יד מלאכי/כללי התלמוד/קמט
|
< הקודם · הבא > |
אינו אלא היכא דפליגי רב ושמואל ולא מצינו מחלוקת תנאים בזה אבל היכא דפליגי תנאי באותו ענין עצמו דקי"ל בהו יחיד ורבים הלכה כרבים אז קי"ל כתנא ולא כרב באיסורי וכיוצא בזה ראיתי להר"ב כנה"ג בכללי הגמ' אשר לו אות נ"ג לגבי ר' יוחנן ור"ל יע"ש כ"כ בעל חזון נחום בפ"ה דזבחים סוף משנה ד' לדעת הרמב"ם. ולדידי המך בערכי לא ברירא הך מלתא כל כך דהא אשכחנא להרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' ע"ז הלכה י' שפסק ספק ע"ז אסור ספק ספיקא מותר כברייתא דפ' כל הזבחים עד. דאוקימנא לה כר' שמעון משום דרב ס"ל כוותיה והלכה כרב באיסורי וכדנראה מדברי מרן שם וכן בפ"ב מה' חמץ ומצה סוף הלכה ו' פסק כרב באיסורי אף דכולהו תנאי חוץ מר' חייא ובכללם רב אושעיא תנו כוותיה דשמואל הרי דלא אשגח לכללא דיחיד ורבים דתנאי משום כללין דהלכה כרב באיסורי וגם בכלל דהלכתא כשמואל בדיני אשכחנא ליה בפ"ז מה' נזקי ממון הלכה ה' דאזיל בתר פסקא דשמואל דפסק כרבי נגד ת"ק מכח כללין דהלכה כשמואל בדיני אף שהוא נגד רבים דתנאי ומיהו צריך להתיישב הרבה בענין זה שהרי כתב הכנ"הג בסוף ספרו דהיכא דאיכא כלל אחר דמנגד לזה לא אהני לן הך כללא עיין שם ובשיירי כנ"הג אות ל"ג מכללי התלמוד: