ילקוט שמעוני/א/כו
|
< הקודם · הבא > |
(שבת עז:): והנחש היה וגו'. מתוקן לפורענות, הן האדם היה - מתוקן למיתה, וקין היה - מתוקן לגלות, אחד היה אברהם - מתוקן להדריך את כל העולם בתשובה, ומשה היה - מתוקן לגואל.
(ב"ר יט, ב): אף כי אמר אלהים (בראשית ג, א). [אמר רבי חנינא בן סנסן] ארבעה פתחו באף ואבדו באף, הנחש: אף כי אמר אלקים (בראשית ג, א). שר האופים: אף אני בחלומי (בראשית מ, טז). עדת קרח: אף לא אל ארץ זבת חלב (במדבר טז, יד). המן אף לא הביאה אסתר (אסתר ה, יב):
ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל. והיכן היה אדם הראשון באותה שעה, נתעסק בדרך ארץ וישן לו. רב אמר נטלו הקב"ה והחזירו בכל העולם וא"ל כאן בית נטע כאן בית זרע הדא הוא דכתיב ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם לא ישב אדם הראשון שם. ולא תגעו בו הדא הוא דכתיב אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך. שלא תעשה את הגדר יותר על העיקר שלא יפול ויקצץ את הנטיעות. כך הקב"ה אמר ביום אכלך ממנו ועמדה והעידה עדות שקר לא תגעו בו פן תמותון כיון שראה שכזבה דחפה עליו א"ל כמה דלא דמכה במקרביה אף לא במיכליה. אמר חזקיה מנין שכל המוסיף גורע שנאמר ולא תגעו בו רב משרשיא אמר מהכא אמתים וחצי ארכו רב אשי אמר עשתי עשרה יריעות: