יום תרועה/ראש השנה/לא/א

יום תרועה ראש השנה לא א

דף ל"א ע"א

תניא בראשונה היו אומרים לה' הארץ ומלואה ע"ש שקנה והקנה ופרש"י והקנה תבל ליושבי בה כלומר קונה כדי להקנות וכונתו דק"ל לישנא דהקנה דמשמע דביום א' הקנה והא ליתא דביום א' לא היו נבראים בעולם להקנות להם עד יום ו' לכן פרש"י דר"ל קונה כדי להקנות ודוק:

אמר ר' נחמיה מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו ופרש"י דכל ז' ימים נאמרים הפרקים הללו ע"ש שעבר ושל שבת ע"ש להבא ע"כ ולכן פי' ר' נחמיה בזמר מזמור שיר ליום השבת ע"ש ששבת וק' מנ"ל בתלמודא דר"ע ור"נ פליגי כדר' קטינא וסבר רבי נחמן כאביי דתרי חריב אימא ר"נ נמי ס"ל כרב קטינא ומ"ש מזמור שיר ליום השבת ע"ש העתיד משום שיהא דומה לימים שעברו דמיירי לשעב' ועיין מה שתי' בס' תאוה לעינים אמנ' תו ק"ל דכיון דר"נ לא ס"ל כר' קטינא הו"ל למפר' לר"ע דב' חריב כדאביי דס"ל דב' חריב כדכתי' יחיינו מיומי' ולכן נר' דכונ' קו' ר"נ מה ראה ר"ע לחל' בין הפרקי' הללו ה"פ דכיון דליום העתיד אית לן תרי קראי חד קרא כתיב ונשגב ה' לבדו ביום ההוא דמשמע דחד חריב כרב קטינא ואית לן קרא אחרינא יחיינו מיומים דמשמע דתרי חריב כדאביי וענין זה הוי מפסוקים דאין להם הכרע אם כן מה ראה ר"ע דדרשא דרב קטינא היא יותר אמיתית ובכן חילק בין הפרקי' הללו למדרש מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת כדר' קטינא ידרוש יחיינו מיומים דתרי חרוב כדאביי ובכן עכ"ל דאין לחלק בין הפרקים הללו ותדרוש מזמור שיר ליום השבת ע"ש ששבת באופן דמפלפולו של ר"נ דאמר מה ראו חכמים וכו' משם אית ליה לתלמודא דפליגי הנך תנאי בדר' קטינא ודוק:

במוספי דשבתא מה היה אומרים הזי"ו ל"ך בפי' הסי' הזה יש כמה פי' שונים ורש"י פירש טעם לפי' דארבעה הא' שיש לפרק ושנים האחרונים ח' פסוקי' לפרק וכפי חשבונו נמצא סך כל פסוקי שירת האזינו הם מ' אמנם בספרים דידן הם מ"ג פסוקים ודוק:

איבעיא להו הני כולהו בחד שבתא כו' ואפשיטא דכל שבתא אמרינן חד וכ"כ הרמב"ם פ"ו דתמידין אך לשון הטור א"ח סימן תכ"ח מגומגם וז"ל פ' האזינו כו' משמע דס"ל דכל פר' האזינו היו משוררים אותה בכל שבת במקדש וצ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף