יד מלאכי/כללי התלמוד/קמג
|
< הקודם · הבא > |
הכי איתא סוף פרקא קמא דסנהדרין וזו היא גירסת בה״ג סוף הלכות נחלות וכן הוא ברש״י שבהרי״ף פרק המקבל ובפרק המוכר את הבית קצ״ב ב׳ ובערוך ערך דן והכי מייתי לה הכריתות והליכות עולם וספר יוחסין והר״ש סירליו בכלליו דוק ותשכח.
אך מצאתי לרשב״ם בפ' ח״ה נה. ובפ׳ המוכר את הבית ע׳ ב׳ ובפרק המוכר פירות ק' א׳ ובפ׳ בית כור ק״ז ב׳ דכתב בפשיטות דייני גולה שמואל וקרנא ע״ש. וכ״כ רש״י שבהרי״ף והנ״י בפרק חזקת הבתים ובהמוכר את הבית. ואני בעניי לא ידענא מאין יצא להם זה, אם לא שנאמר דכן היתה גרסתם בסנהדרין. אלא שיגעתי ולא מצאתי מאן דגריס הכי. מלבד שקשה בעיני לומר כן דהא אתריה דשמואל נהרדעא הוה כדאשכחן בפ' הרואה כ״ח ב׳ דקאמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא ובפירוש איתמר בגיטין פ״א א׳ והא נהרדעא אתריה דשמואל היא וכו׳ ע״ש. ובשבת קט״ו ב׳ ואיתא תו בפ׳ השולח ל״ו ב׳ אמר שמואל לא כתבינן פרוזבול אלא אי בבי דינא דסורא אי בבי דינא דנהרדעא ופירש״י שם בי דינא דסורא רב בי דינא דנהרדעא שמואל. וכן בר"פ המניח ז״ך ב׳ הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל, וכן בריש פ״ב דביצה דשמואל מערב אכולא נהרדעא וע״ע תוס' פ״ק דב״ב ז׳ ב׳ ד״ה נהרדעי ושם בגמ׳ קנ״ג א׳ ובספר כריתות ימות עולם ריש ש״ב ובס׳ יוחסין ואיך שיהיה הדבר ידוע שהם אמוראים גמורים ולא הוזכרו מעולם בבריי׳ וכמ״ש רשב״ם בפרק המוכר פירות שם לא גרסינן תניא דאמוראי נינהו א׳׳נ הכי גרסינן תנו דייני גולה שונים בריי׳ ובפרק בית כור גרסינן נמי הכי ע״כ. וכן הגיה רש״ל שם ולכאורה יש לתמוה דהא אשכחן בפרק המוכר את הבית שם דקרי להו תלמודא תנאי דהכי איתא התם לימא בפלוגתא דהני תנאי דתניא שטר כיס היוצא על היתומים דייני גולה אמרי וכו׳ ודייני א״י אמר וכו׳ אמנם לפי האמת נלע״ד דמדלא הגיהו כאן לא רשב״ם ולא רש״ל כמו שהגיהו בהמוכר פירות על כרחנו לומר דהגירסא שלפנינו מוטעית היא וכן היתה גרסתם לימא בפלוגתא שטר כיס וכו׳ ומימרא היא ולא בריי׳ וכן נראה בדברי רשב״ם שם שכתב לימא בפלוגתא הא דרב חסדא שטר כיס וכו׳ וכו מצאתי שוב להרשב״א בס׳ חולדות אדם סי׳ צ״ב דגרס הכי ע״ש ויש לנו כיוצא בו ביבמות ל״ב ב׳ בריש גיטין ה׳ ב׳ ובבתרא קכ״ט א׳ וקכ״ד א׳ ע"ש ובהוריות ב׳ א׳ ומצאתי סעד לדברי בדברי הרי״ף ז״ל שבפרק המקבל כתב גרסינן בפרק המוכר את הבית שטר כיס וכו' וידוע דלישנא דגרסינן נאמר על הרוב על מימרא וכדנקיט הכי על בריי׳ רגיל למימר גרסי׳ בפרק פלוני תניא וכו׳ ע״ש וספ״ק דקדושין ובפרק כל הבשר ובפרק ב' דברכות ובסוף תענית ובכמה דוכתי ימצא כן הבקי בהלכותיו עיין סוף פ״ק דביצה ופרק במה מדליקין ופרק ד׳ דמגילה ופרק אלו מגלחין כמה זמני ואל תטעה בסיומא דסוגי׳ שם דקאמר אנן דדייני גולה איפכא מתנינן לה דמשמע דבריי׳ היא דליתא שהרי לשון זה על הרוב מורגל בגמ׳ על מימרא דאמוראי כמו שתמצא בריש גיטין ד׳ א׳ וכי תימא אנן מדאו׳ הא מתנינן לה על מימרא דרב נחמן וכן בריש בכורות ח׳ א׳ על מימרת ר״י ור"ל קאמר אתון הכי מתניתו לה אנן איפכא מתנינן לה ועיין סנהדרין כ״ד נ׳ וס״ט ב׳ ופסחים פ״ח ב׳ וצ״ו ב׳ ביצה כ׳ א׳ ור״ה כ״ו א׳ ועוד הרבה בתלמוד
וגולה הואיל ואתא לידן נימא בה מלתא. דמהך דפ״ק דסנהדרין משמע דגולה ופומבדיתא תרתי נינהו מדקאמר דייני גולה קרנא ודייני דפומבדיתא רב פפא בר שמואל ואילו בפ״ק דר״ה כ״ג ב׳ איתא מאי גולה אמר רב יוסף זו פומבדיתא ותו תניא בפרק ד׳ דסנהדרין ל״ב ב׳ צדק צדק תרדוף וכו׳ אחר ר׳ יהושע לגולה ופירש” לגולה לפומבדיתא כדתנן בר״ה עד שרואה כל הגולה לפניו כמדורת האש ואמרינן מאי גולה אמר אביי פומבדיתא שעיקר ישיבת בבל שם היתה ע״כ והכי מוכח תו בפרק עשרה יוחסין ע״א ב׳ דקאמר מושכני הרי היא כגולה ליוחסין ופירש"י פומבדיתא קרי גולה בר״ה. ועוד ע"ש דף ע״ב א׳ הרי מבואר דהיינו גולה היינו פומבדיתא ואפשר לומר בדוחק דקושטא דמלתא הכי הוא דגולה ופומבדיתא חדא היא ולפי שעיקר ישיבת בבל בפומבדיתא היתה כמ״ש רש״י היו קבועים שם שני בתי דינין א׳ לדון לכל בני הגולה דהיינו קרנא וא׳ לדון לבני פומבדיתא גופה והוא רב פפא בר שמואל ודבר תימה הוא ששום אחד מהמחברים לא נתעורר בכל זה