ילקוט שמעוני/א/קטז
|
< הקודם · הבא > |
ויגד לרבקה את דברי עשו. מי הגיד לה אמהות נביאות היו רבקה היתה מהאמהות. ר' ברכיה בשם ר' יצחק אפילו הדיוט אינו חורש תלם ונביאים חורשים תלם בתוך תלם אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. הנה עשו אחיך מתנחם לך כמת הוא תוה עליך כמת הוא מתנחם עליך כבר הוא שותה עליך כוס תנחומין. וישבת עמו ימים אחדים וכתיב ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים נאמר כאן ימים אחדים ונאמר להלן אחדים מה להלן שבע שנים אף כאן שבע שנים. עד אשר תשוב חמת אחיך אמו בצדקתה אמרה והוא לא עשה כן אלא ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח עוברתיה ונחרתיה לא זיעא מפומיה. למה אשכל גם שניכם אמר ליה לוי אוי להם לרשעים שהן מתעמקין עצות רעות על ישראל כל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתם עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה אני איני עושה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה אני איני עושה כן אלא עד דאינון דקיקין תחת כורסי אנא מחנק להון הדא הוא דכתיב כל הבן הילוד היארה תשליכוהו וגו' אמר המן שוטה היה פרעה ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים ופרות ורבות אני איני עושה כן אלא להשמיד להרוג ולאבד. א"ר לוי אף גוג לעתיד לבא אומר כן שוטה היה המן ולא היה יודע שיש להן פטרון בשמים אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדווג לפטרונן ואחר כך להם הדא הוא דכתיב יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו אמר הקב"ה רשע לי באת להזדווג חייך שאני עושה מלחמה עמך שנאמר ה' כגבור יצא וגו' ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב. ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת התחילה גורפת מחוטמה ומשלכת אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה קופחת זו לזו. ויקרא יצחק אל יעקב וגו' לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו והיכן נתאוששו בידו כאן ויברך אותו. אמר ר' אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו וכו' כדלעיל. א"ר ברכיה לבן מלכים שהיה חותר לאביו ליטול ליטרא של זהב א"ל למה במטמוניות בוא וטול בפרהסיא, כך ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו. הזהירו על בנות ענר אשכל וממרא. וישמע יעקב אל אביו. הדא הוא דכתיב כל דרך איש ישר בעיניו זה שמשון, ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. ושומע לעצה חכם זה יעקב וישמע יעקב. וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת ר' יהושע בן לוי אמר נתן דעתו להתגייר מחלת שנמחלו לו עוונותיו בשמת שנתבשמה דעתו עליו א"ל ר' אלעזר אילו הוציא את הראשונות יפה היית אומר אלא על נשיו כאב על כאב תוספת על בית מליא. וילך עשו אל ישמעאל (כתוב לעיל בסוף פרשת חיי):
מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישתא גבי קינא דשרכי, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. תני במתניתין ותניא בברייתא. כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים. משולש בכתובים כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. תני במתניתין המחובר לטמא טמא לטהור טהור ותניא בברייתא ר' אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. ר' יודן בשם ר' איבו בפשע שפתים מוקש רע ממרד שמרד עשו וישמעאל בהקב"ה באת להם תקלה ויצא מצרה צדיק זה יעקב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה:
אשר המתברך בארץ יתברך באלקי אמן (ישעיה סה, טז). להודיעך שכל הברכות שברך יצחק את יעקב ברכו הקב"ה מלמעלה. יצחק אמר ויתן לך האלקים מטל השמים והקב"ה ברכו בטל והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' יצחק אמר משמני הארץ והקב"ה ברכו ונתן מטר [זרעך] אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת [האדמה] והיה דשן ושמן. יצחק אמר ורב דגן ותירוש והקב"ה אמר [הנני שולח] לכם את הדגן והתירוש. יצחק אמר יעבדוך עמים והקב"ה אמר והיו מלכים אומניך. יצחק אמר הוה גביר לאחיך והקב"ה אמר ולתתך עליון. ואף רבקה אמו ברכתו כנגדו שנאמר יושב בסתר עליון וגו' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. וכי מאחר שברכו הקב"ה ואמו אביו למה חזר וברכו שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב אלא שראה יצחק שעתידין בניו להגלות בין אומות העולם א"ל בוא ואברכך ברכה של גליות שיחזור ויקבצך ומהו ברכות שברכו בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע בשוט לשון תחבא ולא תירא משוד כי יבוא לשוד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא:
זרעו של עשו כל זמן שהיה יצחק קיים קיימו עליהם את המילה וכיון שמת בטלו את המילה משלו משל למה הדבר דומה למלך שנתן כתרו לאוהבו א"ל זה יהא מונח בראשך ובראש בניך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שנכנס לבית עולמו וכיון שנכנס לבית עולמו אמר המלך אלך ואראה בן אוהבי מה אם יהיה מונח כתר אביו בראשו הלך ומצאו שהוא מושלך באשפה הלך לאחוריו בקצף גדול שנאמר ה' בצאתך משעיר וגו' הרים נזלו מפני ה' למה נדמה עשו הרשע ואליפז ועמלק בנו וירבעם ונבוכדנצר והמן האגגי לאחד שמצא כסות בדרך תפשה בידו והכניס לתוך העיר והיה מכריז ואומר אבדה זו של מי נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו אמרו ראיתם איש פלוני כמה צדיק הוא כמה חסיד הוא מיד עמדו ועשאוהו ראש וקצין עליהם שנה בשתי שנים ובשלש שנים בד' בה' עד שהחריב את כל העיר כולה לכך נדמו הרשעים. לא בשכר שלש דמעות שהוריד עשו לפני אביו נתנו לו את הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. לא בשכר ירבעם שהקשיב דבר לפני המלך נתנו לו י' שבטים. לא בשכר מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנאצר. לא בשכר אגג שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה חבוש בבית האסורין ואמר אוי לו שמא יאבד זרעו יצא ממנו המן: