ילקוט שמעוני/א/תנה
|
< הקודם · הבא > |
ואם תקריב מנחת בכורים. כתיב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ואומר מזבח אדמה תעשה לי אדם ממקום כרפתו נברא, כל זמן שבית המקדש קיים מזבח שבו כפרה לישראל, בחוצה לארץ חכמים ותלמידיהם כפרה לישראל, שנאמר ואם תקריב מנחת בכורים. ואומר ואיש בא מבעל שלישה ויבוא לאיש וגו'. והלא אין שם לא ירושלים ולא בית המקדש, אלא וכו' ואלישע הנביא ותלמידיו וכו'. הא למדת שכל הנזקק לחכמים ותלמידים מעלה עליו כאלו עושה רצון אביו שבשמים. אמר לו רבי מה נשתנו אומות העולם שאיכלין בזמן הזה, אמרתי לו בשכר שהפריש הקדוש ברוך הוא ישראל מתוכן, משל למה הדבר דומה למלך שמצא אדם אחד ממשפחה נמוכה, והיה אותו אדם עושה רצונו, שגר להם המלך מתנות רבות לבני אותה משפחה בשבילו. אפילו אין בידו של אדם לא מקרא ולא משנה אלא יושב וקורא כל היום כולו ואחות לוטן תמנע שכר תורה בידו.
ואם תקריב. חובה, רבי ישמעאל אומר ואם תקריב מנחת בכורים. במנחת העומר הכתוב מדבר, מהיכן באה מן השעורים או אינו אלא מן החטים, ר' אליעזר אומר נאמר אביב לדורות, מה אביב האמור במצרים שעורין אף אביב האמור לדורות שעורין. רבי עקיבא אומר מצינו יחיד שמביא חובתו מן החטין וחובתו מן השעורין, וצבור שמביאין חובתן מן החטין וחובתן מן השעורים, אם אתה אומר עומר בא מן החטין לא מצינו צבור שמביאין חובתן מן השעורין. דבר אחר אם אתה אומר עומר מן החטין אין שתי הלחם בכורים. ואם תקריב מה תלמוד לומר לפי שמצות העומר להביא מן הקמה, מנין שאם לא מצא מן הקמה יביא מן העומדין תלמוד לומר תקריב. דבר אחר לפי שמצותו להביא מן הלח, מנין שאם לא מצא מן הלח יביא מן היבש תלמוד לומר תקריב. דבר אחר תקריב למה נאמר, לפי שמצותו לקצור בלילה, מנין שאם נקצר ביום כשר ודוחה את השבת, תלמוד לומר תקריב תקריב כל מה שהוא תקריב מכל מקום, תקריב ואפילו בשבת תקריב ואפילו בטומאה, והתנן כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו', מה דיום בלילה לא אף לילה ביום נמי לא, אמר רבא לא קשיא הא ר' אלעזר בר"ש היא, דתניא היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמא, אם יש אחרת אומר לו הבא אחרת תחתיה, ואם לאו אומר לו הוי פקח ושתוק דברי ר'. ר' אלעזר בר"ש אומר בין כך ובין כך אומר לו הוי פקח ושתוק, שכל העומר הנקצר שלא כמצותו פסול: