ילקוט שמעוני/א/תנד
|
< הקודם · הבא > |
אברי חטאת שנתערבו באברי עולה רבי אליעזר אומר יתן למעלה ורואה אני את בשר חטאת למעלה כאלו הן עצים. וחכמים אומרים תעובר צורתן ויצאו לבית השרפה. מ"ט דרבי אליעזר אמר קרא ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח, לריח ניחוח אי אתה מעה אבל אתה מעלה לשם עצים. ורבנן מיעט רחמנא אותם אותם הוא דאי אתה מעלה לריח ניחוח אבל אתה מעלה לשם עצים אבל מידי אחרינא לא. ורבי אליעזר אותם הוא דרבי כבש במזבח אבל מידי אחרינא לא. ורבנן תרתי שמעת מינה. מתני' דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי יהודה לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על אברי חטאת שנתערבו באברי עולה שיקרבו, ברובע ונרבע שלא יקרבו, על מה נחלקו על אברי עולה תמימה שנתערבו באברי עולת בעלת מום שר' אליעזר אומר יתן למעלה ורואה אני אברי חטאת בעלת מום כאלו הם עצים. וחכמים אומרים לא יקרבו. ורבי אליעזר מאי שנא רובע ונרבע דלא חזי בעל מום הא לא חזי. טעמא דרבי אליעזר מיעט רחמנא מום בם (מום) בם הוא דלא ירצו הא על ידי תערובות ירצו. ורבנן מום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומם ירצו. ורבי אליעזר מום בם בהם. ורבנן בם בהם לא דרשי. אי הכי רואה אני רחמנא אכשריה. לדבריהם קאמר להו לדידי רחמנא אכשריה לדידכו אודו לי מיהת דבשר בעל מום כעצים דמי מידי דהוה אבשר חטאת. ורבנן התם מאיסי הכא לא מאיסי. מזבח אין לי אלא מזבח מנין לרבות את הכבש תלמוד לומר ואל המזבח לא יעלו, יכול לעבודה ושלא לעבודה תלמוד לומר לריח ניחוח המעלה לעבודה חייב שלא לעבודה פטור. אילו נאמר כל קרבן במלח שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן תלמוד לומר מנחה מה מנחה מיוחדת שאחרים באים חובה לה, אי מה מנחה מיוחדת שמתרת אף כל שמתיר אביא דם שמתיר תלמוד לומר מעל מנחת ולא מעל דמיך. יכול תהא מנחה כולה טעונה מלח תלמוד לומר קרבן קרבן טעון מלח ואין מנחה כולה טעונה מלח. ואין לי אלא קומץ מנין לרובת את הלבונה מרבה אני את הלבונה שכן באה עמה בכלי אחד. טנין לרבות לבונה הבאה בפני עצמה ולבונה הבאה בבזיכין ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים אימורי חטאת ואימורי אשם ואימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ואברי עולה ועולת העוף מנין תלמוד לומר על כל קרבנך תקריב מלח. אמר מר יאן לי אלא קומץ מנחה מנין לרבות את הלבונה, מרבה אני את הלבונה שכן באה עמה בכלי א', והאמרת מה מנחה מיוחדת שאחרים באין חובה לה. הכי קאמר אימא קרבן כלל, מנחה פרט, כלל ופרט אין בכלל אאל מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא. הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה להן ומאי ניהו עצים.
אמר מר מעל מנחתך ולא מעל דמיך ואימא מעל מנחתך ולא מעל אבריך. מסתברא אברים הוה ליה לרבויי שכן אחרים באים חובה כמותה, אישים כמותה, בחוץ כמותה, נותר כמותה, טומאה כמותה, מעילה כמותה. אדרבה דם הוה ליה לרבויי שכן מתיר כמותה נפסל בשקיעת החמה כמותה, הנך נפישן. אמר מר שומע אני אפילו עצים ודם שנקראו קרבן [מאן שמעת לי'] האי תנא הוא דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר מה הפרט מפורש דבר שמקבל טומאה ועולה לאישים וישנו על מזבח החיצון אף כל וכו'. יצאו עצים שאין מקבלין טומאה. יצאו דם ויין שאין עולים לאישים. יצא קטרת שאינו על מזבח החיצון. אלא טעמא דמעטיה קרא לדם הא לאו הכי הוה אמינא דם ליבעי מלח כיון דמלחיה נפיק ליה מתורת דם דאמר זעירי אמר רבי חנינא דם שבשלו אינו עובר עליו ורב יהודה דידיה אמר אברים שצלאן והעלן אין בהן משום ריח ניחוח מהו דתימא מישדא בה משהו למצוה בעלמא קמ"ל. ודלא כרבי דתניא קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירין וכן הוא אומר והגורלות הפלנו על קרבן העצים. רבי אומר עצים קרבן הן וטעונין מלח וטעונין הגשה. ואמר רבא לדברי רבי עצים טעונין קמיצה. ואמר רב פפא לדברי רבי עצים טעונין עצים. ברית מלח עולם היא שתהא ברית אמורה במלח דבר רבי יהודה. רבי שמעון אומר נאמר כאן ברית מלח ונאמר להלן ברית מלח כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח. במלח יכול תבונהו תלמוד לומר תמלח. אי תמלח יכול במי מלח תלמוד לומר במלח ולא תשבית מלח הבא מלח שאינה שובתת ואיזו זו מלח סדומית ומנין שאם לא מצא מלח סדומית שמביא מלח איסתרוקנית תלמוד לומר תקריב תקריב כל שהוא תקריב מכל מקום תקריב ואפילו בשבת תקריב ואפילו בטומאה. מאי תבונהו אמר רבה בר עולא הכי קאמר יכול יתבוננו כתבן בטיט א"ל אביי א"ה יתבוננו מיבעי ליה. אלא אמר אביי יכול יעשנו כבנין. א"ל רבא אי הכי יבננו מיבעי ליה. אלא אמר רבא יכול תבוניהו מאי תבוניהו אמר רב אשי יכול יתן בו טעם כבינה תלמוד לומר תמלח כיצד עושה מביא את האבר ונותן עליו מלח וחוזר והופכו ונותן עליו מלח ומעלהו. אמר אביי וכן לקדרה. יכול האומר הרי עלי מנחה יביא מלח מתוך ביתו כדרך שמביא לבונה מתוך ביתו. ודין הוא נאמר הבא מנחה הבא מלח ונאמר הבא מנחה הבא לבונה מה לבונה מתוך ביתו אף מלח כן. או כלך לדרך זו נאמר הבא מנחה הבא עצים הבא מנחה הבא מלח מה עצים משל צבור אף מלח כן. נראה למי דומה דנין דבר הנוהג בכל הזבחים מדבר הנוהג בכל הזבחים ואי תוכיח לבונה שאינה נוהגת בכל הזבחים. או כלך לדרך זו דנין דבר הבא עמה בכלי אחד מדבר הבא עמה בכלי אחד ואל יוכיחו עצים שאין באין עמה בכלי אחד, תלמוד לומר ברית מלח עולם. ונאמר להלן מאת בני ישראל ברית עולם. מה להלן משל צבור אף כאן משל צבור: