ילקוט שמעוני/א/קכג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ילקוט שמעוני א קכג

ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. עקילס הגר נכנס אצל ר' אליעזר א"ל הרי כל שבחו של גר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. א"ל וכי קלה היא בעיניך דבר שנתחבט עליה אותו זקן ונתן לי לחם לאכול בא זה והושיטה לו בקנה. בא לו אצל ר' יהושע התחיל מנחמו בדברים לחם זו תורה כמה דאת אמר לכו לחמו בלחמי שמלה זו טלית זכה אדם לתורה זכה למצוות ולא עוד אלא שהן משיאין לכהונה ובני בניהן מקריבים על גבי המזבח. לחם זה לחם הפנים. שמלה אלו בגדי כהונה גדולה. והיה ה' לי לאלהים א"ל הקב"ה אתה אמרת והיה ה' לי לאלהים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן איני נותן אלא בלשון הזה. והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית. והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. תנו רבנן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות מעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש ולא הניחו חבירו ומנו ר' ישבב ואית דאמר ר' ישבב ולא הניחו חבירו ומנו ר' עקיבא דאמר קרא אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והא לא דמיא עשורא קמא לעשורא בתרא אעשרנו לך לבתרא כקדמא. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (כתוב ברמז ע"ה וקל"ג):

פרק כט - המשך רמז קכג

וישא יעקב רגליו. חיי בשרים לב מרפא כיון שנתבשר בשורה טובה טעין לביה ית רגלוהי הדא אמר כרסא טעין רגליה. וירא והנה ר' חמא בר חנינא פתר בה שית שיטין וירא והנה באר בשדה זה הבאר. והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה זה משה ואהרן ומרים. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם כל אחד מושך לשבטו ולדגלו ולמשפחתו. והאבן גדולה על פי הבאר כמלא פי כברה קטנה היה בה. ונאספו שמה כל העדרים בשעת המחנות. וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן שמשם מושך כל אחד לשבטו ולדגלו ולמשפחתו. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה בשעת המסעות. דבר אחר וירא והנה באר בשדה זה ציון. והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה אלו ג' רגלים. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם שואבים רוח הקודש. והאבן גדולה על פי הבאר. זה שמחת בית השואבה שמשם היו שואבים רוח הקודש. ונאספו שמה כל העדרים באים מלבוא חמת עד נחל מצרים. וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן שמשם היו שואבין רוח הקודש. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה שמונח עד רגל הבא. דבר אחר וירא והנה באר בשדה זה ציון. והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלשה בתי דינין דתנינן שלשה בתי דינין היו שם אחד בפתח הר הבית ואחד בפתח העזרה ואחד בלשכת הגזית. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם היו שומעין את הדין. והאבן גדולה על פי הבאר זה בית דין שבלשכת הגזית. ונאספו שמה כל העדרים. אלו בית דין שבחוצה לארץ. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה שהיו נושאין ונותנין בדין עד שהיו מעמידין אותו על בוריו. דבר אחר והנה באר בשדה זה ציון. והנה שם שלשה עדרי צאן זה ג' מלכיות הראשונות. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שהעשירו מן ההקדשות הצפונות. והאבן גדולה על פי הבאר אלו זכות אבות. ונאספו שמה כל העדרים זו מלכות הרביעית שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם. וגללו את האבן שהעשירו מן ההקדשות שבלשכת הגזית. והשיבו את האבן לעתיד לבוא זכות אבות עומדת. דבר אחר והנה באר בשדה זו סנהדרין. והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלש שורות של תלמידי חכמים שיושבין לפניהן. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם היו שומעין את ההלכה. והאבן גדולה על פי הבאר המופלא שבבית דין שהוא מסרס ההלכה. ונאספו שמה כל העדרים אלו תלמידים שבחוצה לארץ. וגללו את האבן מעל פי הבאר שמשם היו שומעין את ההלכה. והשיבו את האבן שיהו נושאין ונותנין בהלכה עד שמעמידין אותה על בוריה. דבר אחר והנה באר בשדה זו בית הכנסת. והנה שם שלשה עדרי צאן אלו שלשה קרואין. כי מן הבאר ההיא ישקו שמשם שומעין את התורה. והאבן גדולה על פי הבאר זה יצר הרע ונאספו שמה כל העדרים זה הצבור. וגללו את האבן זה ספר תורה שגוללין ושומעין ממנו דברי תורה. והשיבו את האבן על פי הבאר שכיון שיוצאין יצר הרע חוזר. ר' יוחנן פתר קריא בסיני. והנה באר בשדה זה סיני. והנה שם שלשה עדרי צאן כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שמשם שמעו עשרת הדברות. והאבן גדולה על פי הבאר זו שכינה. ונאספו שמה כל העדרים שאילו היו ישראל חסרין אחד לא היו מקבלים את התורה. וגללו את האבן שמשם שמעו עשרת הדברים. והשיבו את האבן על פי הבאר אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ר' יוסי בר חנינא פתר קריא בגליות ויאמרו מחרן אנחנו מחרונו של מקום אנו בורחין. הידעתם את לבן בן נחור הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עוונותיהם כשלג. ויאמרו ידענו. ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום באיזה זכות והנה רחל בתו באה עם הצאן. הדא הוא דכתיב כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים וגו' כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם ה'. ושבו בנים לגבולם. ויאמר להם השלום לו ביניכם לבינו. ויאמרו שלום ואי פטטין את בעי הנה רחל בתו באה עם הצאן הדא אמרה שהדיבור מצוי בנשים. ויאמר הן עוד היום גדול אמר להם אם שומרי שכר אתם הן עוד היום גדול ואם שלכם אתם רועים לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף