ילקוט אוצר הספרים/סנהדרין/ד/ב
מתקיף לה רב אחא בר יעקב כו'[עריכה]
ולמען שלא להוציא כל הנייר חלק אציגה בזה סנסן אחד שהוא מענין התשובה הקודמת (שו"ת אמרי נועם ח"א סימן מא) שנשאר מתשוב בני הרה"ג כו' מוה' מאיר יחיאל [הורוויץ] ז"ל שהשיב למופלג אחד וזה תוארה:
מה שהקשה על הא דאמרינן בסנהדרין [דף ד'] (מתחיל בעמוד א) מתקיף לה רב אחא בר יעקב מי איכא דלית לי' יש אם למקרא והתניא בחלב אמו יכול בחלב אמרת יש אם למקרא כו' אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא אמר קרא לא תבשל גדי דרך בישול אסרה תורה. ופי' רש"י ז"ל (בד"ה דרך בישול) חלב צלול כמים ואיכא בישול אבל חלב אינו בישול אלא טיגון. ובתוס' (בד"ה דרך בישול) מביא בשם וי"מ דרך בישול אסרה תורה דבלא בישול שרי ועל ידי בישול אסור אבל חלב אפילו בלא בישול נמי אסור ועל זה הקשה כב' מש"ס דבכורות (דף ו' ע"ב) חלב דבהמה טהורה מנא לן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא חלב לחודא שרי ואימא חלב לחודא אסור באכילה ומותר בהנאה ובשר בחלב בהנאה נמי אסור עיש"ה. וא"כ קשה מה כתבו הי"מ דדרך בישול אסרה תורה משמע דחלב הוא בקמ"ץ ולא חלב בציר"י משום דחלב בציר"י גם בלא בישול אסור. דלמא אסרה תורה דרך בישול לאיסור הנאה"
ונראה לי ליישב דבאמת הקשו המפורשים לשיטת הרמב"ם[1] ז"ל דאיה"נ לא הוה מוסיף אם כן מאי פריך דלמא חלב לבד בלא בשר נמי אסור רק דאסרה תורה בשר בחלב בהנאה, דהלא אי חלב לבד נמי אסור אם כן שוב לא מצי לחול עליו איסור בשר בחלב לאסרו בהנאה משום דאין איסור חל על איסור כיון דאיה"נ לא הוי מוסיף אך לפ"ד השאגת אריה שהעלה דשלא כדרך אכילה הוי לכולי עלמא איסור מוסיף, א"כ שפיר בשר בחלב כיון דשלכד"א נמי אסור א"כ אף אי חלב לחודא היה אסור היה יכול לחול עליו בב"ח על איסור חלב דהוי איסור מוסיף.
[והא דאמרינן בחולין דף קי"ג דחֵלב שבישל בחלב אינו חייב אלא אחת י"ל דס"ל כר"א [דף קי"ד] דיליף איסור בשר בחלב מלא תאכל כל תועבה ושפיר דאין לוקין רק כדרך אכילה עי' בספרי האחרונים].
ואמנם לפמש"כ בס' הא דפליגו בחולין [דף ק"ח] דאביי יליף טעם כעיקר מבשר בחלב ורבא פליג דחידוש הוא דאי תרי לה שרי ואי בישל לה אסור דדרך בישול אסרה תורה דאביי לשיטתו דס"ל בפסחים [דף כ"ה] דבב"ח לוקין אף שלא כדרך אכילה א"כ י"ל דגם בב"ח אי תרי לה אסור דלאו דוקא דרך בישול אסרה תורה והא דכתיב בלשון בישול להורות דלוקין אף שלא כדרך אכילה אבל רבא י"ל דס"ל כאידך דמותיב ליה דגם בבשר בחלב אין לוקין רק כדרך אכילה ושפיר דס"ל דחידוש הוא דאי תרי לה שרי. ומעתה ניחא דהש"ס דהכא ס"ל בע"כ דשלא כדרך אכילה אסור בבשר בחלב כדאביי א"כ שוב לא קשיא קושית המפרשים הנ"ל כיון דאף שלכד"א אסור בב"ח הוי איסור מוסיף וממילא דמצי לחול איסור בשר בחלב על איסור חלב, אבל בסנהדרין שם דאמרינן דרך בישול אסרה תורה ובלא דרך בישול שרי א"כ בע"כ דס"ל כרבא דאין לוקין בבשר בחלב שלא כדרך אכילה דבלאו הכי נוכל לומר דגם בלא דרך בישול אסור, והא דהוציא קרא בלשון בישול שיהיה לוקין אף שלא כדרך אכילה וא"כ שפיר כתבו הי"מ דלא משמע חלב בציר"י דהא בלא בישול אסור ואי לאסרו בהנאה הלא אאחע"א ולא יוכל לחול איסור בשר בחלב על איסור חלב דכיון דאין לוקין בשלא כדרך אכילה שוב ל"ה איסור מוסיף וזאת היה בכוונת הי"מ במה דאמר ר"א דרך בישול אסרה תורה היינו על קוטב זה כיון דבשר בחלב אינו אסור אלא דרך בישול וא"כ אין לוקין בשלא כדרך אכילה ושוב לא הוי איסור מוסיף וא"כ ע"כ דקרא משמע חלב בקמ"ץ ולא בציר"י כיון דאין יכול לחול בשר בחלב על איסור חלב:
ובזה מובן ממילא דברי רש"י הנ"ל שפירש דחלב אינו בישול אלא טיגון. והקשו כל המפורשים דמה דחק רש"י לפרש כך ואמאי לא פירש כסברת הי"מ המובא בתוס'. ולפי האמור ניחא היטב כיון דרש"י ס"ל בכריתות דף י"ג גבי אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות כו' דאיה"נ הוי איסור מוסיף [עיש"ה ברש"י בד"ה אקדשי' שלא כשיטת הרמב"ם ז"ל] וא"כ שוב מצי לחול בבשר בחלב על איסור חלב אף [אי] אמרינן דאין לוקין בבשר בחלב שלא כדרך אכילה עכ"ז הוי איסור מוסיף ואם כן ממילא דלא נוכל [ל]רש"י לפרש כדברי הי"מ דשפיר י"ל דלמא חלב בציר"י והא דאסרה תורה בשר בחלב כדי לאסרה בהנאה וכקו' הש"ס בבכורות ודו"ק ע"כ מבני ז"ל ודפח"ח:
- ↑ במקור בט"ס הרמב"ת וצ"ל הרמב"ם ז"ל אבל בשיטתו בזה עמדו האחרונים, עי' פירוש המשנה לרמב"ם פ"ג דכריתות 'הנקודה הנפלאה', ולחם משנה פ"ט מהל' מאכלות אסורות ה"ו שהוכיח דלא כן מד' הרמב"ם שם פי"ד הי"ט, ועי' שכבר תמה עליו ביד המלך (לנדא) בהל' אלו פט"ז ה"א. ואולי הכוונה לא' מרבותינו בעלי תוספות שזו שיטתם בחולין קא. ובכ"מ.