ילקוט ספורים/דברים/האזינו/קכז/א
|
|
האזינו השמים ואדברה וגו' (דברים לב, א). אל אמונה וגו' צדיק וישר הוא (שם ד).
אאמרו בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני והוא אומר הן, ואומרים לו חתום וחותם, ולא עוד אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני. בכשתפסו את ר' חנינא בן תרדיון נגזירה עליו גזירה גלשרוף ספרו עליו, א"ל גזרה נגזרה עליך לשרוף ספרך, קרא מקרא זה הצור תמים פעלו וגו'. עמד פילוסופוס על הפרכיא שלו ואמר אל דתזוח דעתך על ששרפת את התורה, שמשעה שיצאת חזרה לה לבית אביה, א"ל למחר דינך כיוצא באלו, א"ל בשרתני בשורה טובה, למחר יהיה חלקי עם אלו לעוה"ב:
ילקוט הרואים[עריכה]
אתענית יא. ספרי סדר זה. ילקוט שמעוני סדר זה, ובשאלתות דרב אחאי גאון הגירסה מלמד שבשעה וכו'. בספרי וילקוט שמעוני סדר זה. ועיין לעיל פס"ד ס"ו. גובכת"י הגירסא להשרף בספרו. דכלומר הפילוסופים אמרו כן להפרכיא שדנה את ר"ח ב"ח והשיבו לו שאף הוא יהא נדון בכך:
לקט הקוצרים[עריכה]
שמצדיק עליו את הדין כו'. מפיק ליה מצדיק וישר שהכל מצדיקים עליהם את דינו, שכך ראוי וישר להם: