ילקוט שמעוני/א/קנא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ילקוט שמעוני א קנא

אדני שאל את עבדיו לאמר. תדע שבעלילה אתה בא עלינו, כמה מדינות ירדו לכאן ליקח אוכל כלום שאלת להם כמו ששאלת לנו. שמא בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש. ונאמר אל אדוני וגו' אפשר אדם כיהודה מדבר דבר שאינו ברור לו ואחיו מת. אלא כך אמר יהודה אם אני אומר לו שהוא חי הוא אומר לי הביאהו אלי כדרך שאמר על בנימין לפיכך אמר ואחיו מת. אמר ר' חייא בר אבא כל הדברים שאתה קורא מדבר יהודה ליוסף עד ולא יכול יוסף להתאפק היה בהן פיוס ליוסף פיוס לבנימן פיוס לאחיו. פיוס ליוסף ראו היאך נתן נפשו על בניה של רחל. פיוס לאחיו ראו היאך נתן נפשו על אחיו. פיוס לבנימין כשם שנתתי נפשי על אחיך כך אני נותן עליך ויאמר עבדך אבי אלינו עשרה פעמים אמרו בני יעקב ליוסף עבדך אבינו ושמע יוסף את הדבר הזה ושתק ושתיקה כהודאה לפיכך נתקצרו משני חייו עשר שנים שנאמר וימת יוסף וכל אחיו. ולקחתם גם את זה א"ל בתחילה כשהיה בנימין אצלי היתה דעתי מיושבת עלי ועכשיו דומה לי כאילו ג' לקחתם ביום אחד ולמה יעקב דומה לנר שיש לו שלשה פיות כיון שכבתה אחרונה כבו כולן. וקרהו אסון אמר אוי לי שמא נגזרה גזירה על זרעה של רחל היא מתה בדרך ואחיו מת בדרך ועכשיו אם הולך הוא בדרך מיד ימות ואף אני מת באנחה אחריו. א"ל יוסף יהודה למה אתה דברן והלא יש באחיך גדולים ממך. א"ל אף על פי כן כולם חוץ לזיקא הן עומדין ואני מעי קומטים עלי כחבל א"ל למה א"ל שאני ערב לו. א"ל אם בכסף אם בזהב אני נותן לך א"ל לא בכסף ולא בזהב אלא כך אמרתי לאבא אהיה בנידוי בעולם הזה ובעולם הבא שנקרא ימים שנאמר אם לא אביאנו אליך וגו'. א"ל למה אתה מבקש בנימין אם לגדולה אני גדול ממנו. אם לגבורה אני גבור ממנו מוטב שאהיה עבד תחתיו ואל אראה בצערו של אבא. א"ל יוסף איני רוצה לידע אלא לבנימין זה מי נתן לו עצה לגנוב שמא אתם נתתם לו עצה. אמר בנימין לא הן נתנו עצה ולא נגעתי בגביע א"ל השבע לי נשבע לו בפרישתו של יוסף אחי ממני לא נגעתי בו. ולא בשלוח חצים שנשתלחו בו ולא בהפשט שהפשיטו אותו ולא בהשלכת הבור שהשליכוהו ולא במכירה שמכרוהו לישמעאלים ולא בטבילה שטבלו כתנתו בדם אמר מי מודיע שאת נשבע על אחיך באמת. א"ל בשמות של בני אתה יכול לידע כמה אני מחבבו שהוצאתי שמותן על מה שאירע לו א"ל ומה שמותן. א"ל בלע ובכר וגו' מופים למדתי מפיו תורה שלמד מאביו. חופים שנתחפה עד היום הזה. ד"א שהלכתי יחף ומתאבל עליו וארד כי ארד אל בני אבל שאולה. בבקשה ממך אל תוריד אבי ביגון שאולה שכן יהודה אומר כי איך אעלה אל אבי וגו' כיון שהגידו לו צערו של אביו מיד ולא יכול יוסף להתאפק:

פרק מה - המשך רמז קנא

ויאמר הוציאו כל איש מעלי. ר' חמא בר חנינא אמר לא עשה יוסף כשורה שאילו בעט בו אחד מהן היה מת. ר' שמעון בר נחמן אמר כהוגן וכשורה עשה שלא בייש אחיו בפני המצריים. היה יודע צדקן של אחיו אמר חס ושלום אין אחי חשודין על שפיכות דמים נתחזק וישב. א"ל אותו אחיכם שאתם אומרים מת הוא ודאי א"ל הן. ולמה אתם מספרים שקר הלא אתם מכרתם אותו אקרא אותו ויענני והיה קורא אותו יוסף בן יעקב והיו רואים בארבע פנות הבית א"ל אני יוסף אחיכם ולא האמינו לו עד שפרע עצמו והראה להם המילה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף