עבדי יעקב (ישעיה מד ב). משה קרא עצמו עבד אתה החילות להראות את עבדך (דברים ג כד). והב"ה קראו עבד לא כן עבדי משה (במדבר יב ז). משה עבדי מת (יהושע א ב). דוד קרא עצמו עבד אני עבדך בן אמתך (תהלים קטז טז). והקדוש ברוך הוא קראו עבד למען דוד עבדי (ישעיה לז לה). ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל לז כה). ישעיה קרא עצמו עבד יצרי מבטן לעבד לו (ישעיה מט ה). והקדוש ברוך הוא קראו עבד יען הלך עבדי ישעיהו (ישעיה כ ב). שמואל קרא עצמו עבד דבר כי שומע עבדך (שמואל א ג י). שמשון קרא עצמו עבד אתה (עשית) [נתת] ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת (שופטים טו יח). והקדוש ברוך הוא לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א ג ט). והקדוש ברוך הוא לא קראו עבד. איוב לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד השמת לבך אל עבדי איוב (איוב ב ג). יהושע לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד וימת יהושע בן נון עבד ה' (יהושע כד כט). כלב לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד ועבדי כלב (במדבר יד כד). אליקים לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד לעבדי לאליקים (ישעיה כב כ). זרובבל לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו קראו עבד זרובבל בן שאלתיאל עבדי (חגי ב כג). דניאל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד דניאל עבד אלהא חייא (דניאל ו כא). חנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמן עבדים והב"ה קרא אותן עבדים שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא (דניאל ג כו); נביאים ראשונים לא קראו עצמם עבדים והקב"ה קראן עבדים, שנאמר כי אם גלה סודי אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז):
(תמורה ט"ז.) ועתה קום עבור את הירדן הזה (יהושע א ב). אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה, אמרו לו ליהושע שאל, אמר להם לא בשמים היא (דברים ל יב). אמרו לו לשמואל שאל אמר להן אלה המצות (במדבר לו יג). שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנכנס משה רבינו לג"ע, אמר לו ליהושע כל ספקות שיש לך לשאול שאל, אמר לו כלום הנחתיך והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא). מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספקות, בקשו כל ישראל להורגו, אמר לו הקדוש ברוך הוא לומר לך אי אפשר, לך טרוד אותם במלחמה, שנאמר קום עבור את הירדן (יהושע א ב). במתניתא תנא אלף ושבע מאות ספקות של גזרות שוות ושל קלין וחמורין ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז בפלפולו, שנאמר ויאמר כלב אשר יכה קרית ספר ולכדה (שופטים א יב). וכתיב וילכדה עתניאל בן קנז (שם יג):
(בכורות נ"ה.) קום עבור את הירדן. א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה ירדן שיורד מדן. אמר לו רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה דאמר ר' יצחק לשם זה פמיאס, וכתיב ויקרא ללשם דן כשם דן אביהם (יהושע יט מז). תניא ירדן יוצא ממערת פמיאס, מהלך בימה של (סיכני) [סיבכי] ובימה של טבריה ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול, ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה:
(תנחומא): אתה וכל העם הזה אל הארץ (יהושע א ב). וכן הוא אומר כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם (דברים ג כח). אם עובר לפניהם נוחלים אם לאו אין נוחלים. וכן אתה מוצא כשהלכו לעשות מלחמה בעי נפלו מהם כשלשים וששה איש. ויאמר ה' אל יהושע קום לך (יהושע ז ט). לא כך אמר משה רבך אם אתה עובר לפניהם עוברים ואם לאו אין עוברים, ואם אתה מנחיל נוחלין ואם לאו אין נוחלין:
(ספרי פ' עקב): כל [ה]מקום אשר תדרוך כף רגליכם (דברים יא כד). אם ללמד על תחומי הארץ הרי כבר נאמר מהמדבר והלבנון הזה וגו' (יהושע א ד). מה תלמוד לומר כל מקום אשר תדרוך; אמר לו המקום כל מקום שתכבשו חוץ מהמקומות הללו הרי הם שלכם, או אינו אלא רשות בידן לכבוש חוץ לארץ עד שלא יכבשו ארץ ישראל, ת"ל וירשתם גוים גדולים ועצומים (דברים יא כג). ואחר כך כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם, שלא תהא ארץ ישראל מטמאה בגילולים ואתם חוזרין ומכבשין חוצה לארץ, אלא משתכבשו ארץ ישראל תהיו רשאים לכבוש חוצה לארץ. הרי שכבשו חוץ לארץ מנין שהמצות נוהגות שם, הרי אתה דן נאמר כאן יהיה, ונאמר להלן יהיה. מה יהיה האמור להלן מצות נוהגות שם, אף יהיה האמור כאן מצות נוהגות שם. ואם תאמר מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובא ואין מצות נוהגות שם, אמרו דוד עשה שלא כתורה, התורה אמרה משתכנסו לארץ תהיו רשאין לכבוש ח"ל והוא לא עשה כן, דכתיב ואת היבוסי יושב ירושלם לא הורישו (שופטים א כא). א"ל הקב"ה דוד היבוסי סמוך לפלטרין שלך לא הורשת ואיך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובא. מנין שכנגדו בים הרי הוא לכם, מן הנהר גבולכם ולא הנהר גבולבם, מן המדבר גבולכם ולא המדבר גבולכם, עד הים גבולכם ולא הים גבולכם. ואם כבשתם הרי הוא גבולכם, מהמדבר והלבנון הזה (יהושע א ד), הלבנון זה ב"ה, שנאמר גלעד אתה לי ראש הלבנון (ירמיה כב ו). ואומר והלבנון באדיר יפול (ישעיה י לד). ואומר ולבנון אין די בער (ישעיה מ טז). למה נקרא שמו לבנון שמלבן עונותיהם של ישראל, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א יח):
(שבועות מ"ז:) עד הנהר הגדול נהר פרת (יהושע א ד). וכתיב והנהר הרביעי הוא פרת (בראשית ב יד). רבי שמעון בר רבי טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן[1]. דבי רבי ישמעאל תנא עבד מלך [כ]מלך. דבר אחר לפי שהוא מקיף כל ארץ ישראל, דכתיב כי מי גוי גדול (דברים ד ז). קוראו גדול, משל הדיוט אומר הדבק לשחוור וישתחוו לך:
(ב"ר טז, ג) רבי יודן ורב הונא. רבי יודן אמר הוא כבר הוא פרת. פרת שפרה ורבה עד שעוברין אותו בספינה, פרת שמימיו פרין ורבין. פרת שהוא מפרה והולך עד שהוא כלה במגרפה. כבר שמימיו קלין. כבר שפירותיו גסין ואינם יורדין בכברה. רבי הונא אמר כבר בפני עצמו ופרת בפני עצמו: ר׳ יהושע דסכנין בשם ר' לוי אומר אומרים לפרת למה אין קולך הולך, אמר להם איני צריך מעשי מוכיחין אותי, אדם נוטע בי נטיעה עושה לשלשים יום, אם זורע בי ירק עושה לשלשה ימים. אומרים לחדקל למה קולך הולך, אומר להם הלואי שקולי נשמע ונראה, אומרים לאילני מאכל למה אין קולכם הולך, אומרים להם אין אנו צריכין פירותינו מעידין עלינו, אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך, אומרים להם הלואי נשמע קולינו ונראה. אמר רב הונא לא מטעם הזה אלא אילני מאכל על ידי שהם כבדים בפירותיהן לפיכך אין קולם הולך, אילני סרק על ידי שהם קלין קולם הולך, הה"ד כנוע עצי יער מפני רוח (ישעיה ז ב). והנהר הרביעי הוא פרת, הוא מלכות רביעית (נ"א הוא אנטיוכוס) שהפירה והצירה לבניו, שהפירה והצירה לעולם, שפרת ורבה מברכתו של זקן שהוא עתיד להפר לה בסוף, פרת על שם סופה, פורה דרכתי לבדי (ישעיה סג ג): (ספרי פ' עקב, דברים יא כה): לא יתיצב איש לפניך (יהושע א ה). אין לי אלא איש, אומה משפחה ואשה בכשפיה מנין, תלמוד לומר לא יתיצב מכל מקום, א"כ למה נאמר איש, אלא אפילו כעוג מלך הבשן:
(ב"ר ו, ט) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א ח). אמר רבי שמעון בן יוחאי ספר משנה תורה היא סגנו (פירוש דגל של יהושע), בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו, א"ל חזק יהושע אמץ יהושע, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך:
- ↑ דהינא: פירושו שמן, רוצה לומר מי שנוגע בשמן נשארת עליו לחלוחית השמן